אופאדאנה מתורגמת כ״היאחזות״. במעגל ההתהוות המותנית זו…
(הבהרה: מאמר זה החל כראשי פרקים שהכנתי לקראת הרצאה שלי בנושא. לכן לא הקפדתי על רישום הכותב/ים והמקור/ות מהם נלקח החומר ועל כך אני מצר. מכל מקום, העריכה, הפרשנות, ההרחבה ואף השגיאות אם ישנן כאלו הן באחריותי)
הבודהא הציג בפנינו את “ההתהוות המותנית” כדי שנוכל להגשים את האמת של “סאבהאווה דהאמה” (המצב האמיתי של המציאות- הדברים כפי שהם באמת)ונבין שהדברים קורים מתוך עצמם (הכוונה ללא כוח חיצוני – שמכוון אותם)-בגלל סיבה ו”פאצ’אייה” (תנאי תומך)
הבנה זו עוזרת לנו להיווכח כי “נאמא-רופא” (תודעה –גוף) –הוא דוקהא ,אניצ’ה ואנאטה
אוויג’ה (בורות) היא הפקטור הראשון בחוליות של ההתהוות המותנית, אבל עלינו להבין כי מדובר על גלגל- שאין לו התחלה או סוף (הפקטור האחרון –הופך לחוליה קריטית בהמשך המעגל )
עם זאת אוויג’א היא- הגורם הראשי שבחוליות אלו היות ובורות היא “סיבת השורש” או המקור של כ ל הזיהומים-הרי שרק הכחדתה באמצעות פיתוח חכמה ,היא הדרך היחידה לעצור את הגלגל
באופן ספציפי-ההיבטים של “ג’ארא מאראנה” ( שהם: דוקהא-או עצב, קינה ,כאב, צער, וייאוש) הינם מניפיסטציה או ביטוי של “ארבעת ה”אסאווה” (ASAVA ):
– הפירוש המילולי של “אסאווה” הוא -“ארבעת השטפים” או “ארבעת הזרמים”
– הם מכונים גם “ארבעת הכיבים” או “הפצעים” או “הקלקולים” (CANKERS )
ארבעת ה”אסאוואס” הם (אנו נשתמש מכאן והלאה בכינוי-“קלקולים”):
1. “קאמאסאווה“-הקלקול של תשוקות חושיות:
הכוונה לצורך שלנו- לקבל עוד ועוד סיפוקים שנחווים דרך אברי החישה השונים. זוהי שביעות הרצון שאנו מפיקים (וכמובן ההשתוקקות –כאשר אנו לא מצליחים לספק) מכל מה שקשור לחמשת החושים שלנו
2. “בהאוואסאווה”-הקלקול של הרצון להיות :
הכוונה לדחף שלנו- להמשיך ולחיות תוך הזדהות עם הקונצפט- ש”אני ” רוצה לחיות. התשוקה למצבי קיום שונים-והרצון והשאיפה להשיג מצבי קיום כאלו ולשמר אותם
3. “דיטהיאסאווה”-הקלקול של השקפה מוטעית :
הכוונה להשקפה המוטעית שלנו-על המציאות והתופעות שעולות בה. ההשתוקקות לדעות ולאמונות-למשל שהגוף הוא “אני” או שהוא שייך “לי”
4. “אוויג’אסאווה“-הקלקול של הבורות:
הכוונה לחוסר יכולתנו להפנים את ארבעת האמיתות הנאצלות. הבורות כלפי המציאות כפי שהיא באמת
הערות :
(1) החלוקה לשלושה אסאווה (קאמאסאווה, בהאוואסאווה, אווויג’אסאוה )מופיעה ב.256 D.II;S.IV
(2) החלוקה לארבעת האסאוואס (קאמאסאווה, בהאוואסאווה, דיטהיאסאווה ,אוויג’אסאווה)
ניתנת באבהידהמא (וראה Vbh.373.in M.A.I.56 )
