תרגול המֶטַה

שרון זלצברג (Sharon Salzberg), ילידת ארה״ב, בת למשפחה יהודית, היא המורה המייסדת של אחד ממרכזי המדיטציה הידועים בעולם — (Insight Meditation Society (IMS בבאר, מסצ׳וסטס, יחד עם ג׳וזף גולדסטין וג׳ק קורנפילד. שרון התוודעה לבודהיזם בשנת 1969 במהלך לימודיה האקדמיים, ובשנת 1971 נסעה לאסיה, שם למדה עם מורים בודהיסטיים בכירים. היא מחברת של ספרים רבים, מהם תורגם לעברית ״חסד״, ואחד הקולות הבולטים של הבודהיזם במערב.

***

בביצוע תרגול המטה, אנו חוזרים ברכּוּת על ביטויים שהם בעלי משמעות, במונחים של מה שאנחנו מאחלים, ראשית לעצמנו ולאחר מכן לאחרים. אנו מתחילים בהתיידדות עם עצמנו. את השאיפות שאנו מבטאים באמצעות מלים יש לחוש באופן עמוק, ובמידת מה עליהן להיות שאיפות למשך זמן ארוך (לא משהו בסגנון “מי יתן ואמצא הערב תוכנית טובה בטלוויזיה”).

באופן קלאסי, ישנם ארבעה ביטויים שבהם עושים שימוש:
“מי יתן ואהיה חופשיה מסכנה.”
“מי יתן ויהיה לי אושר נפשי.”
“מי יתן ויהיה לי אושר פיזי.”
“מי יתן ותהיה לי נינוחות של אושר ושגשוג.”

אני אתאר את הביטויים האלה כאן בפירוט, ואתם תוכלו לנסות אותם ולהתנסות בהם, להכניס בהם שינויים, או פשוט לבחור סדרה אחרת של שלושה או ארבעה ביטויים. גלו באופן אישי בחקירה גלויית הלב של עצמכם מה באמת נושא משמעות עבורכם.

“מי יתן ואהיה חופשיה מסכנה.” אנחנו מתחילים להרחיב דאגה אכפתית ואהבה חומלת לכיוון עצמנו, עם המשאלה שאנו נמצא חופש מסכנה, שנדע ביטחון. בסופו של דבר, אנו מאחלים שלכל היצורים החשים, כמו גם לנו עצמנו, תהיה תחושה של מחסה, יהיה מקום מבטחים, תהיה חירות מייסורים פנימיים ומאלימות חיצונית.

יש איכות סיוטית לחיים ללא ביטחון. כאשר אנו חיים, אבודים שוב ושוב במצבים מותנים כגון כעס ותאוות בצע, נפגעים ופוגעים באחרים ללא הרף, אין שלווה או ביטחון. כאשר אנו מתעוררים בשעות הלילה מחרדה, אשמה, וסערת נפש – אין שלווה או ביטחון. כאשר אנו חיים בעולם של אלימות גלויה לעין, אשר נשענת על שלילת ביטחונם העצמי של אנשים ועל הבדידות של ניצול ופגיעה בלתי מדוברים ומושתקים – אין שלווה או ביטחון. השאיפה העמוקה הזו היא הפתיחה המסורתית. “מי ייתן ואהיה חופשיה מסכנה.” ביטויים אפשריים אחרים הם “מי ייתן ויהיה לי ביטחון” ו”מי ייתן ואהיה חופשיה מפחד.”
“מי ייתן ויהיה לי אושר נפשי.” לו היינו בקשר עם החינניות שלנו עצמנו, לו היינו חשים פחות מפוחדים מאחרים, לו האמנו ביכולתנו לאהוב, היה לנו אושר נפשי. באותו האופן, לו יכולנו להתייחס בצורה מיומנת לייסורי התודעה אשר מתעוררים, ולא להזין או לטפח אותם, היה לנו אושר נפשי. אפילו במצבים חיוביים מאוד או מצבים שיש בהם מזל רב, ללא אושר נפשי, אנו אומללים. לעתים אנשים משתמשים בביטוי “מי יתן ואהיה מאושר” או “מי יתן ואהיה שליו ושקט” או “מי ייתן ואגיע לחירות.”

“מי יתן ויהיה לי אושר פיזי.” עם הביטוי הזה אנו מאחלים לעצמנו הנאה מבריאות, חופש מכאב פיזי, והרמוניה עם הגוף שלנו. אם חופש מכאב איננו בבחינת אפשרות ריאליסטית, נשאף לקבל את הכאב בידידות ובסבלנות, באופן כזה שלא נהפוך את הכאב הפיזי לייסורים מנטליים. תוכלו להשתמש גם בביטוי כמו “מי ייתן ואהיה בריא,” “מי יתן ואחלים,” “מי יתן וגופי יהפוך לי לחבר,” או “מי יתן והאהבה וההבנה שלי תקבלנה ביטוי פיזי.”

“מי יתן ותהיה לי נינוחות של אושר ושגשוג.” ביטוי זה מורה על הצרכים המידיים של חיי היומיום – עניינים כמו מערכות יחסים, נושאים הקשורים למשפחה ומחייה. עם הבעת הביטוי הזה, אנו מאחלים שיסודות אלו של החיים היומיומיים יהיו חופשיים ממאבק, שיושגו ברוח טובה ובקלות. ביטויים חלופיים עשויים להיות “מי ייתן ואחיה במנוחה” או “מי ייתן ואהבה חברית תתגלה לאורך חיי” או “מי ייתן ואשכון בשלום.”