לקחת מחסה

גיל פרונסדל הוא המורה הראשי של Insight Meditation Center ברדווד סיטי, קליפורניה. הוא מתרגל ויפסנא וזן, באסיה ובארה”ב, מאז 1975. הוא היה נזיר במסורת התהרוואדה בבורמה, ומאוחר יותר הוסמך ככומר זן. הוא בעל תואר דוקטור בלימודי דת מאוניברסיטת סטנפורד, ומחברם של ספרים ומאמרים רבים. 

* * *

לימודי הבודהיזם מדגישים לעיתים קרובות את ההתעוררות כמטרה. אך למעשה, הטרנספורמציה הפנימית הידועה כ”לקיחת מחסה” עשויה להיות לא פחות חשובה מההתעוררות עצמה. “לקיחת מחסה” מתייחסת להחלטה לבסס את חיינו על הליכה בדרך אל השחרור. כאשר אנו לוקחים מחסה, אנו מתייצבים לצד הטוּב והאמת שנובעים מאי היאחזות.

בשפה האנגלית, ישנן שתי משמעויות הקשורות למושג מחסה, שמדגישות את הערך של סַרַנָה המילה הבודהיסטית למחסה. המשמעות הראשונה מתייחסת למקום בו אנשים יכולים למצוא הגנה מסכנה. המשמעות השנייה, מתייחסת לאזור, שבדומה לשמורת טבע, הוקם כדי להגן על שנתפס כבעל ערך, ולתמוך בו. בבודהיזם, לקיחת מחסה, מכילה את שתי המשמעויות הללו: זו דרך להגן על עצמנו מסכנה, וגם שמירה על היקר ביותר והיפה ביותר שבנו.

המנהג של לקיחת מחסה הוא עתיק כמו הבודהיזם עצמו. הוא התחיל עם אלו שהפגישה עם הבודהה שזה עתה התעורר השפיעה עליהם כל כך, שמיד הצהירו על מסירותם לו ולהוראתו (כלומר הדהרמה). הדרך שבה הביעו את מסירותם, הייתה בהצהרה שהם “לוקחים מחסה” בבודהה ובדהרמה. עם חלוף הזמן, כאשר כמה מתלמידיו חוו גם הם התעוררות, הם הפכו לסנגהה – כלומר הקהילה של האנשים הערים. הבודהה, הדהרמה והסנגהה מוכרים יחדיו כ”שלושת המחסות”. אנשים אשר הבינו את הערך שבשלושת המחסות מצהירים על אמונתם באומרם שהם “לוקחים מחסה” בבודהה, בדהרמה ובסנגהה.

לפעמים שלושת המחסות מתייחסים לבודהה ההיסטורי, לדהרמה שהוא לימד ולסנגהה של המתרגלים שהלכו בעקבותיו במשך מאות שנים. אפשר לכנות זאת “המחסה החיצוני” מאחר והוא מתקיים מחוץ לנו. אבל שלושת המחסות מתייחסים גם לאיכויות פנימיות שמעוררות את הבודהה, הדהרמה והסנגהה. מאחר ואלו מצבים פנימיים או יכולות פנימיות שיש לכולנו, אפשר לכנותם “המחסה הפנימי.”   

המחסה החיצוני בבודהה חשוב, מאחר ומעט אנשים מגלים בעצמם את הפוטנציאל לטרנספורמציה רוחנית שקיים בהם. לכן, זה מועיל לראות בבודהה דוגמה למה שיכול להיות אפשרי לכול אחד מאתנו. בנוסף לימודי הדהרמה מגנים עלינו מבחירה בדרך שעלולה לפגוע בחופש ובהתעוררות שלנו, ומצד שני מספקים לנו תרגולים ותורה מועילים ומיטיבים. החיבור לסנגהה מציע לנו דרך ללמוד מאחרים ולקבל תמיכה מאלה שחולקים עמנו את דרך התרגול.   

לקיחת מחסה פנימי בבודהה קוראת ליכולות הפנימיות שלנו ובונה אותן. לקיחת מחסה בבודהה מזהה ומטפחת את היכולת שלנו לחוות את השלווה שבאי-פגיעה ובאי-היאחזות. היא מציבה בפנינו את האפשרות של עקירת הפחד, השנאה, התעתוע והחמדנות, שהם מקורות סבלנו. וכן מראה לנו את יכולתנו לרוחניות בשלה. לקחת מחסה פנימי בבודהה משמעותו, לסמוך על הביטחון בפוטנציאל שלנו להתפתחות רוחנית וטרנספורמציה.