(3) נאמר כי את “דיטהי אסאווה =השקפות”-ניתן להכליל בתוך “בהאוואסאווה=להתקייםלהיות”: זאת מכיוון ש”השתוקקות להיותלהתקיים” והיצמדות למצבי “ג’האנאה”- מקושרים זה לזה בין בהשקפה אטרנליסטית (של נצחיות) או בהשקפה אניהיליסטית ( של השמדה)
הזדקנות ומוות-“מדליקים”( מלשון דלקת או גורם מזהם) את ארבעת ה”אסאוואס” :
1. “קאמאסאווה“:
כאשר “קאמאסאווה” מעורבת -זיקנה ומוות גורמות לאדם הבלתי מואר להרגיש מקופח (או אפילו מתוסכל ובתחושה ש”דפקו אותו” ) מכך שמצב זה מפריד אותו -מדברים שאהב וטיפח . כאן הכוונה להפרדה מדברים – שקשורים לפעולות החושים (הנאות חושיותשמקורן בפעולתהחושים ובקלט שלהם). התחושה שפחות נהנים מהחיים הטובים” ( “אני כבר לא נהנה מהאוכל –כפי שנהניתי בהיותי צעיר”,או “פעם הייתי נהנה הרבה יותר מ…”)-שייכים לקלקול זה
2.”בהאוואסאווה“:
כאן, האדם הבלתי מואר מרגיש מקופח מכך שזיקנה ומוות מפרידים אותו -ממצבי קיום (אולמעשה מכל הקיום שלו-כפי שהוא תופס אותו). זהו הפחד מן המוות-שניתפס כמנוגד ומאיים על הדחף “לחיות לנצח-להתקיים ללא הפסקה”
3. דיטהיאסאווה“:
עם “דיטהיאסאווה” ,השינויים בגוף.שנקראים “הזדקנות ומוות”-גורמים לאכזבה וייאוש. הגוף כבר אינו “יפה” -כפי שהיה. היכולות שהיו לו- נחלשים ו אינם עוד כאלו וכו’. ביטויים כמו:”צעיר זה יפה”,או “העולם שייך לצעירים”-מקורם בהיבט זה של הקלקולים
4. “אווויג’אסאווה” :
ביחס ל”אווויג’אסאווה”,שהינה חוסר הבנה ברמה הבסיסית והראשונית ביותר(כמו –חוסרהיכולת להבין את מאפייני החיים ומשמעותם,חוסר היכולת -להבין את הזיקנה והמוות וכיצד יש להתייחס אליהם). זיקנה ומוות גורמים לאדם הלא מואר-לחוש פחד ,לשקוע במלנכוליה ולייאוש ואף לאמץ אמונות טפלו. לכן ,ארבעת ה”אסאווה ” (הקלקולים ) הללו- הם אשר מביאים לעלייה של “עצב,קינה,כאב,צער וייאוש” (חמשת הביטויים שהבודהא משתמש בהם לתיאור של דוקהא)-כאשר זיקנה ומוות מופיעים
צער וסבל משפיעים על התודעה –בדרכים שליליות. כאשר סבל עולה-התודעה הופכת מבולבלת ומשובשת. לפיכך עלייה של “סבל”- תואמת או נמצאת בהלימה- עם העלייה של ה”בורות (כלומר- לומר: שסבל עלה, זה בדיוק כמו לומר: שבורות עלתה).
כפי שכתוב ב”ויסודהי מאגה”:
“סבל, כאב צער וייאוש -הם בלתי נפרדים מבורות, וקינה- היא המצב הנורמטיבי(המצוירגיל) של הישות המבולבלת(האדם שאינו מואר). מסיבה זו, כאשר סבל מופיע במלואו, כך גם בורות מופיעה במלואה”
“ובאשר לבורות, דע כי היא מופיעה כאשר סבל מופיע…”
“עם העלייה של הקלקולים( אסאווה) עולה בורות”
וכך, ניתן לומר כי עבור האדם הלא מואר: זיקנה ומוות-יחד עם “הפמליה” שלהם: צער ,קינה, כאב, עצב וייאוש-הם גורמים המייצרים עוד בורות ובכך- גורמים לסיבוב נוסף של המעגל.
