מתקן להבערת קטורת

אישה מנגסקי ששמה היה קָאמֶה  הייתה אחת ממעטים שייצרו מתקנים להבערת קטורת. מתקן כזה הוא עבודת אומנות לשימוש אך ורק בחדרי תה או לפני מקדש משפחתי.

קאמה, שכמו אביה לפניה הייתה אומנית, אהבה לשתות. כמו כן עישנה והתרועעה עם גברים רוב הזמן. בכל פעם שהרוויחה קצת כסף היא ערכה משתה והזמינה אליו אומנים, משוררים, נגרים, פועלים, גברים ממקצועות ועיסוקים שונים. בחברתם היא פיתחה את דגמיה ואת עיצוביה.

קאמה הייתה איטית מאד ביצירתה, אך כאשר עבודתה הושלמה היא תמיד הייתה יצירת אומנות. מתקני הבערת הקטורת שלה הוערכו בבתים בהם נשים לא שתו, לא עישנו  ולא התרועעו בחופשיות עם גברים.

ראש העיר נגסקי פעם ביקש מקאמה לעצב מתקן להבערת קטורת עבורו. היא התעכבה לעשות כן, עד שכמעט חצי שנה עברה. בזמן זה ראש העיר, שקוּדם למשרה בעיר רחוקה, בא לבקרה. הוא דחק בה להתחיל לעבוד על המתקן.

לבסוף, כשנחה עליה ההשראה, הכינה קאמה את המתקן. אחרי שהושלם היא הניחה אותו על השולחן. היא התבוננה בו ארוכות ובעיון. היא עישנה ושתתה לפניו כאילו הוא היה חברתה היחידה. כל היום התבוננה בו.

לבסוף, בהניפה פטיש, ניפצה קאמה את המתקן לחתיכות. היא ראתה שהוא לא היה מושלם כפי שתודעתה דרשה.