לעורר את “האזרח בודהיסטווה” שבתוכנו

רושי פט אנקיו או’הארה (Roshi Pat Enkyo O’Hara) היא ראשת מרכז הזן Village Zendo  בעיר ניו יורק. הוסמכה לכמורה במסורת הסוטו זן בידי מאיזומי רושי וקיבלה העברת דהרמה מרושי ברני גלסמן.

***

היום הוא יום ההשבעה בארצות הברית [20.1.2017, יום השבעת דונלד טראמפ לנשיאות]. דמיינו את התגובות השונות במדינה כולה להתחלה חדשה זו. יש כנראה מי שמתמלאים תקווה, חשים שזכו להכרה ושההשקפות שלהם קיבלו אישור. ויש כנראה אחרים, רבים יותר, שהם עצובים, כועסים, פוחדים. במה שנוגע אלי, אני מרגישה צורך דחוף לדרוש מ”האזרחית בודהיסַטווה” שבתוכי להתעורר. היום הנשיא הנבחר החדש, הבעייתי מאוד, עומד להישבע לשמור על החוקים והכללים של מדינתנו, ואני נודרת להגן על מי שפעולותיו, הרטוריקה שלו והצוות שבחר מסכנים אותם.

בזמן כזה, מה על אזרח בודהיסטווה לעשות? בודהיסטווה הוא ישות ערה שבחרה לפעול בעולם כדי להגן על אחרים ולעורר אותם. ואזרח מקבל עליו אחריות לרווחתם של אחרים במקום שהם חיים בו. ומפני שאנחנו כאן וחיים עכשיו, אנחנו מקבלים עלינו אחריות למה שקרה במדינה שלנו ומוצאים דרכים לתמוך בקהילות שממשל טראמפ כנראה מסכן אותן.

נצטרך לעבוד עם קבוצות שפועלות למען צדק חברתי, צדק פלילי, בריאות נשים, מוסר בתקשורת ושינויי אקלים – ואין ספק שתוכלו להוסיף עוד תחומים לרשימה הזאת.

העובדה שההשבעה תיעשה רק ימים אחדים אחרי יום הזיכרון השנתי לד”ר מרטין לותר קינג ג’וניור מטרידה במיוחד. ד”ר קינג מייצג יושרה, חמלה וחוכמה לרבים כל כך בעולם. הוא עודד התנגדות לא אלימה. הוא הוכיח אומץ לב כשארגן והנהיג את חרם האוטובוסים, את הצעדה מסֶלמה, את ההתנגדות למלחמת וייטנאם ואת שביתת מפַני האשפה בממפיס. וכעת הוא משמש לנו השראה להיות אזרחים בודהיסטוות.

אחת התכונות של בודהיסטווה היא חוכמה. חוכמה היא הבחנה וחדירה מבעד לתעתוע ולבורות. החוכמה ממריצה ויכולה לבוא לידי ביטוי ככעס – לא כעס זדוני או פוגעני, אלא כעס שמכה בלב הבלבול והסבל כדי לחשוף ולעודד אמת וחמלה גם יחד. ד”ר קינג הוכיח חוכמה כזו בנכונות שלו לגנות גזענות וחמדנות ולפעול במלוא העוצמה, ועם זאת באהבה. קשה להכיל יחד את הכוח של חוכמה אנרגטית כשנספח אליה כעס, בלי ליפול לתוך שנאה. ד”ר קינג הוא בודהיסטווה שהראה לנו איך לעשות את זה.

התכונה השנייה של בודהיסטווה, חמלה, היא שמצילה אותנו משנאה. אנחנו יכולים להתנגד, להתעמת, למחות, לתכנן איך להביס את הצד שכנגד בלי להניח לשנאה להתעורר בליבנו ובתודעתנו. מכיוון שרבים כל כך מאיתנו חשים חבולים בגלל דברי השנאה והמעשים המפלגים שהיינו עדים להם, ייתכן שיהיה לנו קשה לעורר בתוכנו את החמלה של בודהיסטווה כלפי מי שהקַרמה שלהם פשוט עיוותה אותם. ועם זאת, טבע הבודהיסטווה שלנו הוא שנתון בסכנה אם ניכנע לשנאה ולהפרדה מהשלמות של חיים.

לא קל לעשות זאת, ולכן התכונה השלישית של בודהיסטווה חשובה כל כך: הנדר שלנו, הנחישות שלנו, לתרגל את דרך הבודהיסטווה שלנו. כוחו של הנדר הוא שהוא עוזר לנו להישאר חזקים וברורים, לתרגל חוכמה במצבים שבהם אנחנו עלולים לנהוג בטיפשות, ולתרגל חמלה כשאנו עלולים להגיב אוטומטית במילים ובמעשים פוגעים ומרושעים. בזמנים האלה לנדר שלנו יש חשיבות מכרעת, מפני ששוב ושוב יידרש מאיתנו מאמץ, הסבלנות שלנו תועמד למבחן, ואנו עשויים להתפתות ולהניח לעצמנו לאבד את כושר ההבחנה החדה ואת ההבנה החומלת. אני מציעה שכולנו נכתוב את הנדרים שלנו ונדקלם אותם מדי בוקר לאחר המדיטציה כך שתמיד יהיו לנגד עינינו. זה התרגול שלנו.

בסוטרת זר הפרחים (Flower Ornament Sutra) יש תיאור נפלא של הבודהה כשהוא מקרין אור החודר ועובר דרך כל היקומים. זה סימן שצלילות וערות אפשריים בכל מקום. יש משמעות לכך שהאור בוקע מכפות רגליו של הבודהה, המקום שנחשב למזוהם ביותר. ייתכן שאנו מרגישים שהזמנים האלה הם המזוהמים אי פעם, ואף על פי כן, הלימוד בחלק הזה של הסוטרה הוא שגם בימים קשים אלה – ואולי בעיקר – התרגול שלנו יכול להיות הזדמנות לבטא התעוררות, צלילות, חוכמה וחמלה.

אחרי הקטע הזה יש סדרה של הגדרות מהו תרגול:

יצורים חשים מסתחררים בים של השתוקקות וחמדנות,

מכוסים ברשת של בורות, מדוכאים מאוד,

המיטיב מכולם מסלק אותה באומץ,

כולנו נודרים לעשות כך גם – זה התרגול.