מתוך הספר זן ואמנות הצלת הפלנטה

תיק נהאט האן (Thich Nhat Hanh) הוא אחד ממורי הזן היותר מוכרים ומוערכים כיום בעולם. משורר, פעיל שלום וזכויות אדם. נולד במרכז וייטנאם ב-1926, הצטרף למנזר בגיל 16. ממייסדי תנועת הבודהיזם המעורב. הקים בתחילת שנות השישים את בית הספר לנוער למען שירות חברתי שהכשיר את תלמידיו לשקם כפרים שהופצצו במלחמת וייטנאם, והיה מועמד לפרס נובל לשלום.

לאחר שנאסרה חזרתו לווייטנאם, מצא תיק נהאט האן מקלט בצרפת והקים בה את קהילת המדיטציה פלאם וילאג’. במהלך שנות פעילותו הוא לימד, כתב והנחה ריטריטים ברחבי העולם בנושא ‘אומנות החיים בתשומת לב’. הוא פרסם יותר מ-85 כותרים – ספרים, שירים ותפילות. בשנת 2018, כשבריאותו הידרדרה, הוא ביקש לחזור למנזר הבית שלו בווייטנאם, ושם שהה עד יום מותו ב-22.1.2022, בגיל 95.

***

אמנות האי–אלימות

המילה בסנסקריט לאי-אלימות היא אהִַימסְהַ. משמעה אי-פגיעה ,אי-גרימת נזק לחיים, לעצמנו ולאחרים. המילה “אי-אלימות” עלולה ליצור רושם שאתם לא מאוד פעילים, שאתם סבילים, אבל זה לא נכון .לחיות בשלום עם אי-אלימות זו אמנות, ועלינו ללמוד לעשות זאת .

אי-אלימות אינה אסטרטגיה, מיומנות, או טקטיקה לצורך השגת איזו מטרה. זהו סוג פעולה או מענה הנובע מהבנה ומחמלה. כל עוד יש הבנה וחמלה בלבכם, כל מה שתעשו יהיה לא אלים. אבל ברגע שאתם נהיים דוגמטיים בנוגע לאי-אלימות, כבר אינכם לא-אלימים .

על רוחה של אי-האלימות להיות נבונה. שוטרים יכולים לשאת נשק באי-אלימות, מפני שאם הם מפעילים רגיעה וחמלה כדי לפתור מצבים קשים, הם אינם צריכים להשתמש בנשק. אולי נראה שהם נכונים להשתמש באלימות, אבל לבם ותודעתם יכולים להיות לא-אלימים .אפשר לעצור, לאזוק ולכלוא עבריין בחמלה.

לעיתים אי-פעולה היא אלימות. אם תרשו לאחרים להרוג ולהרוס ,אף על פי שאתם לא עושים דבר, אתם שותפים לאלימות הזו. כך שאלימות יכולה להיות פעולה או אי-פעולה .

פעולה לא אלימה היא גם פעולה לטווח ארוך. אתם יכולים ליישם חשיבה לא אלימה ופעולה לא אלימה בתחומי החינוך, החקלאות והאמנות. עזרה לאנשים להיפטר מאפליה היא פעולת אי-אלימות בסיסית, מפני שאלימות נובעת מאפליה, משנאה, מפחד ומכעס. אפליה היא כשלעצמה סוג של אלימות. כשאתם מפלים, אתם לא נותנים לאחר הזדמנות; אתם לא כוללים אותו. לכן, הכלה וסובלנות חשובות מאוד בתרגול של אי-אלימות. אתם מכבדים את חייו ואת כבודו של כל אדם .עזרה לאנשים להתמיר אפליה, שנאה, פחד וכעס, לפני שהם הופכים לפעולה, היא פעולה לא-אלימה, וזה משהו שאתם יכולים להתחיל לעשות כבר עכשיו. אל תחכו עד שתעמדו בפני מצב קשה כדי להחליט אם לפעול באלימות או באי-אלימות.­­­­­

אי-אלימות לעולם אינה יכולה להיות מוחלטת. כל שאנחנו יכולים לומר הוא שעלינו להיות לא אלימים כמיטב יכולתנו. כשאנחנו חושבים על הצבא, אנחנו חושבים שמה שהצבא עושה הוא אלימות בלבד. אבל יש דרכים רבות לנהל צבא, להגן על עיר, לעצור פלישה .יש דרכים אלימות יותר ויש דרכים אלימות פחות. אתם תמיד יכולים לבחור. אולי בלתי אפשרי להיות לא אלימים במאה אחוז אבל עדיפים שמונים אחוז אי-אלימות על עשרה אחוז אי-אלימות. אל תבקשו את המוחלט. אינכם יכולים להיות מושלמים. אתם עושים כמיטב יכולתכם ;זה מה שנחוץ. מה שחשוב הוא שאתם נחושים לפנות לכיוון של הבנה ושל חמלה. אי-אלימות היא כמו כוכב הצפון. עלינו רק לעשות כמיטב יכולתנו, וזה מספיק טוב .

