בעלת בית (בודהיסטית), בעל בית (בודהיסט)
אג’אהן לי (1907-1961) מאסטר מדיטציה במסורת נזירי היער של צפון תאילנד, היה מהמורים הראשונים שחשפו את המסורת הסגפנית של נזירי היער בפני החברה התאילנדית. אג’אהן לי נודע ביכולותיו המדיטטיביות הבלתי רגילות.
* * *
הדרך הבודהיסטית נתגלתה על ידי בן אנוש אותו אנשים רבים כיבדו ושיבחו על היותו אדם בעל ערך שגם הראה לנו את הדרך. כשאנו לומדים את הלימודים שלו, אנו חופשיים להאמין בהם או לא, כפי שנראה לנכון; האדם שגילה אותם לא השאיר לנו חוקים שכופים עלינו דרך כלשהי.
כאשר קבוצת אנשים רואה שתורה יכולה להוביל אותם למקום טוב והם מתייחסים אליה בכבוד ובדבקות, אומרים שזוהי הדת שלהם. ובהתייחס לדת או לתורה של הבודהה, ניתן לסכמה בשלוש נקודות.
כל שלוש הנקודות האלה הן היעד של לימודי הבודהה.
הבודהה לימד בהתאמה עם הטבע האמיתי של העולם. הוא אמר, ״Khaya-vaya-dhamma sankhara appamadena sampadetha”, שפירושו ״כל הסנקהארות, משהתעוררו, דועכות לפי טבען. אל תהיו חסרי מטרה או אדישים. היו בתשומת לב ולגמרי עירניים-לעצמכם, ותגיעו לשלום ולבטחון.״
והפירוש של זה הוא: כל הדברים המופיעים בעולם כנובעים מתוך פעולות (קַמָה בפאלי, קַרְמָה בסנסקריט) נקראים סנקהארות – תבניות, עיצובים, דברים מורכבים. הסנקהארות, על פי טבען, הן משני סוגים – סנקהארות ברמה של העולם וסנקהארות ברמה של הדהמה.
כל ששת היסודות האלה מהוות סוג אחד של סנקהארות ברמת הדהמה.
ב. קְהַנְדְהָה: הסוגים השונים של דברים שאנו חווים נקראים חמשת המצרפים –
כל חמשת המצרפים שייכים לגוף ולתודעה. הם סנקהארות ברמה של הדהמה שמתעוררות מתוך חוסר מודעות.
ג. אַיַטְנָה: מונח זה פירושו ״הבסיס״ או ״האמצעי״ של כל הטוב והרע. בסך הכל יש ששה בסיסי חושים: חושי הראייה, השמיעה, הריח, הטעם, המגע, והמחשבה.
כל הדברים האלה הם סנקהארות ברמת הדהמה. הבודהה לימד שעל כל הסנקהארות האלה אי אפשר להישען, הן חולפות ולא יציבות. הן מופיעות, נשארות לרגע, ומתפרקות. ואז הן מופיעות שוב, וכך המעגל נמשך. זה חוסר עקביות ולחץ. בין אם הן טובות או רעות, כל הסנקהארות חייבות להתנהג כך. אין אנו יכולים להכריח אותן להישמע לרצוננו. לכן, הבודהה לימד שהן לא עצמי. אחרי שפיתחנו כוחות מדוייקים של הבחנה, נצליח לשחרר, בהדרגה, את ההיאחזות שלנו בסנקהארות אלה. ואחרי שנייצב את תודעתנו לנקודה של ריכוז נכון, המיומנות הקוגניטיבית הבהירה תתעורר בנו. אנו נראה באופן ברור את האמת של הסנקהארות ברמת הדהמה, ונוכל לעקור אותן מליבנו. כך ליבנו ישתחרר מכל הסנקהארות וישיג את האושר הנאצל כפי שלימד הבודהה, באופן בלתי תלוי בכל האובייקטים הפיזיים או המנטליים.
אף על פי שדיון זה על שני נושאים אלה קצר, הוא מסוגל להקיף את כל הצדדים של לימודי הבודהה.
כדי לסכם: להיות זהירים. להיות דרוכים. לא להיות שאננים. לא לתת אמון באף לא אחת מהסנקהארות האלה. לנסות לפתח בתוכנו כל תכונה טובה שניתן לרכוש או להגיע אליה. זאת המשמעות של לא להיות רשלניים.
מעבר לתיקון הנפש: הדהרמה כהתפכחות אונטולוגית והשיבה אל ההוויה הכוללת מבוא מאמר זה מציע קריאה רדיקלית בדהרמה הבודהיסטית, השוללת את התפיסה המודרנית המצמצמת של הדהרמה כפרגמטיזם של “שחרור מסבל” או […]
הכלוב והשפיות המולדת: עמדתו של צ’וגאם טרונגפה על הפסיכולוגיה המערבית והדרך הבודהיסטית ניתוח מבוסס מורשת הדהרמה והפסיכולוגיה הקונטמפלטיבית מבוא: דיאלוג מורכב מול פער אונטולוגי יחסו של מורה הבודהיזם והדזוגצ’ן הטיבטי, […]
העימות הגדול בדהרמה המודרנית: הגישה הפסיכולוגית-הדרגתית, תנועת המיינדפולנס והראייה הלא-דואלית מבוא: שני אופקים (והסטה אחת) בתורת השחרור המפגש בין הבודהיזם למערב הוליד מחלוקת פילוסופית, פדגוגית ואתית עמוקה. בלב המחלוקת עומדת […]
בריטריט ניתן בדרך כלל דגש רב לפרקטיקות התבוננות שונות, על התכלית ועל הפילוסופיה של מדיטציה. אנו לא מרבים לחשוב על הבסיס שמייצב את התודעה ואת הלב באופן שפותח אותם לדרך […]
בימינו אנשים יוצאים מגדרם כדי לחפש ‘חסד’ (merit באנגלית, puñña בפאלי). ונדמה שהם תמיד עוברים דרך וואט פה פונג (Wat Pah Pong). אם הם לא עוצרים כאן בדרך למקום כלשהו, […]