סקירה של עשר הפארמיטות

בהיקהו בודהי הוא נזיר ומלומד בודהיסטי יליד ניו יורק, ארה״ב. בהכשרתו האקדמית הוא בעל תואר ד״ר לפילוסופיה. הוא הוסמך לנזירות מלאה בשנת 1973 בסרי לנקה, שם הוא שהה במשך24  שנים, וכיום הוא חי במנזר צ׳וואנג ין במדינת ניו יורק.

בהיקהו בודהי אחראי לפרסומים רבים של הכתבים הבודהיסטיים כמחבר, מתרגם ועורך, בהם התרגום המלא של אוסף הדרשות הבינוניות (מג׳הימה ניקאיה) ואוסף הדרשות הממוספרות (אנגוטרה ניקאיה).

***

לפני שהתחלתי בסדרת השיחות הללו, השתמשתי בהצהרה קצרה של הבודהה כנושא בסיסי. ההצהרה אומרת בפשטות, “עליך לפתח את המיטיב; הפיתוח של המיטיב יובילך לרווחה ולשמחה”. בהמשך הצגתי חלוקה של תכונות מיטיבות שעלינו לטפח לשלוש קטגוריות:

1. הראשונה היא הבסיס לפעולות מיטיבות כגון נתינה, משמעת מוסרית, מדיטציה.
2. השנייה היא הפארמיטות – שש או עשר הפראמיטות.
3. השלישית הם שלושים ושבעה העזרים להארה – בודהיפאקהידהמה bodhipakhiyadhamma) ).

הסיווג הזה לשלוש קטגוריות הוא שלי, ואינו מבוסס על פרשנות בודהיסטית קלאסית. נראה שהוא מספק לנו דרך נוחה מאוד לארגן את מגוון האימונים הבודהיסטיים למבנה שיטתי. אני מוצא שכל אחת מהקטגוריות מקורה בחוקיות רוחנית שונה, ואני רואה בכך חשיבות רבה. החיים הרוחניים נשלטים על-ידי חוקים מכריעים ואמיתיים לא פחות מתופעות בעולם החומרי, ברמה הקוסמית וברמה המיקרוסקופית. משמעות אחת של המילה דהמה היא חוק. אחד הדברים שהבודהה השיג כשהגיע להארה היה הגילוי של החוקים השולטים בממד הרוחני של חיינו. כאשר אנו לומדים את הדהמה, אנו לא לומדים רק נושא מסוים שאנו מכנים בודהיזם, אנו מנסים להבין את חוקי העומק שעומדים בבסיס תשוקתנו למשמעות, תשוקתנו לחירות פנימית, לשמחה, לשלום ולתבונה. הבנת החוקים הללו היא המפתח לחוכמה.

קרמה (קַמָה בפאלי), החוק ששולט על האופן שבו עובדות פעולות מהסוג המיטיב, הוא מה שאני מכנה החוק של תוצאות הגומלין. זה החוק שגורס שכל פעולה הנובעת מהחלטה מוסרית, נוטה לייצר תוצאה שמתאימה לאיכות המוסרית של אותה פעולה. הפעולה נקראת קרמה, התוצאה נקראת קרמה ויפאקה או קרמה פָהאלה, פירות הקרמה. במילים פשוטות, חוק הקרמה קובע שפעולות שאינן מיטיבות או קרמה שלילית, מעשים שמקורם במניעים כמו חמדנות, שנאה או אשליה, יגרמו לנו בעתיד לפורענות ולסבל. לעומת זאת, פעולות מיטיבות או קרמה חיובית, מעשים שמקורם במניעים שאינם אנוכיים, יביאו עמם בעתיד מזל טוב ושמחה. לפי השקפה זו, פעולות טובות או מיטיבות נקראות מעשים ראויים לשבח.