אלימות ומלחמה לא תמיד כרוכות בנשק. בכל פעם שעולה בכם מחשבה מלאת כעס ואי-הבנה, גם זו מלחמה. מלחמה יכולה להופיע כדרך מחשבה, דיבור ופעולה. ייתכן שאנחנו חיים במלחמה, נלחמים בעצמנו ובמי שסביבנו, בלי לדעת זאת. אולי יש רגעי הפסקת אש, אבל מרבית הרגעים הם רגעי מלחמה. אל תהפכו את עצמכם לשדה קרב .הדחקה או התנגדות לרגשותיכם גם הן עשויות להיות סוג של אלימות פסיכולוגית. במדיטציה בודהיסטית אנחנו מתאמנים בשהייה עם סבלנו, כעסנו, שנאתנו או ייאושנו. הרשו לאנרגיה של תשומת הלב לחבוק בעדינות ולחדור אל כל רגש באשר הוא. אתם מרשים לו להיות, אתם חובקים אותו, אתם עוזרים לו להשתנות .

גם מערכות כלכליות עלולות להיות אלימות ביותר. אף שאינכם רואים רובים ופצצות, הן עדיין אלימות לחלוטין, כי מדובר במעין כלא המונע מאנשים להיכלל. העניים אמורים להיות עניים לנצח ,והעשירים עשירים לנצח בגלל האלימות הממוסדת .עלינו לבטל מערכות כלכליות מסוג זה, כדי לכלול את כולם ולתת לכולם הזדמנות לחינוך, לעבודה ,הזדמנות לטפח את כישרונם. זהו יישום של אי-אלימות בתחום הכלכלה .כשמנהיגים עסקיים מתרגלים אי-אלימות בחברה שלהם, לא רק כל מי שסביבם ייהנה מזה ,גם הם ייהנו מזה. התוצר הלאומי הגולמי אינו המדד לאושר חברתי; חמלה היא המדד. יש לכם זכות לשאוף לצמיחה כלכלית, אבל לא על חשבון החיים .

לא לבחור צד

…….

מאחורי אלימות והרג מסתתר הרעיון שהאדם האחר רשע, שלא נותר בו טוּב. דעתנו משובשת משנאה. אנחנו מאמינים שהצד השני הוא נבל. אך הנבל הזה הוא רק דעה, רעיון. בבודהיזם, חרב החוכמה נועדה, קודם כול, לגדוע את הדעה, את התווית :במקרה הזה – שהאחר או קבוצת אחרים הם “רשעים .”תוויות האלה מסוכנות. יש לגדוע אותן. דעות יכולות להרוס בני אדם; הן יכולות להרוס אהבה .

אויבינו אינם אנשים אחרים. אויבינו הם השנאה, האלימות ,האפליה והפחד .

…….

שורשי הסבל והאלימות הם חוסר סובלנות, דוגמטיות והיאחזות בדעות. במצב כזה חשוב מאוד לא להיאחז בהשקפות, בדוקטרינות או באידאולוגיות – גם לא בהשקפות בודהיסטיות. זהו דבר רדיקלי מאוד .זוהי שאגת האריה .

חמלה מגינה עליכם

כשאתם עדים להרבה אלימות, אפליה, שנאה וקנאה, ההבנה והחמלה שלכם הן שמגינות עליכם. אתם מצוידים בחוכמה, בתובנה של הקיום הדדי, בחוכמה של אי-האפליה. ועם האנרגיה הזו אתם יכולים להיות בּוֹדְהִַיסַטְווֹת ולעזור לאחרים להיות יותר מבינים וחומלים, כולל אלו שפגעו בכם. אינכם קורבנות שלהם עוד .אתם מאמנים את עצמכם לראות את זרע העירוּת שבהם, ואתם חיים באופן כזה שעוזר להם להיפטר מהאפליה, מהאלימות ומהשנאה שלהם. הם קורבנות של הבורות והאפליה של עצמם והם המושא של עבודתכם ושל תרגולכם .