המחסה הפנימי בדהרמה ניתן להבנה בכמה דרכים. מפני שאחד מהמאפיינים העיקריים של הדהרמה הוא הימנעות מפגיעה, דרך עוצמתית להישען על המחסה הפנימי היא לקחת על עצמנו, כמחסה שלנו, מחויבות לאי-פגיעה. הדהרמה אינה עיקרון אבסטרקטי או מציאות אבסטרקטית; אלא היא צומחת ממה שאנחנו וממה שאנו עושים. כאשר אנו מקדישים את חיינו לאי-פגיעה, הדהרמה זורמת בחיינו, ומאפשרת לנו לתרגל את הוראת הבודהה ולחיות בהרמוניה.

המחסה הפנימי בסנגהה כולל את יכולתנו לקיים יחסים תומכים בהליכה בנתיב השחרור. זה כולל טוב לב, חביבות, חמלה, ונדיבות כלפי אחרים וכלפי עצמנו. הליכה בדרך של אי-פגיעה והתעוררות אינה תלויה אך ורק במאמצינו לתרגל; היא נתמכת גם ביחסים עם אחרים שמאופיינים ברגשות, מוטיבציות ועמדות מיטיבות. כולנו מסוגלים להיות במצבים אלה, אבל לעיתים קרובות אנו מתעלמים מהם. לקחת מחסה בסנגהה הפנימית משמע להיות בטוחים בטוב הפנימי שלנו גם כשאין הוא גלוי לעין.

הבודהה התייחס לבודהה, לדהרמה ולסנגהה הפנימיים כאשר הוא עודד אנשים לקחת מחסה בעצמם. בימיו האחרונים הוא אמר, “אתם צריכים לחיות כאשר אתם המחסה של עצמכם, ללא אדם אחר כמחסה שלכם. עליכם לחיות עם הדהרמה כמחסה שלכם ללא כל מחסה אחר.” המשפט הראשון מציע שאנשים חייבים לצעוד בדרך התרגול בעצמם. אף אחד אחר אינו יכול לצעוד בעבורם; משמעותו של המשפט השני היא שהדהרמה נמצאת בתוכנו, ביכולות שלנו.

יש אנשים הפונים למחסה בבודהה, בדהרמה ובסנגהה כאשר הדברים שעליהם נסמכו אינם תומכים בהם עוד. שינויים בעבודה, בכספים, ביחסים, בבריאות, ובחברה יכולים להיות מלחיצים כאשר הרווחה שלנו תלויה בכך שהם יהיו באופן מסוים. לכן, חיפוש אחרי האושר מחוץ לעצמנו אינו עובד לאורך זמן. הבודהה, הדהרמה והסנגהה אמינים ונמשכים לאורך זמן כאשר אנו מוצאים אותם בתבונה, בשלווה וביחסים של הסכמה עם המציאות הפנימיים שלנו.

הבודהה, הדהרמה והסנגהה יכולים לתמוך בנו בזמנים קשים. הם כוללים ערכים, תרגולים, תובנות, והבנות שלא בלבד שהם מגינים עלינו מהתנהגות הרסנית, אלא עוזרים לנו לחיות בתבונה. הם עוזרים לנו לממש את האיכויות הטובות ביותר שבליבנו.

לקיחת מחסה זו בחירה לכוון את עצמנו על פי מה שהבודהה, הדהרמה והסנגהה מייצגים. זה יכול להיות פשוט כמו להחליט, ” מעכשיו אני מכוון את חיי להיזהר בדיבורי כך שהוא יהיה כן.”  זאת יכולה להיות התחייבות, “אנסה לחיות מבלי להזיק לאחרים.” לאחדים זה יכול להוות שינוי רדיקלי, אפילו מהפכני בדרך חייהם, כשהם מקדישים את עצמם לדרך השחרור, התבונה והחמלה.

יש אנשים שמתייחסים ללקיחת מחסה כאל מחויבות מוצקה, אמיצה, ונלהבת לחיים מבוססים על חופש רוחני וחמלה. זו מחויבות שבו זמנית מעוררת אותנו לפעול בדרכים חדשות, ומעודדת רגיעה עמוקה. אפשר להניח לדברים בלתי נחוצים רבים כאשר אנו סומכים על דרך הדהרמה שתספק לנו תמיכה עמוקה ומשמעותית. לקיחת מחסה בבודהה, בדהרמה ובסנגהה מגנה עלינו מפני סכנות באותה מידה שהיא מזינה את הצמיחה של הדברים היפים ביותר שבתוכנו.