פעולות אלו מוטבעות בתודעה שלנו ככוח רוחני שנקרא מעלה, פּוּנְיָה בפאלי או פהו בסינית. למעלה זאת יש הפוטנציאל להבשיל בעתיד ולהביא תוצאות מתאימות. המעלה ממעשים ראויים לשבח תביא ללידה מחדש לעולם טוב של קיום, כמו עולם בני האדם או עולם שמימי, ולמשפחה טובה אם נולדים מחדש לעולם בני האדם. המעלה מלווה בבריאות גופנית, תכונות פיזיות נאות או יפות, היא מובילה להצלחה ולמזל טוב בעסקים, לחינוך טוב, ובאופן כללי לשמחת חיים. על פי חוק הקרמה, החוק של תוצאות הגומלין של פעולותינו הוא תוצאה טבעית של פעולות אלו. החוק הזה מתקיים בסדירות וללא סטיות בדיוק כמו חוקי הפיזיקה. חוקי הקרמה פועלים בדרך מורכבת יותר מחוקי הפיזיקה, אבל העיקרון זהה, חוק הפעולה והתגובה.

אולם, התרגול של הפארמיטות מבוסס על חוק רוחני שונה. העיקרון הרלבנטי במקרה זה יכול להיקרא חוק השימור וההעברה של אנרגיה רוחנית. לפי עיקרון זה, פעולות עם כוונה מוסרית שאנו עושים, לא רק מייצרות תוצאות לפי חוק הקרמה, אלא גם זורעות רשמים בתודעה שלנו, שצוברים כוח מצטבר, כך שכל פעולה שאנו מבצעים נוטה לפתח הרגל המתבטא בנטייה לחזור על אותה הפעולה. כך פעולותינו צוברות תנופה שנשמרת בזרם התודעה שלנו. התנופה הזאת נמשכת מגלגול חיים אחד לבא אחריו, במסענו דרך מעגל הלידות מחדש. בדרך זו, פעולותינו החוזרות בשורת גלגולי החיים מעצבות ומשנות את אופיינו לאורך גלגולי החיים הרבים שלנו.

אנו יכולים לדמות את התודעה לגוש של שיש. כל פעולה משמעותית שאנו עושים דומה לחיתוך עם אזמל שהפסל חורט בגוש. בהתאם לאופן שבו הפסל משתמש באזמל, הוא יכול ליצור מגוון עצום של פסלים מתוך אותו גוש שיש. הוא יכול ליצור פסלים של שדים, של חיות, של בני אדם. הוא יכול לפסל מלאכים, מלכים, גיבורי מלחמה, פסלים של איכרים, של פועלים, של צמחים ופרחים, ופסלים של סוגים שונים של בעלי חיים. באופן דומה, הפעולות שלנו יוצרות הרגלים ונטיות שבאים לידי ביטוי בחזרה על אותן פעולות. נטיות אלו בכללותן הן האופי שלנו. האופי שלנו קובע את עתידנו הרוחני. אולם, הוא אינו ישות קבועה, מוצקה ואיתנה. הוא אינו עצמי או נשמה. הוא רק הסכום הכולל של נטיותינו ותכונות האופי שלנו.

אם כך, עתידנו אינו נקבע מראש ואינו בלתי ניתן לשינוי; לא מדובר בגורל, או בגזרה משמיים; מדובר בתוצר של רצוננו, של החלטותינו ופעולותינו. עתידנו משקף את זרם המחשבות שלנו המשתנה תמיד, את מזגנו ונטיותינו המשתנות. כל זה יכול להשתנות על-ידי יישום נכון של הרצונות, הנחישות וההחלטות שלנו. מדובר באחת המשמעויות החשובות של תורת הבודהה בנוגע למאמץ נכון. עלינו להשקיע מאמץ כדי לבסס בתודעתנו את אותן תבניות של הרגלים שהם בתואם עם טבעו המואר של הבודהה. תבניות אלו של הרגלים הם בדיוק אותם אימונים שהבודהה עצמו תרגל בגלגוליו הקודמים, שכוונו להשגת התעוררות. אנו מכנים את האימונים המיטיבים האלו פארמיטות, מילה שפירושה שלמות רוחנית.

