נוגדנים להיאחזויות

ישנם מספר מקומות בקאנון הפאלי בהם הבודהה אומר שחמשת המצרפים מלחיצים ומקומות אחרים בהם הוא אומר שחמשת המצרפים של ההיאחזות הם מלחיצים. חשוב להבחין כאן שהוא מדבר על שני סוגים שונים של לחץ. האופן בו חמשת המצרפים מלחיצים מיוחס ללחץ במובן של שלשת המאפיינים. הם אינם קבועים ולכן מלחיצים. הם פשוט כך בין אם אתם אוחזים בהם או לא. אבל אם אתם לא אוחזים בדברים האלה, התודעה שלכם לא סובלת. רק כאשר אתם נאחזים, כשאתם נצמדים, הלחץ מגיע אל תוך התודעה. אתם יוצרים מצרף של היאחזות. אתם יוצרים חיבור. זהו לחץ במובנים של ארבעת האמיתות הנאצלות. היכן שישנה השתוקקות, יכולה להיות היאחזות, וההיאחזות במצרפים היא הלחץ שבאמת מכביד על התודעה.
כאשר אנו מתרגלים, ההתמקדות העיקרית שלנו היא על הלחץ בארבע האמיתות הנאצלות, הלחץ שמכביד על התודעה. אם אתם לא נאחזים בדברים שמלחיצים, הם יכולים להיות מלחיצים ככל שירצו, אך הלחץ אינו מגיע ומכביד עליכם. זה כמו להרים חפץ כבד. אם פשוט תשאירו אותו על האדמה הוא לא יכביד עליכם. יש לו אותו משקל בין אם תרימו אותו או לא. כאשר אתם מרימים אותו הוא חמישים קילו; כאשר אתם משאירים אותו על האדמה הוא חמישים קילו. ההבדל הוא שהחמישים קילו לפתע מונחים עליכם כשאתם מרימים אותו ואז אתם סובלים. זהו בדיוק הלחץ בו מתמקד הבודהה. זהו הלחץ שחשוב להבחין בו.
תמיד השתדלו להיות בהירים לגבי ההבחנה הזו. הבעיה האמיתית איננה המצרפים, היא ההיאחזות. ולמילה היאחזות משמעות כפולה. היא יכולה גם להתפרש כלהיות ניזונים   מדבר מה. היכן שאנו נאחזים זה היכן שאנו מחפשים להיות ניזונים באושר. אנו מחפשים הזנה בחמשת המצרפים. אנחנו מכרסמים אותם ואז הם מכרסמים אותנו. אנו ניזונים מצורת הגוף, אנו ניזונים מתחושות, תפיסות, תצורות מנטליות והכרה חושית. כאשר דברים אלו נעימים הם אינם כה כבדים. אך הם יכולים להפוך לבלתי נעימים מאד מהר. הם בולעים אותנו מכיוון שפתחנו עבורם את הדרך להגיע אלינו. ברגע שאתם מתחילים להיאחז בדברים הטובים, אתם מתחילים להיאחז  גם ברעים, מכיוון ששם אתם מחפשים את התזונה שלכם.
אז חשוב להבין היאחזות על מנת שתוכלו לשים לה סוף. כפי שאמר הבודהה, ישנם ארבעה סוגים. יש היאחזות בחושים, היאחזות בהשקפות ודעות, היאחזות בהרגלים ותרגולים והיאחזות באמונות בנוגע ל ‘עצמי’. כל אלו מרחפים סביב חמשת המצרפים. הם דרכים שונות להיאחזות בחמשת המצרפים. ולבודהה יש תרופה שונה עבור כל אחד מהם.
לפעמים אתם שומעים שהצורה העמוקה ביותר, הבסיסית ביותר של ההיאחזות היא תחושת זהות עצמית שאתם בונים סביב דברים. אם אתם לומדים לא לפתח כל   תחושה של זהות עצמית, כבר טיפלתם בכל הצורות האחרות של ההיאחזות. לעיתים אתם שומעים שהיאחזות בהשקפות היא הצורה הבסיסית של ההיאחזות. אם אתם יכולים לפרק את כל ההשקפות שלכם, תסיימו גם עם כל יתר הצורות של ההיאחזות. אז אתם רואים כיצד אינכם יכולים לומר שדברים קיימים, אינכם יכולים לומר שדברים אינם קיימים, או שניהם, או אף לא אחד. הם ריקים. משמעות הדבר שהשתוקקות החושים שלכם ריקה, ההרגלים והתרגולים שלכם ריקים, ההשקפות על ה’עצמי’ ריקות. כשהכל ריק אין במה להיאחז. אבל גם זה לא עובד. לאחר שמשחררים את הדברים בדרך זו, תגלו שהשתוקקויות החושים שלכם נותרו כפי שהן. אתם פשוט מסתובבים ומרימים אותן שוב. לכן עליכם להבין שלכל היאחזות יש את הנוגדן המסוים שלה.
