משמעותו של לקיחת מקלט – שאלות ותשובות

שאלה: האם יש צורך לעבור הליך של ‘לקיחת מקלט’ על מנת להפוך לבודהיסט באופן פורמאלי? מה מתרחש במסגרת הטקס הזה? האם צריך לנדור נדרים או לקבל על עצמנו התחייבויות כלשהן?
תשובה: לקיחת מקלט הוא בעצמו החלטה כבדת משקל. אין לעשותו באופן מזדמן מפני שאתה נמצא בשלב כשלהו בחייך או במצב בשלות מסוים בתודעתך. חייב שיהיה סוג כלשהו של מחויבות כדי לקיים שליחות בכל תחום בחיים.לכן אם החלטת לאמץ את נתיב הבודהיזם ולחיות את חייך ע”פ עקרונותיה ברור שתידרש לקבל על עצמך סוג כלשהו של מחויבות.
מחויבות זו לבודהיזם אין פירושה שיש להתנתק מהחברה הרחבה. ההיפך הוא הנכון. מדובר בנכונות ללמוד כיצד לחיות חיים מועילים יותר וליצור חברה יותר בריאה. מי שמקבל על עצמו מחויבות לדרך הבודהיזם צריך לשים לעצמו למטרה לפתח נתיב רוחני משלו כדי שהוא יוכל לעזור לאנשים אחרים בצורה טובה יותר. מטרתו של אימוץ הנתיב הנו בעצם כפול: להגשים את ההתפתחות העצמית ובאותו עת ללמוד כיצד לעזור לאחרים. התחייבות זו בעצם דומה יותר להחלטה ללמוד מתוך שאיפה להבין את אופן התנהלותו של החיים בהתאם לעקרונות הבודהיזם.
בעניין נדרים, הבודהה לא קבע כלל לפיו יש לנדור נדרים אלא הוא השיא עצות, “אם תנהגו בדרך כזו או כזו ייטב לכם,” או ” הצעד הנבון יותר הוא להימנע מלהרוג, לגנוב, לומר דברי שקר, או בכלל לעשות כל פעולה העלול להזיק לאחרים או לעצמכם.” ניתן לנדור נדר להתמיד בהתנהגות זו אך אין מדובר בנדר נוקשה שנכפה עלינו ע”פ משנתו של הבודהה. יותר נכון לומר שהמסר כאן הוא, “אם תרצו ללכת בדרכי (דרכו של הבודהה) אלה הן הצעותיי ועל ידי אימוצם תהפכו לאנשים טובים ושמחים יותר.”
קיימים בכל זאת נדרים מחמירים במסגרת האמונה הבודהיסטית. יש את חמשת הכללים וגם את שמונת הכללים וכמו כן יש נדרים בדרגות שונות עבור נזירים ונזירות. אולם במובן הרחב ביותר מה שנדרש במסגרת מחויבות כזו הנו ללמוד כיצד לשלוט בהכרה, לפתח טוב לב אוהב ולעזור לאנשים אחרים כאשר אלה זקוקים לעזרתך. מי שיפתח את הכרתו כראוי ימצא בעצמו את הנכונות להושיט עזרה כאשר הוא נדרש בכל עת ולא רק כאשר הדבר תואם את מצב רוחו. מחויבות זו היא הנדר העיקרי.
אני משתדל כבר היום להפגין טוב לב אוהב וחמלה; האם אני חייב בכל זאת לעבור טקס רשמי של לקיחת מקלט על מנת שאהפוך לבודהיסט?