בכוחה של חמלה להגן עליכם אפילו יותר מרובים ומפצצות. כשיש חמלה בלבכם, לא תגיבו מתוך פחד או כעס, וכך תמשכו אליכם הרבה פחות סכנה. אם אתם כועסים, אתם גורמים פחד לאחרים, וכשהם פוחדים, הם תוקפים, מפני שהם פוחדים שתתקפו אותם קודם. כך חמלה מגינה גם עליכם וגם על האחר. אם יש ביכולתכם ליצור חמלה ולמנוע אלימות, זהו ניצחון – ניצחון לשני הצדדים. זהו ניצחון אמיתי.

…….

אם יש בנו הרבה כעס, לא נוכל להשיג שלום. עליכם להיות שלום לפני שתוכלו לעשות שלום.

…….

כולנו זקוקים לתרגול רוחני במצבים קשים כדי לשרוד וכדי לשמר את התקווה ואת החמלה שלנו. כולנו על פני האדמה צריכים להכניס ממד רוחני לחיי היומיום שלנו, כדי שלא ניסחף בסבלנו וכדי שנוכל להתמודד איתו ולטפח את אושרנו. עלינו לחזור הביתה לעצמנו ולהתבונן לעומק, וזוהי עבודה רוחנית. על המאה שלנו להיות מאה של רוחניות. הישרדותנו תלויה בזה.

…….

פעולה מתוך התעוררות

פעולה צריכה להתבסס על המסד של הוויה. אם אין לכם די שלווה, הבנה וסובלנות, או אם אתם מלאי כעס וחרדה, פעולתכם תהיה בעלת ערך מועט. כך שאיכות הפעולה תלויה באיכות ההוויה .

בזֵן אנחנו מדברים על הפעולה של אי-הפעולה. ישנם אנשים שנראה שאינם עושים הרבה, אבל נוכחותם חיונית לרווחתו של העולם. ויש המנסים בכל כוחם לעשות דברים, אבל ככל שהם עושים, כך החברה מתמלאת במצוקה רבה יותר, כיוון שבסיס הווייתם אינו טוב מספיק.

לעתים אינכם עושים דבר,  אבל אתם עושים הרבה. ולעתים אתם עושים הרבה, אבל אינכם עושים דבר; זה לא עוזר. יש אפילו מי שעושים הרבה מדיטציה, אבל הכעס והקנאה שלהם נותרים כפי שהם .

בממד ההיסטורי אכן יש דברים שעלינו לעשות, פעולות שעלינו לבצע על מנת להציל, לטפח, לרפא, לפייס. אבל בממד המהותי, אתם יכולים לעשות הכול באופן רגוע ובשמחה, ללא שום דאגה. זו המשמעות של “לפעול את פעולת אי-הפעולה”. אתם פעילים מאוד אבל אתם כה רגועים עד שנדמה שאינכם עושים דבר. אתם נהנים מכל רגע כי אתם פועלים מתוך הבסיס של אי-פעולה, ללא הישגיות-יתר או חיפזון .עם אופן פעולה כזה, פעולותינו הופכות לביטוי אמיתי של האהבה, האכפתיות והעירוּת שלנו. לא שאנחנו חייבים לפעול. אם אנחנו ערים, הפעולה תפעיל אותנו באופן טבעי. לא נוכל להימנע מזה .

…….

אל לנו לעשות דברים כדי לברוח או להימנע ממשהו אחר. אנחנו פועלים מתוך אהבה.

כשאנחנו פועלים מתוך אהבה, אנחנו מרגישים באושר שזה מעורר בנו. אבל כשאנחנו פועלים שלא מתוך אהבה, אנחנו סובלים .אנחנו מוצאים את עצמנו אומרים, “למה אני צריכה לעשות את זה בעצמי? למה אחרים לא עוזרים?” מה שחשוב הוא לא לאבד את עצמנו בעשייתנו. אנחנו שומרים על הריבונות שלנו בכל מצב. אנחנו נינוחים בכל מצב, ואנחנו חופשיים .

…….

עשייה מעורבת חברתית

טבענו את המונח “בודהיזם מעורב חברתית” בשנות השישים ,כשהמלחמה בווייטנאם הייתה עזה. תרגלנו מדיטציה בישיבה ומדיטציה בהליכה, אבל יכולנו לשמוע את הפצצות נופלות בחוץ ואת זעקות הפצועים. לתרגל מדיטציה משמעו להיות ערים למתרחש, ומה שהתרחש באותה עת היה סבל והרס של חיים .