רשימת הפארמיטות בשני האזורים הגאוגרפים המרכזיים של הבודהיזם אינה זהה. ייתכן שנובע מכך שרעיון הפארמיטות לא התפתח במשך חייו של הבודהה עצמו, אלא תקופת מה אחרי הפאריניבאנה שלו (מותו). אני משער שהרשימה הצפונית של שש הפארמיטות, שהתפתחה באסכולות הפרהמהאיאניות הצפוניות, היא הגרסה המוקדמת יותר. הרשימה הדרומית של התהרוואדה, שכוללת עשר פארמיטות, התפתחה זמן מה אחר כך. אולם, קיימת גם אפשרות ששתי הגרסאות נבעו מרשימה פשוטה יותר של שלמויות רוחניות, פחות או יותר באותו זמן, ולאחר מכן התפתחו בנפרד, כך שהתוצאה היא שתי רשימות שונות של פארמיטות.

ההתפתחות ההיסטורית של רעיון הפארמיטות לוט בערפל. מעולם לא ראיתי מחקר היסטורי מלומד ומפורט על המושג פארמיטות. על כל פנים, בנקודה מסוימת אחרי התפתחותה של המהאיאנה המוקדמת, הרשימה של שש הפארמיטות אומצה על ידי הסוטרות המוקדמות של המהאיאנה, והן שימשו מתווה לתרגול דרך הבודהיסטווה. לאחר מכן, בתקופה של שלב הביניים של המהאיאנה, שש הפארמיטות הפכו לעשר על-ידי הוספת ארבע פארמיטות – אמצעים מיומנים, נחישות, עוצמה או כוח, וידע. רשימה זו של עשר פארמיטות שונה מהרשימה הדרומית של התהרוואדה. עשר הפארמיטות של התהרוואדה עדיין תופסות תפקיד חשוב מאוד בתרגול היומי, במסורת החיה הזו.

שילוב של כל הפארמיטות למבנה מורכב ושלם מציג תמונה של אדם שהוא נדיב וידיו מושטות; אדם הגון ומוסרי, ובעל משמעת עצמית; משוחרר מכוונות ומתענוגות ארציים; אדם שופע אנרגיה ומשקיע מאמץ נחוש בתרגול; אדם סבלני עם זולתו ועם הנסיבות; דובר אמת; נחוש; שופע אהבה וחמלה; בעל תודעה מאוזנת ונפש יציבה; אדם שזכה בחוכמה עצומה וחדה.

איך אנו יכולים להגיע למצב כזה, שעשוי להיראות כרגע כל כך מעבר ליכולותינו? המפתח הוא אמונה עמוקה בדהמה, תרגול מתמשך, לעולם לא להתייאש בגלל כישלונות או חסרונות; ולשמר את האמונה שעם מאמץ יציב וקבוע אנו יכולים להצליח. עלינו להתחיל בצעדים פשוטים, ולהתקדם אט אט בקצב שלנו לקראת צעדים עמוקים, גדולים ומאתגרים יותר. זו הדרך שבה אדם מן השורה, אדם הכבול על-ידי זיהומים ובורות, עובר התמרה לארהנט גדול, לבודהיסטווה גדולה, לבודהה ער בשלמות. כל זה מגיע בעקבות תרגול, צעד אחר צעד, במשך שנים רבות, גלגולי חיים רבים ואפילו עידנים רבים.

אני רוצה לחלוק עימכם שיטה אחת לפיתוח הפארמיטות – הרהרו בפארמיטות כל יום והפכו זאת לחלק מהתרגול היומי שלכם. הבודהה אומר שכל דבר שאתה מטה אליו את התודעה, הופך לנטייה של התודעה. אם אתה מטה את התודעה לאיכויות מיטיבות אלה, התודעה תזרום באופן טבעי לכיוונן. בכל יום הקציבו כמה דקות, נאמר 5–10 דקות, לשינון הפארמיטות, כך שהאיכויות הללו יוטבעו בתודעה שלכם. אם תעשו זאת כל יום, במשך חודשים ושנים, בתשומת לב ובהקשבה למשמעות, האיכויות של הפארמיטות יוטבעו עמוק יותר ויותר בתודעתכם.