ארבעת ה”‘אסאווה’ (הקלקולים)
מייסד אתר בודהיזם בישראל | יליד 1951, לומד ומתרגל החל מ-1995.
מלמד בודהיזם בריטריטים, קורסים וקבוצות לימוד ותרגול שבועיות (סנגהא), ממייסדי אתר “בודהיזם בישראל“, מפגשי “שבילים רבים דהרמה אחת”, “פעם בשבוע- המאמר הבודהיסטי השבועי” ו”כתב העת הבודהיסטי“.
כותב ומתרגם בנושאים בודהיסטיים. ממתרגמי הספרים “מה שלימד הבודהא” ,”סמה סטי- תשומת לב נכונה“, “ההתהוות המותנית“, “טוב, רוע ומעבר להם-הקארמה בלימוד הבודהיסטי” , “חשיבה בהירה”, “ניבאנה” ומחבר “שירי דהרמה- שירים להולכים בדרך“, “מעמקים לא אישיים” ו-“שמעתי את הבודהה שר“.
מלמד בודהיזם כגישה רכה ואנושית לחיים, תוך מתן דגש על ההיבטים המעשיים. מציע כלים לבדיקה אישית והרהור ואינו רואה בבודהיזם דוקטרינה קשיחה “כזה ראה וקדש”.
פריטים נוספים
בודהיזם – קווים במיסטיקה, חרות ועוד
מאת: רחל ששון הכיוון המיסטי בזן הוא שאינסוף הרצונות שואבים מהרצון האחד – האחדות הקוסמית. תוך ריכוז בתשומת-לב במדיטציה יש להרהר בתבונה הנעלה (פרג’ניא) האומרת שהמציאות הקוסמית היא שלווה, אינסופית, […]
הקלטת מפגש שבילים רבים דהרמה אחת: שמחה בבודהיזם זה ענין רציני
שהתקיים ב- 2 באוגוסט 2024 בהשתתפות: סנדיה בר-קמה, ד״ר אסף סטי אל-בר, ד״ר אסף פדרמן, שלמה בזם מנחים: אילן לוטנברג ואבי פאר ״כל שמחה שקיימת בעולם זה מקורה בשאיפה שאחרים […]
“דילמת הרועה” – על הגנה העצמית ושימוש בכוח במסורות הבודהיסטיות
לומד, מלמד ומתרגל בודהיזם טיבטי, מאהמודרה ודזוגצ’ן, תלמידו של קרמה צ’גמה רינפוצ’ה וסנגטרול רינפוצ’ה – שושלת הקגיו. מייסד MEDITATION FACTORY, מרכז בודהיסטי לתרגול ולימוד בהרצליה. *** הגנה עצמית היא […]
תקווה פחד ותרגול הדהרמה
פגש את הבודהיזם בשנת 1983, ומאז מחויבותו כלומד ומתרגל הלכה והעמיקה במסורת התהרוואדה ובמסורת הטיבטית בשנת 2003 היה שותף בהקמת תוכנית הכשרה תלת-שנתית ליועצים ברוח הדהרמה .(www.mindproject.com) במסגרת מכון ‘למה […]
לקום מהשבעה
מתרגל, ופוסע על הדרך מאז 1997 במסורת הוויפסנא והבודהיזם הטיבטי. חוקר דהרמה בת-זמננו, דהרמה מעורבת חברתית ואת המפגש בין ההגות הבודהיסטית לפילוסופיה המערבית. עבודת הדוקטורט שלו מציעה תפיסה חינוכית דיאלוגית […]