אל תאמינו לדבר: 10 שיעורים מתוך סוטרת הקַלַמָה להגנה מפני תלות אינטלקטואלית

כל העמים שבעולם, כולל העם התאילנדי, נמצאים היום באותו מצב בו היו בזמנו של הבודהה אנשי קַלַמָה מקָאסַפּוּטַה שבהודו. הכפר שלהם היה במקום שבו עברו מורים דתיים רבים. כל אחד מהמורים האלה לימד שהדוקטרינה האישית שלו היתה האמת היחידה, ושכל אלה לפניו ואחריו הם שגויים. אנשי קַלַמָה לא יכלו להחליט איזו דוקטרינה לקבל וליישם. פעם הגיע הבודהה לכפר שלהם ואנשי קַלַמָה הציגו לפניו את הבעיה הזו: הם אינם יודעים לאיזה מורה להאמין. הבודהה לימד אותם את מה שמכונה כיום סוטרת הקַלַמָה, אותה נבחן כאן.
כיום, יכולים אנשי העולם ללמוד גישות רבות ושונות לפיתוח כלכלי, חברתי וטכנולוגי. האוניברסיטאות מלמדות כמעט כל דבר. וכך, בעניינים רוחניים, כאן בתאילנד עצמה יש לנו מורים כה רבים, פרשנויות כה רבות של מה שלימד הבודהה ומרכזי מדיטציה כה רבים, עד שאף אחד לא יודע איזו לימוד לקבל או איזה תרגול לבצע. כך ניתן לומר שהגענו לאותו המצב שבו היו אנשי קַלַמָה.
הבודהה לימד אותם, ואותנו, שלא לקבל או להאמין בדבר כלשהו מיד. הוא נתן עשרה תנאים בסיסיים שיש להיזהר מפניהם כדי להימנע מלהפוך לעבד האינטלקטואלי של אדם כלשהו, אפילו של הבודהה בעצמו. עיקרון זה מאפשר לנו לדעת כיצד לבחור את הלימוד, המסוגל באמת לכבות סבל (דוקהה). להלן עשר הדוגמאות שפירט הבודהה בסוטרת הקַלַמָה:
אל תקבלו ואל תאמינו רק משום שהדבר נמסר וסופר לאורך שנים – תמימות כזו היא אופיינית לאנשים חסרי מוח, או בעלי “מוחות נסורת”, כגון אלה בבנגקוק שהאמינו פעם שאסונות לא יקרו לאנשים שנולדו ב”שנות מא” (אותן שנים בלוח שנים-עשר השנים התאילנדי המסורתי, ששמותיהן מתחילים עם “מא”, כלומר, השנים חמש עד שמונה: נחש קטן, נחש גדול, סוס ועז).
אל תאמינו רק משום שתרגול כלשהו הפך למסורת – אנשים נוטים לחקות את מה שאחרים עושים ולאחר מכן להעביר הלאה את ההרגל, כמו בסיפור של הארנב שנבהל מהפירות שנפלו מעץ באל(bael). בעלי החיים האחרים ראו אותו רץ בשיא המהירות, ואז הבהילו ועוררו האחד את השני לרוץ אחריו. רובם מעדו ונפלו, שברו את צוואריהם, או התדרדרו ממצוקים אל מותם. כל תרגול ויפסנא הנעשה מתוך חיקוי של אחרים, כמסורת בלבד, מוביל לתוצאות דומות.
אל תקבלו ותאמינו רק בגלל דיווחים וחדשות המתפשטיםבכפר שלכם, או אפילו ברחבי העולם. רק טיפשים נתפסים ל”שמועות” כאלו, מכיוון שהם מסרבים להשתמש באינטליגנציה שלהם.
אל תקבלו ותאמינו רק משום שהדבר מצוטט ב’פיטאקה'(pitaka)  – המילה ‘פיטאקה’ מסמנת את הכתבים הבודהיסטים, ומשמעותה כל דבר שכתוב או חרוט בחומר כתיבה מתאים כלשהו. אין לבלבל בינה לבין לימוד מהזיכרון המועבר בעל-פה. פיטאקות הן סוג של אותם דברים מותנים הנתונים לבקרה אנושית. ניתן ליצור, לשפר ולשנות אותן בידיים אנושיות. לכן איננו יכולים לסמוך על כל אות ומילה בהן. אנחנו צריכים להשתמש בכוחות ההבחנה שלנו כדי לראות כיצד ניתן ליישם את המילים הכתובות לשם כיבוי הסבל. לכל האסכולות השונות של הבודהיזם יש קאנונים משלהן, ויש ביניהם סתירות.