אין הכרח, אך לדעתי הטקס עשוי להיות מועיל דווקא מפני שהבודהיזם מלמד כיצד לפתח טוב לב אוהב וחמלה. ללא הכשרה זו, תשאף לפתח טוב לב אוהב וחמלה כאשר אתה נמצא במצב רוח טוב, אולם בזמן שאתה חווה קשיים אתה עשוי לאבד עניין; תהיה יותר מדי טרוד בבעיותיך האישיים כדי להרגיש או להפגין חמלה כלפי אחרים. אנו נדרשים, כחלק מהמחויבות הזו להיות בודהיטס, לפתח טוב לב אוהב וחמלה כך שנדע לתת לאחרים ולהשתדל ללמוד ללא קשר לחוויות שאנו מתנסים בהן באופן אישי. לכן, אני באופן אישי סבור שזה כן הכרחי. הטקס מחדד בנו את התובנה שמדובר בהתחייבות או מוכנות, אחרת זה פשוט עניין של כוונות טובות. אותם נדרים ישפיעו עליך לחיוב ברמה הפנימית ויעזרו לך לבחור במעשים הנכונים בזמן שאתה חווה קשיים.
כיצד לקיחת מקלט עשוי להועיל לי באופן אישי?
לדעתי יש בזה תועלת רבה מפני שכבר אין אפשרות יותר להתעצל. משלקחנו מקלט, לא ניתן לשנות את הגישה כל הזמן וביום אחד להיות במצב רוח עילאי ולומר “אני אוהב את הכול ואת כולם,” ואז למחרת לחשוב, “נמאס לי מהכול ומכולם ולא מתחשק לי לעשות כלום.” מנקודת הראייה שלי, המעשה של לקיחת מקלט מתווה לנו דרך ומגנה עלינו מפני רגשות שליליות ומהנטייה להתבונן בהתנסויות באופן שלילי. אינני יכול להבטיח שתמיד תצליח להגשים שאיפה זו אך לקיחת מקלט בכוחה לתעל את האנרגיות לכיוונים חיובים ומשום כך אני סבור שהוא תמיד יהיה מועיל.
אני מודע לכך שדעתך היא שלהפוך להיות בודהיסט אינו בהכרח מתאים לכול אחד. כיצד אדע שלקיחת מקלט ואימוץ הבודהיזם הנו הדבר הנכון עבורי?
לדעתי, ראשית, לא משנה מהו הנתיב אין שום צורך למהר ולרוץ לאמצו. קודם כול חובה ללמוד על אותו נתיב, לקרוא את המקורות עליו ואז לעשות ניסיון לתרגל אותו. יש לבחון אותו היטב כדי לקבוע אם מדובר בנתיב המתאים לך.
התבונן היטב באופן פעולתה של הבודהיזם ועל ההתנהגויות הנחשבות בעיניי הבודהיזם כ’טובות’ ואת אלה הנחשבות ל’רעות’ בהקשר של חייך. אם תעשה כך, אז, לדעתי לא תמצא שום דבר בלתי הולם העלול לפגוע בך. התורה הבודהיסטית אינה יוצרת מתחים או עימותים; אין היא גורסת שיש לבזות נתיבים אחרים או לפגוע בהם והיא לא קבעה שיש משהו שגוי בללכת אחרי אמונה אחרת או להאמין בדברים אחרים. הבודהיזם אינו גורם לנו להיות אנשים צרי אופקים בשום מובן כלשהי, אדרבה, הוא מעודד אותנו לאמץ השקפת עולם יותר רחבה.
לכן לא נראה לי שמישהו יוכל להיפגע מכך שבחר בנתיב בודהיזם. אם אתה שואף לבחור בבודהיזם כדרך שבה תלך אך עדיין אינך בטוח לגמרי, נדמה לי שטוב תעשה אם תלמד ותעמיק את השכלתך קצת יותר – גם על דתות ואמונות במידה ואתה מרגיש צורך בכך. הדבר החשוב ביותר הוא לבחור באותו נתיב, ולא משנה איזה, שיעזור לך להיות בן אדם טוב ומועיל יותר.
 
כשלוקחים מקלט האם לא מדובר בלקיחת מקלט גם אצל הלאמה או רינפוצ’ה המעביר את הטקס ולא רק בבודהה עצמו? מה טבעה של המחויבות לאדם זה ומה עצמתו?
