בארדו

בארדו מתורגם כ”מצבי מעבר” או “מצבים שבין לבין” ומתייחס לחיבור ולמעברים שבין החיים, המוות והלידה מחדש של האדם (השטף פסיכו-פיזי שאנו רגילים לכנות “ישות”, “אני”, או “אינדיבידואל”).

הביטוי הידוע ביותר של המושג הזה הוא בטקסט של “בארדו טודול” (המכונה לעתים בטעות “ספר המתים הטיבטי”), שבו מוזכרים שישה מצבי בארדו, אשר מתייחסים למצבי תודעה שונים שאדם יכול להימצא בהם:
(1) בארדו של הלידה
(2) בארדו של חלום (במצב חלימה)
(3) בארדו של מדיטציה (במצב מדיטציה של היספגות או ריכוז גבוה – דהיאנה/ ג’האנה)
(4) בארדו של המוות
(5) בארדו של המציאות המוחלטת (דהרמאטא)
(6) בארדו של לידה מחדש

שלושת הראשונים הינם מצבי תודעה מובחנים (אשר מכונים מצבי תודעה “מושעים”, כדי לציין את ההבדל בינם ובין “תודעה רגילה”) שאנו מכירים מחיי היום יום שלנו.
לעומתם, שלושת האחרונים מתייחסים לתהליך שאורכו 49 ימים אשר מתרחש מגע המוות ועד ללידה מחדש.