בעלת בית (בודהיסטית), בעל בית (בודהיסט)
טָאנְגֶן למד עם סֶנְגָאי מילדות. כאשר היה בן עשרים הוא רצה לעזוב את המורה שלו ולבקר אצל אחרים לצורך לימוד השוואתי, אך סנגאי לא הרשה זאת. בכל פעם שטאנגן הציע זאת, סנגאי היה חובט בראשו.
לבסוף טאנגן ביקש מבוגר מאחיו הגדול לשדל את סנגאי שייתן את רשותו. כך עשה האח, ודיווח לטאנגן: “זה מסודר. סידרתי את זה. התחל את מסע העלייה לרגל שלך מיד”.
טאנגן הלך לסנגאי כדי להודות לו על רשותו. המורה ענה באמצעות חבטה נוספת על ראשו של טאנגן.
כאשר טאנגן סיפר זאת לאחיו המבוגר, אמר זה: “אני לא מבין את זה. לא ראוי שאדם כמו סנגאי יתן רשות ואז ישנה את דעתו. אני אדבר אִתו” והלך לראות את המורה.
“לא ביטלתי את רשותי”, אמר סנגאי. “פשוט רציתי לחבוט בראשו פעם אחרונה אחת , כי כאשר יחזור הוא יהיה מואר ולא אוכל לנזוף בו שוב”.
האיש שאהב דרקונים מתוך האגאקורה (יאמאמוטו טסונטומו) בסין היה פעם איש שאהב תמונות של דרקונים ולבושו והריהוט בביתו עוצבו בהתאם לכך. אהבתו הגדולה לדרקונים הובא לתשומת ליבו של אל הדרקונים, […]
נַן-אִין, מורה זן יפני שחי בתקופת מֵייגִ’י (1868-1912) אירח פרופסור מאוניברסיטה שבא לחקור אודות זן. נן-אין הגיש תה. הוא מילא את ספלו של האורח, ואז המשיך למזוג. הפרופסור התבונן בתה […]
מורה הזן הַקוּאִין היה מפורסם ומהולל בקרב שכניו כאדם שחי חיים צנועים וענווים. בשכנות לו גרה נערה יפנית שלהוריה הייתה חנות מזון. יום אחד, ללא כל אזהרה, גילו הוריה שבתם […]
גוּדוֹ היה המורה של הקיסר. למרות זאת, הוא נהג לנדוד ולהסתובב כפושט יד. פעם אחת, כשהיה בדרכו לאֶדו, המרכז התרבותי והפוליטי של האזור שבשליטת השוגון, הגיע לכפר קטן בשם טקנקה. […]
את דרשותיו של המאסטר בָּאנְקֵיי פקדו לא רק תלמידי זן אלא גם אנשים מכל המעמדות והעדות. הוא מעולם לא ציטט מכתבי הבודהיזם ומעולם לא סיפק תזות חינוכיות. תחת זאת, מילותיו […]