לדוגמא, היאחזות בהנאות החושים: כאשר הבודהה מדבר על חושניות, הוא אינו אומר שאתם נצמדים למראות או לצלילים. המילה קאמה, או חושניות, כאן אין משמעותה מראות, קולות, ריחות, טעמים או מגע יפים או רצויים. המשמעות היא התוכניות והכוונות שיש לכם סביב הדברים האלו. זה מה שאנו באמת מתמקדים בו. כולנו נצמדים לרעיונות שיש לנו על הדברים שאנו רוצים, מעדיפים שיהיו בדרך מסויימת כך שיסבו לנו עונג. במילים אחרות, אנחנו יותר נצמדים לחלומות ולתוכניות שלנו לגבי הנאות  החושים מאשר להנאות  החושים עצמן. די פשוט לראות את זה. אם אתם מגלים שההשתוקקות שלכם נחסמת באזור אחד, אתם מסתובבים וממקדים אותה על משהו אחר. ההשתוקקות היא הדבר בו אנו נאחזים. אנו נאחזים בתוכניות שאנחנו מתכננים סביב הנאות החושים.
וכיצד נראות התוכניות הללו? לרוב, הן חד צדדיות ושטחיות. נאמר שיש לכם תכנונים לגבי  גוף של מישהו אחר. כאשר אתם חושבים על הגוף של אותו אדם, אתם חושבים רק על פרטים מסוימים. על המון פרטים אחרים אתם כלל לא רוצים לחשוב. או כאשר אתם חושבים על מערכת יחסים מסוימת, אתם חושבים רק על היבט אחד של מערכת היחסים ולא על אחרים.
אז כאן הנוגדן הוא להרחיב את ההשקפה שלכם, על מנת לראות שהרדיפה אחר הנאה בדרך זו מכילה איתה המון כאב. כשהבודהה מדבר על חסרונות של חושניות, הוא מתחיל בכך, שעל מנת לחיות חיים חושניים, עליכם לעבוד. העבודה כשלעצמה היא כואבת ומתישה. אתם עובדים ועובדים ועובדים בכדי לבנות עושר. לפעמים אתם משיגים אותו, לפעמים לא. אפילו כשאתם משיגים אותו יש חשש, כפי שהוא אומר, שגנבים ומלכים יגנבו אותו – אני אוהב את הדרך בה הבודהה תמיד מזכיר גנבים ומלכים באותה נשימה – מים עשויים לשטוף אותו, אש עלולה לשרוף אותו, יורשים מתועבים יכולים לברוח איתו. זה יכול בקלות לקרות לעושר שלכם. וכפי שהבודהה מציין, אנשים נלחמים על הנאות החושים. הורים רבים עם ילדיהם, ילדים רבים עם ההורים, אחים עם אחיות, אחיות עם אחים, בעל עם אישה, אישה עם בעל. ולא רק בתוך המשפחה: ישנן מלחמות על הנאות החושים מכיוון שאנחנו צריכים הון כדי לשלם עבור ההשתוקקויות שלנו, שהן גדולות בהרבה מכל ההון שבעולם. וכך, בסוף אנו יוצאים למלחמה.
הבודהה עובר על רשימה ארוכה של כל הכאבים והסבל שקשורים ברדיפה אחר החלומות על הנאות החושים שלנו. כך שכאשר אתם מסתכלים על המרדף אחר הנאות החושים כמכלול, אתם מבינים כמה כאב וסבל מעורבים בו. אינכם צריכים להסתכל רחוק מדי. ההתבוננות הזו שיש לנו בכל יום על הצרכים, חשיבה על אוכל, ביגוד, מחסה ותרופות: רק העובדה שיש לנו גוף הופכת אותנו לנטל על אנשים אחרים. אז חשבו על זה, בכל פעם שהתודעה שלכם מתחילה לטוות קורים של השתוקקות החושים, אמרו לעצמכם: אם את הולכת לטוות קורים, טווי את כל הרשת. נסו לכלול בה את התמונה השלמה.