אל תאמינו רק משום שדבר מתיישב עם היגיון לוגי (taka). זה ענף אחד בלבד של לימוד וחקירה המבקשים להבין את האמת. ‘טאקה’, מה שאנו מכנים ‘לוגיקה’, יכולה להשתבש אם הנתונים שלה או שיטותיה אינם נכונים.
אל תאמינו שדבר נכון רק על סמך היקש של אינדוקציה ודדוקציה (naya).  בזמנים אלה, נאיה מכונה ‘פילוסופיה’. בתאילנד, אנו מתרגמים את המילה ‘פילוסופיה’ כפראג’נה (prajña), אבל ההודים אינם מקבלים זאת, מכיוון שנאיה היא השקפה אחת בלבד. בעיניהם אין זו החוכמה הנעלה ביותר או המוחלטת, שאותה הם מכנים פניא (paññá) או פראג’נה. נאיה היא בסך הכל ענף אחד של חשיבה המנמקת את עצמה על בסיס הנחה או השערות. היא עלולה להיות מוטעה אם ההנמקה או בחירת ההנחות אינה הולמת.
אל תאמינו או תקבלו דבר רק משום שהוא מדבר לשכל הישר, שאינו אלא שיפוט בחטף שנולד מתוך נטיות המחשבה שלנו. אנחנו כל כך אוהבים להשתמש בגישה זו עד שהיא הופכת להרגל. פילוסופים רברבנים אוהבים להשתמש בשיטה זו במידה רבה, וסבורים שהיא פיקחית.
אל תאמינו רק משום שדבר-מה מצדד או תומך בדעות קדומות ותאוריות שלנו. דעות אישיות עלולות להיות שגויות, או שיטות הניסוי והאימות שלנו עלולות להיות מוטעות, ואז הם לא יובילו אל האמת. לקבל את מה שמתיישב עם התיאוריות שלנו עשוי להיראות כגישה מדעית, אבל למעשה זה לא יכול להיות כך מכיוון שההוכחות והניסויים שלה אינם מספקים.
אל תאמינו רק בגלל שהדובר נראה אמין. ההופעה החיצונית והידע הממשי שהאדם מחזיק בתוכו, אף פעם לא יהיו זהים. לעתים קרובות אנו מוצאים שדוברים הנראים אמינים מבחינה חיצונית, אומרים דברים לא נכונים וטיפשיים. כיום, אנו חייבים להיזהר ממחשבים מכיוון שהמתכנתים שמזינים אותם בנתונים ומשתמשים בהם עלולים להכניס מידע שגוי או לעשות בהם שימוש לא נכון. אל תעריצו מחשבים כל כך, כי הערצה כזאת מנוגדת לעיקרון זה של סוטרת הקַלַמָה.
אל תאמינו רק בגלל שהדרשן, הדובר, הוא “המורה שלנו”.כוונת הבודהה ביחס לנקודה חשובה זו היא, שאף אחד לא צריך להיות העבד האינטלקטואלי של מישהו אחר, אפילו לא של הבודהה עצמו. הבודהה הדגיש נקודה זו לעתים קרובות, והיו תלמידים, כגון שאריפוטרה המכובד, שאישרו את הנוהג הזה. הם לא האמינו לדברי הבודהה מיד בשומעם אותם, אלא רק לאחר שהרהרו בעצתו והעמידו אותה למבחן המעשה. ראו בעצמכם, האם יש מורה דת כלשהו אחר בעולם אשר נתן חופש כה גדול לתלמידיו ולמאזיניו! כך אין בבודהיזם מערכת דוגמטית, אין לחץ להאמין ללא זכות לבחון ולהחליט בעצמך. זוהי האיכות החשובה ביותר המיוחדת לבודהיזם, והיא שומרת על המתרגלים מלהיות עבדים אינטלקטואליים של מאן דהוא, כפי שהוסבר לעיל. לכן איננו צריכים להיות עבדים מרצון למערב כפי שאנו עושים כיום. חופש אינטלקטואלי ורוחני הוא הטוב ביותר.
