קריאה למצפון

בהיקהו בודהי הוא נזיר ומלומד בודהיסטי יליד ניו יורק, ארה״ב. בהכשרתו האקדמית הוא בעל תואר ד״ר לפילוסופיה. הוא הוסמך לנזירות מלאה בשנת 1973 בסרי לנקה, שם שהה 24 שנים, וכעת הוא חי במנזר צ׳וואנג ין במדינת ניו יורק.

בהיקהו בודהי אחראי לפרסומים רבים של הכתבים הבודהיסטיים כמחבר, מתרגם ועורך, בהם התרגום המלא של אוסף הדרשות הבינוניות (מג׳הימה ניקאיה) ואוסף הדרשות הממוספרות (אנגוטרה ניקאיה(.

***

ב-3 בפברואר, 2018, נאספו יותר מ-150 פעילים בודהיסטיים ב-Union Theological Seminary בניו יורק כדי להתחיל להקים קואליציה שתהיה מחויבת למאבק למען צדק חברתי, דאגה לסביבה ואחדות אנושית. לנוכח האתגרים הרבים העומדים בפנינו כיום, בהם מלחמה, אי-שוויון בהכנסות, עוני מתמשך, גזענות מערכתית והרס אקולוגי, קראו המארגנים לבודהיסטים בניו יורק לחתור לחזון של שלום, “המתמקד בצדק גזעי, חברתי, מגדרי וכלכלי, בהגנה על החלשים, ובשימור סביבה טבעית בת קיימא.” את תמצית ההערות שלפניכם השמיע המכובד בהיקהו בודהי בסיום דיוני היום.

בקרב בודהיסטים, בייחוד בודהיסטים מערביים, רווחת גישה שפוליטיקה היא זירה שיש להימנע ממנה כאילו הייתה בור רעל. היא נתפסת כסטייה ממסע החיפוש הרוחני שלנו, הסחת דעת ותסבוכת, התרחקות מהשאיפות שלנו לטוהר, הארה, התעוררות ושחרור. אך לנוכח ריבוי המשברים המתרחשים כיום, איננו יכולים להסיט את המבט. אכן, פוליטיקה היא לעיתים קרובות מושחתת, מלוכלכת ומפלגת. בחירות ומאבקים על מדיניות מונָעים לעיתים קרובות מהשתוקקות לכוח או מהתשוקה האגוצנטרית להיות באור הזרקורים. אך פוליטיקה היא גם השדה שבו נידונות ומוכרעות השאלות המוסריות הגדולות של זמננו. החֶרפה של גזענות מערכתית, היחס למהגרים, שינויי האקלים, מערכת הבריאות, מלחמה ומיליטריזם – כל המשברים הללו נפגשים בהיבטיהם העמוקים, התובעניים והמוסריים על הבמה של הפוליטיקה הארצית.

מסיבה זו, אם אנו רוצים לעמוד במחויבויות האתיות שלנו, לא מספיק לאמץ את הצווים הבודהיסטיים כהנחיות להתנהלות אישית, לחיות חיים של יושרה מוסרית ולטפח מחשבות של התכוונות אוהבת וחמלה בסביבה הנוחה של אולמות המדיטציה שלנו. חיוני בשבילנו שגם נפעל. אין זה אומר בהכרח שעלינו לקדם מועמדים, ללוות אותם במסעות התעמולה שלהם, או להצטרף למפלגות פוליטיות. אבל, בהיותנו מונָעים על ידי העקרונות של התכוונות אוהבת וחמלה, על ידי המחויבות שלנו לצדק ולשוויון, חובה עלינו להתייצב ולהתנגד למוסדות ולמערכות רודניות ולצאת נגד חוקים ומדיניוּת מסוכנים. במקומם עלינו לחתור לכונן סדר חברתי הנשען על חזון מוסרי, סדר המגלם אהבה וחמלה ומספק הזדמנויות לכל אדם לפרוח.

לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא שאלה אותי כוהנת הדת הבודהיסטית באוניברסיטת דיוק, סומי לונדון קים, אם לדעתי הגיע הזמן שבודהיסטים יקימו קואליציה פרוגרסיבית כדי להגיב על ענייני ציבור מנקודת מבט בודהיסטית. אמרתי לה שקואליציה כזאת היא כעת צורך הכרחי. בערך באותו הזמן, הכומר ויליאם ברבר, מנהל שותף ב-Poor People’s Campaign, החתים כ-2,500 אנשי כמורה על עצומה שהופנתה לחברי הקונגרס בנוגע למינויים של טראמפ לקבינט. חתמו עליה אנשי דת נוצרים, יהודים ומוסלמים רבים, אך הצלחתי למצוא בה רק בודהיסט אחד. נראה שבמצב קריטי כל כך נפקד מקומם של הבודהיסטים.

זמן קצר אחר כך, סומי ואני דיברנו עם כמה פעילים בודהיסטיים אחרים וקיימנו שיחות אחדות על כינון ברית בודהיסטית לאומית שתעסוק בענייני ציבור, אך גילינו שאין זה קל לנייד אנשים ברמה הארצית. לכן החלטנו שהדרך הטובה ביותר להתחיל ליצור רשת בודהיסטית של פעילות חברתית היא לפעול קודם כול ברמה המקומית. קיווינו שאם נצליח לארגן כמה קבוצות מקומיות ברחבי המדינה, בסופו של דבר הן יתאחדו להקמה של קואליציה ארצית. המפגש היום ב-Union Theological Seminary מסמן את נקודת ההתחלה למאמץ שאנו מקווים שיישא פרי בעתיד.