כמו החלום בהקיץ שאג’אהן לי מספר עליו באוטוביוגרפיה שלו, מהזמן בו תכנן לפשוט מעליו את הגלימה: בהתחלה זה מתחיל ממש נחמד, הוא אפילו מקבל בת של איש אצולה לאישה. אלא שאז עיקרון המציאות מתחיל להיכנס לתמונה. בסופו של דבר, מכיוון שהיא בת לאיש אצולה, היא לא מוכנה לעבודה הקשה הנדרשת בנישואין לאיש מהכפר. היא מתה ומשאירה אותו עם ילד לגדל. הוא נישא בשנית. לאישה השנייה יש ילד משלה והיא מתחילה לשחק עם זה שמועדף עליה, ומתעללת בילדו הראשון. וכך זה נמשך. כשאנחנו רואים באופן מציאותי כזה את הדברים, זה עוזר לחתוך דרך הרבה מהאשליות שלנו סביב הנאות החושים, הרבה מההיצמדויות שלנו לתבניות החושים, תוכניות של החושים, חלומות של החושים.
או שאתם יכולים להתבונן על הגוף, עם כל חלקיו. אתם יכולים לחשוב על גוף יפהפה אך כשתחשבו על החלקים הפנימיים, תאמרו אוי. רק כמה מיקרומטרים מתחת לעור יש את כל יתר הדברים הללו והם קשורים באופן שאינו ניתן להפרדה לדברים שאתם אוהבים. נניח שאתם משתוקקים למישהו. אינכם אוהבים את הרעיון של המעיים שלו אבל אם הייתם מוציאים אותם, האם הייתם אוהבים את אותו אדם ללא מעיים?זה לא שווה לקחת אותו בכל מקרה – עם או בלי כבד, עם או בלי קיבה.
אז כשאתם מתחילים לחשוב בצורה כזו, אתם מתחילים להבין שהתוכניות והתשוקות של החושים הם לא באמת מציאותיים, ממש מוליכים שולל. הם הופכים אתכם לחצי עיוורים כך שיוכלו להוביל אתכם במורד הדרך לסבל. להבין זאת עוזר לחתוך דרך הנאות החושים. אתם רואים כמה שרירותיים כל החלומות הללו, כמה אינכם יכולים לסמוך עליהם. זה מה שעוזר לכם להרפות מהם.
באשר להיאחזות בהשקפות, הבודהה מוליך אתכם דרך תהליך דומה אך עם פרטים שונים. הוא מציע שנסתכל על החסרונות שמגיעים בעקבות היאחזות בהשקפה, שאחד מהגדולים שבהם הוא, שבאופן בלתי נמנע אתם נכנסים לוויכוחים עם אנשים אחרים. אך יותר מכך, הבודהה מציע להסתכל בדקדקנות על הדברים שלגביהם יש לכם השקפות. בנקודה הזו, הפרטים משתנים והניתוח הופך להיות יותר טכני. ההשקפות שלכם מסתכמות בשאלה מה קיים ומה אינו קיים, אך כשאתם באמת מסתכלים על החוויה החושית שלכם, אתם רואים רק דברים שמופיעים וחולפים. כשאתם מתמקדים בהופעת הדברים, הרעיון של אי קיום אינו עולה בדעתכם. כשאתם מתמקדים בדברים חולפים, רעיון הקיום אינו עולה בדעתכם. אתם מבינים שאבני היסוד הבסיסיות של החוויה, כשאתם מסתכלים עליהם רק ברמה של הופעה והתפוגגות, אינן מספקות בסיס לקוטביות המאוד יסודית בין קיום ואי קיום. בנוסף לכל זה, כל ההשקפות שאתם בונים הן סקיצות המבוססות על כך שאינכם מתבוננים  על דברים בזהירות. כך שהבודהה גורם לכם להתבונן בזהירות רבה על התהליך של איך זה לחוות דברים. כאשר אתם רואים שהשקפות אינן יכולות באמת לבטא את האמת של הדברים, ושהאחיזה בהן עתידה לגרום לכם לסבל, אתם יכולים לחתוך דרך ההיאחזות שלכם בהם.