עשר הדוגמאות של סוטרת הקַלַמָה הן הגנה בטוחה מפני תלות אינטלקטואלית או הפיכה לאישיות בלתי עצמאית: כלומר, הזנחת האינטליגנציה והחכמה במפגש עם מה שאנו שומעים ומקשיבים לו, מה שנקרא בשפת הדהרמה פאראטוגוסה (paratoghosa) (קולם של אחרים). כאשר מאזינים למשהו, יש לתת לו תשומת לב קפדנית ובדיקה דקדקנית מלאה. אם יש סיבה להאמין למה שנשמע וזה גורם לצמצום אמיתי של סבל, אזי אפשר לבסוף להאמין לכך במאה אחוזים.
עיקרון סוטרת הקַלַמָה מתאים לכולם, בכל מקום, בכל עידן ובכל העולמות – כולל עולם האלים (הדוות – devas). העולם בימינו כווץ בעזרת אמצעי תקשורת מעולים. ניתן להחליף מידע בקלות ובמהירות. אנשים יכולים לקבל ידע חדש מכל כיוון ופינה של כדור הארץ. במהלך הדברים, הם לא יודעים במה להאמין, ולכן נמצאים באותו המצב כפי שהיו פעם אנשי קַלַמָה. ואכן, סוטרת הקַלַמָה היא זו שתהיה להם למקלט. אנא תנו לה את תשומת הלב המרבית ואת הלימוד הראוי לה. ראו את המזל הטוב והגדול ביותר בכך שהבודהה לימד את סוטרת הקַלַמָה. זוהי מתנה לכל אדם בעולם.
סוטרת הקַלַמָה נועדה לשימוש בידי אנשים מכל הגילאים. אין אמירה כלשהי בסוטרת הקַלַמָה הקובעת שילדים אינם צריכים להאמין או להקשיב לאף אחד. כל חלקי הסוטרה אומרים שילדים, וכל אחד אחר, צריכים להקשיב ולהאמין רק לאחר שראו את המשמעות האמתית של הדבר ואת היתרונות שהם יקבלו מאמונה כזו ומהתרגול שבא בעקבותיה. ילדים יבינו את העיקרון של סוטרת הקַלַמָה יותר ויותר ככל שיגדלו. הם ישלימו בעצמם את כל עשרת הפריטים ככל שיהפכו לבגירים בשלים במלואם – אם רק נאמן את הילדים לפי הסטנדרט הזה.
עולם מדעי כגון זה של ימינו יוכל לקבל בשמחה את כל עשרת העיקרים של סוטרת הקַלַמָה כמתיישבים עם השיטה והגישה המדעית. אין אפילו סתירה קטנה ביותר בין עקרונות המדע לבין אלה של סוטרת הקַלַמָה. אפילו הסעיף השמיני, שאומר כי אין לקבל דבר רק בגלל שהוא מתיישב עם תיאוריות קדומות שלנו, אינו סותר עקרונות מדעיים. מדענים אמיתיים מדגישים אימות ניסיוני, ולא את המושגים, הדעות וההנמקות שלהם, כקריטריון העיקרי לקבלת דבר כאמיתי. בזכות הסטנדרטים הללו של סוטרת הקַלַמָה, בודהיזם יוכל לעמוד בציפיות ובצרכים של מדענים אמתיים.
יש בעיה בכל פעם שתרופה מסוג חדש יוצאת לשוק ומתפרסמת בכל מקום. האם עלינו להציע את עצמנו כשפני ניסיון כדי לבדוק אותה, מתוך אמונה בפרסומות? או שכדאי לחכות עד שתהיה לנו סיבה מספקת לנסות מעט ממנה תחילה, כדי לראות אם היא באמת נותנת תוצאות טובות, לפני שנסתמך עליה לגמרי? אנחנו צריכים להגיב לאמירות ולתורות חדשות כפי שאנו מגיבים לתרופות חדשות, בהסתמך על העקרונות של סוטרת הקַלַמָה כמקלט אמיתי.
סוטרת הקַלַמָה מחייבת אותנו להיות חכמים לפני שאנו מאמינים. אם רוצים קודם כל להאמין, שתהא זו אמונה שמתחילה בחוכמה, ולא אמונה שמגיעה מבורות. הדבר נכון כעיקרון גם בדרך הנאצלת כפולת השמונה: קחו חוכמה או הבנה נכונה כנקודת ההתחלה, ואז תנו לאמונה לצמוח מתוך החוכמה או ההבנה הנכונות הללו. זוהי הגישה הבטוחה היחידה. לעולם אל לנו להאמין באופן עיוור מיד בשומענו דבר, וגם אל לנו להיאלץ להאמין מתוך פחד, שוחד וכדומה.