אני סבור שחיוני שכבודהיסטים נתבונן בענייני הציבור מהפרספקטיבה של מצפון בודהיסטי. במילה “מצפון” אני מתכוון לשימוש באידאלים המוסריים שלנו, בציוויים ובמחויבויות המוסריות שלנו כעדשה לבחון דרכה את הבעיות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות המבהילות העומדות בפנינו כחברה וכמדינה. נתחיל עם הערכה ביקורתית של האתגרים שלפנינו, בחינה של הרשתות הסיבתיות העומדות בבסיסם, ואז ניצור חזון אלטרנטיבי על איך הדברים צריכים להיות, כיצד מערכות ודרכי פעולה צריכות להשתנות כדי להתאים לאמונות המוסריות העמוקות והכנות ביותר שלנו. עם חזון כזה בתודעתנו, אנו יכולים לפעול כדי לתרגם את האמונות שלנו למציאות.

שינוי כזה צריך להתרחש בשדה הפוליטי. שם מתקבלות ההחלטות מי יקבל טיפול רפואי ומי ייזָנח בצד הדרך, מי ייהנה משירותים חברתיים בסיסיים ומי יצטרך לדאוג לעצמו, מי יחיה ומי ימות. כאן נקבעים התקציבים ונעשות ההחלטות אם להפנות את הכספים לבתי ספר או להשקיע יותר במערכות נשק חדישות. כאן נקבע אם נעשה את המעבר לאנרגיה נקייה או נמשיך לשרוף דלקים מאובנים. השאלות האלה מסמנות צומת קריטי של המוסרי והפוליטי, ואם נדחה אותן הצידה, זו תהיה, לדעתי, התכחשות לאחריות המוסרית שלנו כהולכים בדרך החמלה חסרת הגבולות של הבודהה.

המילה שלדעתי מיטיבה להגדיר את הצורך שלנו כעת היא סולידריות. סולידריות פירושה הזדהות עמוקה עם מי שמתמודדים עם רדיפות, דיכוי ודחיקה לשוליים, מי שנאבקים מדי יום נגד התעלמות או הכחשה של אנושיותם. אנו רואים נטיות כאלה כאן בארצות הברית במערכת המשפט הפלילי עם האלימות המשטרתית, הירי המטורף והכליאה ההמונית של שחורים; בכינוס וגירוש מהגרים ובפגיעה במשפחותיהם; בחוקים אכזריים ההופכים בני אדם לחסרי בית ולרעבים; במדיניות מיסוי שעלולה לשלול מכ-13 מיליון איש את הגישה לשירותי הבריאות המינימליים ביותר.

הדחיקה לשוליים והדה-הומניזציה של בני אדם מתרחשת לא רק על האדמה שלנו אלא בעולם כולו. אף על פי שאנו מתמקדים בנושאים מקומיים ולאומיים, עלינו להבין גם את ההשלכות הגלובליות של מדיניות ארה”ב. מיליטריזם דוהר היה גם עשורים קודם בממשלים שייצגו את שתי המפלגות הפוליטיות הגדולות. המדיניות שלנו, אף שהיא ארוזה בעטיפות של כוונות טובות, חתומה בשבחים לחירות וצדק לכול, לעתים קרובות מדי זרעה מוות והמיטה אומללות על מאות אלפי בני אדם ברחבי העולם.

לדוגמה, לפני כמה ימים קראתי מאמר בעיתון החדשות המקוון The Intercept על התקפה אמריקנית באמצעות כלי טיס לא מאויש על קבוצת איכרים אפגנים שעשו את דרכם אל העיר הקרובה כדי לקנות מצרכים. הם היו בדרך חזרה הביתה ברכב מסחרי שכור. בהתקפה נהרגו 14 בני אדם. רק ילדה קטנה אחת, בת 4, שרדה. בהתקפה היא איבדה את הוריה ואת אחיה הצעיר וקרובי משפחה אחרים, ועכשיו עליה להתמודד כל חייה ללא משפחתה הקרובה. דמיינו מה היינו מרגישים אם דבר כזה היה קורה לנו או למשפחותינו. אבל מאחר שזה קרה באיזשהו מקום מרוחק, לאנשים חסרי שם שצבע עורם חום בצד האחר של העולם, אנחנו בקושי קוראים על כך בעיתונים שלנו או שומעים על כך בערוצי התקשורת העיקריים.

אבל, אירועים מסוג זה צריכים לעורר את המצפון שלנו ולהניע אותנו לפעול יחד כדי לשנות את המדיניות המקומית, הארצית והגלובלית שלנו. עלינו לחתור ליצור עולם המבוסס על ההבנה שכבודו של האדם טבוע בו מעצם היותו אדם. עלינו לשאוף להגשים מדיניות המכירה בזכותם של כל בני האדם לחיות בביטחון, לקבל מענה לצורכיהם הפיזיים, להגשים את הפוטנציאל שלהם, ולשקוד על המטרות שיעניקו ערך לחייהם.

המפגש היום יכול להיחשב כנקודת ההתחלה לעלייתו של קול המצפון הבודהיסטי הקולקטיבי – חמלה מצפונית שדרכה המצפון האינטימי ביותר שלנו מגיב על הסבל העצום שיש בעולם. בשבועות ובחודשים שלפנינו עלינו להמשיך בעבודה שהתחלנו בה כאן היום. כבודהיסטים יש לנו הרבה מה להציע. עלינו לתרום את התובנות הצלולות שלנו, את כלי המדיטציה וההגות המיוחדים, ואת האמונות המוסריות האיתנות למשימה שמטרתה לשנות ולרומם את החברה שלנו ואת העולם. עלינו לאחד לב ושכל – זה עם זה, ועם בני דתות אחרות, ועם מי שהאוריינטציה שלהם חילונית – כדי לברוא את סוג העולם המתאים לשאיפות המוסריות העמוקות ביותר שלנו.