באשר להרגלים ותרגולים, הבודהה גורם לכם תחילה להתבונן על ההרגלים, הכללים והאמיתות שאליהם אתם נצמדים. ההיאחזות כאן היא ברעיון שאם אתם מקיימים חוקים מסויימים ואתם ילד טוב, ילדה טובה, זה כל מה שעליכם לעשות. אלוהים ישמח בכם או היקום יאשר אתכם או משהו כזה. אז הבודהה גורם לאנשים להסתכל ישירות על ההרגלים והתרגולים שלהם ביחד עם התוצאות שלהם, כמה מהם מזיקים באופן פעיל. באותם הימים, האמינו בדרך של מנחות על מנת למצוא אושר אמיתי. לכן הוא דיבר על התבוננות  על הסבל שמגיע מהמנחות, לא רק לחיות שמוצעות כמנחה אלא גם לאנשים שנאלצים לעבוד על מנת להרוג אותן. עינוי עצמי כדרך של סגפנות גם היה תרגול נפוץ במעגלים מסויימים. הבודהה גרם לך לראות את הכאב שנגרם מכך, לראות שזה לא באמת מוביל לאן שהוא. זה לא באמת עוזר לטהר את התודעה.
בדרך זו הוא הביא אנשים לנטוש הרגלים ותרגולים מזיקים, ולהחליפם בהרגלים טובים ובתרגולים מיטיבים; ההרגלים שאנו מאמצים כחלק מהמידות הטובות שלנו, התרגולים שאנו מקיימים בתרגול מדיטציה. אך בסופו של דבר הוא אומר לשים לב: אם אינכם זהירים, אתם הולכים ליצור תחושת יהירות סביב דברים אלו, הגאווה שלעיתים מופיעה כאשר “אני מקיים את עקרונות המוסר ואתם לא” או ” הג’האנה שלי טובה משלך”. הדרך אל מעבר להיאחזות הזו היא לא להפר את עקרונות המוסר או לנטוש את תרגול הג’האנה שלכם. פשוט להמשיך עם אותם התרגולים תוך כדי למידה כיצד לא לפתח תחושה של יהירות סביבם. תבינו שאתם עושים את הדברים הללו לא כדי להיות טובים יותר מאחרים אלא פשוט מכיוון שהם עובדים בטיהור התודעה שלכם.
לבסוף יש את ההיאחזות בהשקפות של העצמי. אין הכוונה רק להשקפה של “יש לי עצמי”, ולא משנה מה תחושת העצמי שלך עשויה להיות. הכוונה גם להיאחזות בהשקפה “אין לי עצמי”. הבודהה אמר שלחשוב באחת משתי הדרכים הללו, יוביל אל תוך סבך של השקפות שתסתבכו בהם. כמרפא להיאחזות בהשקפות, הבודהה מדריך אתכם לקחת את הקוטביות של קיום או אי קיום ולהניח אותה בצד. כאשר נושא הקיום או אי הקיום איננו עניין, הרעיון של עצמי שקיים או לא קיים גם הוא אינו עניין. במקום זאת, הבודהה מוביל אתכם להתבונן על הדברים פשוט בהיבט של ארבע האמיתות הנאצלות. היכן מופיע המתח? מה הסיבה ללחץ הזה? מהי הדרך לקץ המתח הזה? כשאתם מחלקים את החוויה שלכם במונחים האלו, כל עניין ה”מי את” או “מי את לא” פשוט מונח בצד. אתם יותר ממוקדים במה שאתם עושים שגורם ללחץ, לומדים כיצד להבין את הלחץ, לומדים איך לנטוש את הסיבה באמצעות פיתוח הדרך, כך שבסוף תוכלו להבין את קץ הלחץ, את קץ הסבל. זו הדרך להיחלץ מהסוג המסויים הזה של ההיאחזות.
כאשר אתם מגלים שהתודעה נאחזת, מכבידה על עצמה עם ההיאחזות במצרפים, נסו להיות בהירים באשר לסוג של ההיאחזות שממנו אתם סובלים ומהו הנוגדן, מהי התרופה שהבודהה רשם לה, מכיוון שהיא שונה לגבי כל מקרה. אין תרופה כוללת אחת המכסה את כל סוגי ההיאחזויות. עליכם לפתח את ההבחנה הזו מזוויות רבות, לפתח הבחנה רבת פנים. בעקרון, כל גישה מערבת את ראיית  הדברים כלא קבועים, מלחיצים, ולא-עצמי, אך העקרונות הללו מיושמים בדרכים שונות לכל סוג של היאחזות.
נסו לשמור את רשימת התרופות הללו במודעות ויישמו אותן בהתאמה. כך אתם מציבים את עצמכם בעמדה שבה אתם חיים בעולם מלחיץ אבל אינכם מושכים את הלחץ פנימה. אתם יכולים לחיות מוקפים בחוסר קביעות, לחץ, ולא-עצמי, אך לא לסבול מכך.