המחויבות שעושים במסגרת לקיחת מקלט נוגעת אך ורק לך ולבודהיזם; לא מדובר בהתחייבות כלפי אותו מורה. בודאי שזה יהיה טוב מאוד אם לוקחים מקלט אצל אדם בעל תכונות רפואיות נעלות אך המחויבות עצמה תלוי רק בך. אופן ההתמודדות עם מחויבות זו הנו דבר התלוי לחלוטין בך.
למילים ‘לאמה’ ו’גורו’ יש את אותה משמעות. לאמה הנה המילה בטיבטית וגורו הנה המילה בסנסקריט למורה אך במובן הרוחני המובהק ולא באדם הבודק שיעורי בית בתיכון. רינפוצ’ה הוא תואר המוענק ל’טולקו’ שהוא סוג של לאמה הזוכה להערכה רבה.
מה שחיוני ביותר הוא שלאותו אדם הנותן מקלט תהיה את חמשת התכונות הבאות:
1.    הוא מסוגל להעביר את מסורת השושלת בצורה מהימנה
2.    הוא לקח מקלט בעצמו
3.    הוא מזדהה באופן מוחלט עם לימודיו של הבודהה ומאמין בהם באמונה שלמה
4.    הוא מקיים את הלימודים ומשתדל לחיות על פי עקרונותיהם
5.    הוא מסוגל להחדיר בך הזדהות ואמונה
חשוב שאותו אדם הנותן מקלט יזדהה עם דרך הבודהיזם ויאמין בו ושלא חל התרופפות במחויבותו האישית. אם אדם אינו מזדהה יותר עם הדרך או אינו מאמין בה יותר, אז, גם אם הוא לקח מקלט הוא אינו נחשב יותר כמי שמעביר את מסורת השושלת. אדם המעניק מקלט נקרא ‘לאמה’ אך אין הכרח שהוא או היא ישמשו גם כגורו האישי שלך. למושג גורו, או בטיבטית ‘תסאווה לאמה, (Tsawe Lama) יש משמעות הרבה יותר עמוקה. הלאמה הקולט יהיה אחד מהמורים הרוחניים שלך אך כל עוד הנה רוחש כבוד כלשהו כלפי אותו אדם אין צורך למחויבות עמוקה יותר.
אותו לאמה שלוקחים אצלו מקלט משמש בעצם כמי שפותח בפנינו את השער לדרך הבודהיסטי. כמו אימא המלווה את ילדיה בצעדיהם הראשונים או מורה בתיכון המלמד ילד בכיתה א קרוא וכתוב כך גם הלאמה מסייע לנו בצעדינו הראשונים כדי שנוכל לאחר זמן קצר לקרוא וללמוד על הדרך בכוחות עצמנו.
לדעתי, הלאמה שלוקחים אצלו מקלט צריך להיות אדם הזוכה בהערכה ובאמון שלך בו, אולם אסור להתעסק יתר על המידה בחיפוש אחריו הלאמה הקולט המתאים עבורך. אין צורך להדיר שינה בהרהורים לגבי התאמתו של הלאמה או מספר ההתחייבויות שנוטלים ואופיים – כל זה אינו הכרחי.
אמרת שאדם המעניק מקלט צריך להיות מסוגל להעביר את מסורת השושלת. אנא הסבר.
המילה שושלת מתייחס כאן למסורת המועברת ברצף מאדם לאדם ולא באמצעות הקלטות וגם לא דרך אמצעי התקשורת למיניהם. אם המורה המעניק לך מקלט ממשיך את מסורת ההעברה תוכל לעקוב אחרי השרשרת הישירה מהמקלט שקיבלת חזרה ממורה לתלמיד על פני אלפיים וחמש מאות שנה מהמערב חזרה לטיבט ומטיבט חזרה להודו ועד לבודהה עצמו.
כיצד ניתן לדעת אם אדם הנותן מקלט הוא באמת חלק ממסורת העברה? יש כ”כ הרבה אנשים כיום המלמדים את הדרך הבודהיסטי?