ברגע שאתם יודעים מה קורה, אתם מונּעים על ידי רצון לעשות משהו שיקל על הסבל – זה שבכם וזה שסביבכם. וכך היה עלינו למצוא דרך לתרגל נשימה מודעת ולעשות מדיטציה בהליכה בעודנו עוזרים למי שנפצעו מהפצצות – כיוון שאם אינכם מתחזקים תרגול רוחני בזמן שאתם משרתים, תאבדו את עצמכם ותישחקו. למדנו אם כן איך לנשום, ללכת ולשחרר מתחים כדי שנוכל להמשיך. אלה שורשיו של הבודהיזם המעורב חברתית; הוא נולד מתוך מצב קשה, בשעה שרצינו לתחזק את התרגול שלנו תוך כדי היענות לסבל. במצב כזה, כל דבר שתעשו בתשומת לב – בין אם זה פעילות חברתית, שתיית התה שלכם ,ישיבה למדיטציה או הכנת ארוחת בוקר – יהיה לא רק למען עצמכם .

אתם שומרים על עצמכם כדי שתוכלו לעזור לעולם .זו היא גישתן של הבּוֹדְהִַיסַטְווֹת: לתרגל מדיטציה לא רק למען עצמכם, אלא למען העולם, כדי להקל על סבל. וכשאחרים סובלים פחות, אתם סובלים פחות. כשאתם סובלים פחות, הם סובלים פחות .זהו קיום הדדי. אין הפרדה ביניכם לבין אחרים. אינכם חיים רק למען עצמכם; אתם חיים למען אחרים. השלווה, החופש והשמחה שלכם מיטיבים גם עם אחרים; אתם כבר עוזרים. וכך, שכשאתם נושמים בתשומת לב או הולכים בתשומת לב ויוצרים שמחה ושלווה, זוהי כבר תרומה לעולם. הצתת האנרגיה של תשומת הלב בלב משפחתכם , קהילתכם, עירכם או החברה שלכם היא פעולה מעורבת חברתית .חמלה ושלווה קורנות מכם .

הביטו בעץ שבחצר. כל עץ אמור להיות עץ אמיתי: יציב, שליו ורענן. אם עץ הוא עץ בריא ויפה, כולם נהנים מזה. אבל אם עצים הם דבר מה שהוא פחות מעצים, כולנו נהיה בצרות. לכן, אם נדע איך להיות בני אדם בריאים, מאושרים וחומלים, די בכך כדי להיות לעזר לעולם. באשר נהיה, אנחנו לעזר. אם כך, אין זו שאלה של הצורך לבחור בין עזרה לאחרים לבין עזרה לעצמנו. המורה טנג הוֹי אמר “אַרְהָט הוא בּוֹדְהִַיסַטְוָה, ובּוֹדְהִַיסַטְוָה הוא אַרְהָט”. כלומר, מי שנעור הוא בּוֹדְהִַיסַטְוָה. אין עוד אפליה, אין עוד הפרדה מלאכותית בין עצמי לבין הזולת. זה מתחיל תמיד בכם. ואינכם צריכים לחכות עשר או עשרים שנה כדי להועיל ולהשפיע; אתם יכולים לעזור להרבה אנשים מייד .

אנחנו יודעים שיש לנו “הממד המהותי” שבו אין לנו צורך לעשות דבר. נעים לשהות בממד המהותי. עלינו ללמוד לעשות זאת. ולעומת זאת ישנו גם הממד ההיסטורי, שבו יש סבל, אי -צדק, אי-שוויון, ניצול וכיוצא באלה. השאלה היא, כשאנחנו סובלים בממד ההיסטורי, איך אנחנו יכולים לגעת בממד המהותי, כך שנוכל להפסיק לסבול מפחד ,מייאוש ומבדידות? איך אנחנו יכולים להביא את הממד המהותי אל הממד ההיסטורי ?

בכוונתי להציע שאנו זקוקים לממד נוסף, ממד הפעולה. ממד הפעולה הוא עולמם של הבּוֹדְהִַיסַטְווֹת. הוא סוג האנרגיה שעוזרת לנו להביא את המהותי אל תוך ההיסטורי, כך שנוכל לחיות את חיי הפעולה שלנו באופן רגוע ושמח, חופשיים מפחד, חופשיים ממתח, חופשיים מייאוש. על כל אחת מאיתנו להיות בּוֹדְהִַיסַטְוָה, להביא את הממד המהותי אל תוך רגע ההווה כדי שנוכל להגיע ולהפסיק לרוץ, כדי שנוכל להיות רגועים ושמחים, כדי לאפשר שלום ושלווה למין האנושי ולמינים אחרים על פני כדור הארץ .