בימינו העולם כל כך מוצף בכוח הפרסומת עד שרוב האנשים הפכו לעבדים שלה. היא יכולה לגרום לאנשים להוציא את ארנקיהם כדי לקנות דברים שהם לא צריכים לאכול, שהם לא צריכים שיהיה שלהם, ושאין להם כל צורך להשתמש בהם. זה כל כך שכיח עד שעלינו להציע את העיקרון של סוטרת הקַלַמָה לחברינו, בני האדם של העידן הנוכחי. תעמולה מזיקה הרבה יותר מפרסומת רגילה או מה שמכונה פאראטוגוסה בפאלי. אפילו עם פרסומת רגילה, עלינו לסמוך על העיקרון של סוטרת הקַלַמָה, לא כל שכן שאנו זקוקים לעיקרון זה כדי להתמודד עם תעמולה בוטה, שמלאה בהטעיות מכוונות. לכן אנו יכולים לומר שסוטרת הקַלַמָה מועילה גם לפתרון בעיות כלכליות.
האם עולם זה, שראשו מסוחרר מרוב חופש, באמת יודע או נוהג בחופש העולה בקנה אחד עם העיקרון של סוטרת הקַלַמָה? האם העדרו של חופש כזה נגרם על ידי בורות עיוורת ואדישות בנוגע לסוטרת הקַלַמָה? יש הטוענים אפילו שהסוטרה מלמדת אותנו לא להאמין או להקשיב לשום דבר. יתר על כן, יש האומרים למעשה שהבודהה דרש את הסוטרה רק עבור אנשי קַלַמָה שהיו שם באותו הזמן. מדוע איננו פוקחים את העיניים ומבינים שבימינו הפכו אנשים לעבדים אינטלקטואליים, שהם איבדו את החופש שלהם הרבה יותר מאותם אנשי קַלַמָה בזמנו של הבודהה? ידידי בני האדם, רעי מעריצי החופש, אני מבקש מכם לשקול בזהירות את המהות והמטרה של סוטרת הקַלַמָה ואת כוונת הבודהה בלימודו. ואז, האיכות הבודהיסטית של ההתעוררות שלכם תהיה עבה וחסונה, ולא מצומקת וחלשה.
לומר שהדמוקרטיה היא טוב תמידי ומוחלט הוא לדבר כשהראש טמון בחול. מי שמתעקש על כך לא מביא בחשבון שדמוקרטיה של אנשים אנוכיים גרועה מדיקטטורה של אדם לא-אנוכי שמושל למען הדהרמה והצדק. דמוקרטיה של אנשים אנוכיים פירושה חופש להשתמש באנוכיות שלהם באופן המפחיד והנורא ביותר. כתוצאה, בעיות נגררות עד אינסוף בקרב אנשים שיש להם דמוקרטיה של אנוכיות. תפסיקו לומר שהדמוקרטיה טובה לחלוטין או שהדיקטטורה טובה לחלוטין. במקום זאת, היצמדו לעיקרון ששניהם יהיו טובים אם הם מבוססים על הדהרמה. כל אוכלוסייה צריכה לבחור את השיטה המתאימה לנסיבות המסוימות שבפניהן היא ניצבת.
יותר מתמיד, זקוק העולם המודרני לסוטרת הקַלַמָה כעיקרון ההפעלה הבסיסי שלו. העולם מסתחרר במהירות ממזהמים של האנושות. הוא מתכווץ בשל תחבורה ותקשורת טובות יותר. והוא עומד בפני השמדה עצמית מכיוון שחסרות מודעות נכונה, אינטליגנציה וחוכמה. בהיות העולם נתון לכוח הזיהום, הוא סוגד לחומרנות, למין ולמותרות, משום שהוא חסר סטנדרטים כמו אלה של סוטרת הקַלַמָה. איש אינו יודע איך לעשות את בחירותיו בתואם עם העיקרון שלה. כתוצאה, העולם כלל אינו מתאים לשלום, בעוד בכל רגע גוברים הפשע ורעות מזיקות אחרות. בואו נחסל את כל הבעיות והעוולות הללו בהסתמך על סוטרת הקַלַמָה כסטנדרט שלנו. אז בואו נצעק במלוא ריאותינו,”הצילו! סוטרת הקַלַמָה, עיזרי לנו!”.