אם אתה לא בטוח אז אפשר פשוט לשאול את אותו אדם: “אצל מי לקחת מקלט?” אין שום פסול בכך. במהלך הזמן שלי במערב שמעתי דברים הנראים לי מעט תמוהים. למשל, אנשים נוטים לייחס שיעורים, תפילות ושיטות ריפוי מסוימות למסורת הטיבטית, אולם אנו יוצאי טיבט מעולם לא שמענו עליהם. אין זה בהכרח אומר שמקורם לא בטיבט אלא פשוט שהם אינם מוכרים לנו.
לעומת זאת, ישנם מסורות ותרגולים אשר כן מוכרים וטקס לקיחת מקלט הוא ללא ספק אחד מהם. הענקת מקלט לתלמיד המבקש אותו הנו נדבך חשוב במסורת ההעברה ולכן יש לכבדה. יחד עם זאת, מי שיש לו ספקות צריך לבקש לקבל מידע נוסף. אפשר תמיד לשאול שאלות ואם המורה הוא אדם כן ואמיתי הוא יבין.
אז מה שאתה אומר בעצם הוא שכל אחד יכול בכל רגע נתון להעלות ספקות לגבי דבריו של המורה שלו?
בוודאי שהוא יכול. המורה הוא בסך הכול בן אנוש! אמנם הוא משמש כמעביר המסורת אך אין זה בהכרח אומר שהוא בעל תודעה מוארת ולכן הוא עשוי להיות מצוי עדיין במצב של קיום אנושי. עקב כך הוא ימשיך להיות מושפע על ידי תחושת עליונות פנימית ובהיותו נתון לרגשות הוא עלול לפעמים לעשות שגיאות. מה שנדרש מתלמיד הוא לספוג את משנתו של המורה ולא בהכרח את אופי פעולתו. אל לך לומר “הוא עשה כך ולכן גם אני חייב לנהוג כך כי הוא המורה שלי”.
אסור לעצום עיניים וללכת אחרי המורה בצורה עיוורת. לכל אדם יש את אותו מסוגלות ופוטנציאל שיש למורה שלו. מי שממשיך ומתמיד בדרך הנכונה עשוי אפילו להתעלות על מורו! תפקידו של המורה הוא להנחיל את המסר כך שתשכיל להתנהל בצורה ראויה. עם זאת רצוי לעשות הפרדה בין הלימוד לבין מעשיו של המורה. כך במידה ומעשה כלשהו של המורה יאכזב אותך לא תאבד עניין בבודהיזם עקב התנהגותו של אדם אחד.
מהן העקרונות החשובות של הבודהיזם וכיצד ניתן לשלבן בחיים היומיומיים?
לדעתי העקרונות החשובות ביותר הם להימנע מלפגוע באיש ולהיות מודע כל העת למצב הכרתך ולמעשים שלך ולא מעשיהם של אחרים. עליך לבחון את עצמך כל הזמן ולשאול “האם מעשיי מועילים או לא? כיצד התנהגותי משפיעה על אחרים?” אם תיווכח שמעשיך אינם מועילים במיוחד עליך לפעול לתקנם.
משמעותו של אימוץ הנתיב הבודהיסטי היא הנכונות לשאוף כל העת לשיפור עצמי כך שבמעשיך תביא תועלת גדולה יותר לאחרים. המלאכה לעולם לא תמה ואסור שתאמר שאינך צריך לעשות יותר. להיות בודהיסט מהווה מחויבות לתהליך מתמיד של שיפור והתפתחות רוחנית. נדרש ממך לפעול ללא לאות לטהר את עצמך, מחשבותיך ואת רגשותיך. עליך גם להשתדל במסגרת העבודה לקראת היעד הזה לעזור לאחרים היכן שהדבר נדרש וללמוד להעריך את כל הטוב בסביבתך המיידית. אלה הן העקרונות החשובות ביותר של הבודהיזם.