לטפל בתצורות המנטליות ובתפישות שלנו

תיק נהאט האן הוא אחד ממורי הזן היותר מוכרים ומוערכים כיום בעולם. משורר, פעיל שלום וזכויות אדם. נולד במרכז וייטנאם ב- 1926, הצטרף למנזר בגיל 16. ממייסדי תנועת הבודהיזם המעורב. הקים בתחילת שנות השישים את בית הספר לנוער עבור שירות חברתי שהכשיר את תלמידיו לשקם כפרים שהופצצו במלחמת וייטנאם, והיה מועמד לפרס נובל לשלום.

לאחר שנאסרה חזרתו לוייטנאם, תיק נהאט האן מצא מקלט בצרפת, שם הקים את קהילת המדיטציה פלאם וילאג’. במהלך שנות פעילותו הוא לימד, כתב והנחה ריטריטים ברחבי העולם בנושא ‘אומנות החיים בתשומת לב’. הוא פרסם למעלה מ-85 כותרים – ספרים, שירים ותפילות. בשנת 2018, כשבריאותו הדרדרה, הוא ביקש לחזור למנזר הבית שלו בוייטנאם, שם שהה עד יום מותו ב-22.01.2022 בגיל 95.

* * *

בבודהיזם, “תצורה” היא מונח שמציין כל מה שקיים, כל דבר שמופיע בהתאם לחוק הסיבה והתוצאה. למשל, דף הנייר הזה הוא תצורה, כיוון שאלמנטים רבים התקבצו יחד כדי להביא לכך שהוא יתקיים: אור השמש, העצים, העננים, בית החרושת, הפועלים בבית החרושת, ואלמנטים רבים נוספים, שכולם יחד הביאו ליצירת דף הנייר הזה. לפיכך דף הנייר הזה הוא תצורה. גם פרח הוא תצורה. אם תסתכלו עמוק אל תוך הפרח תראו בו את אור השמש. ללא אור השמש, לא יהיה פרח. יש בו ענן, ישנם המינרלים שהיו באדמה, הקומפוסט, הגנן, הרבה אלמנטים התאספו יחדיו כדי לגרום לכך שהפרח יתקיים. אם כך, הפרח הוא תצורה, אבל זוהי תצורה פיזית. גם הכעס שלנו הוא תצורה, אך מסוג אחר – תצורה מנטלית. הפחד שלנו, הדיכאון שלנו – גם הם תצורות מנטליות. אלמנטים רבים התקבצו יחדיו כדי לאפשר אותה התצורה. במסורת הבודהיזם עליה אני גדלתי, למדנו שישנן חמישים ואחת קטגוריות של תצורות מנטליות – פחד, ייאוש, אהבה, חמלה, תשומת לב. תשומת לב היא אחת מ-51 הקטגוריות של תצורות מנטליות. כך שיש תצורה מנטלית של תשומת לב. אלה חדשות טובות, שכן אם אתם יודעים כיצד לתרגל מדי יום, תוכלו ליצור תשומת לב כאנרגיה, לעשות את עבודת הזיהוי, ההכלה, ההתמרה, והריפוי. תשומת לב נחשבת לטבע הבודהה שבתוכנו, ואם אתם יודעים כיצד לטפח אותה, הרי שמתוך התרגול ייוולדו האנרגיות של הבנה, אהבה ומחילה.

תצורות מנטליות יכולות להיות שליליות או חיוביות. כאשר תביאו את תשומת הלב אל התצורות המנטליות, תזהו אותן ככאלה. יכולתכם להרפות, לחמול, להבין, לשמוח, כול אלה הן תצורות מנטליות חיוביות הקיימות בכם. אולי הן חלשות יותר או חזקות יותר, אך כולן קיימות בתוככם. לפעמים אינכם מאמינים בקיומן, אך אין זה נכון. אולי הן אינן חזקות, אולי הן מכוסות בשכבות רבות של סבל, אבל הן קיימות. יכולתכם להיות מוארים, לאהוב, למחול, כל היכולות האלה נמצאות כל הזמן בהכרה שלכם, בצורה של זרעים.

ניתן לתאר את ההכרה שלנו כבעלת שתי שכבות, או שני חלקים. החלק העליון הוא הכרת התודעה (mind consciousness), ומתחתיו נמצאת הכרת המחסן (store consciousness). הכרת המחסן היא כמו המרתף בביתכם, והכרת התודעה היא כמו הסלון. בהכרת המחסן שמורות כל חמישים ואחת התצורות המנטליות. הן שמורות שם בצורת זרעים, או bija בסנסקריט. הן תמיד נמצאות שם. אולי אתם מאמינים שאינכם מסוגלים לאהוב, אולי אתם מפחדים לאהוב. אולי אתם מאמינים שאין לכם היכולת לאהוב, אך אין זה נכון. התצורה המנטלית של אהבה תמיד נמצאת שם. אולי לא תרגלתם אהבה, אולי לא תרגלתם את השקיית זרע האהבה, ונראה לכם שקשה לאהוב. אבל אם תדעו כיצד לתרגל את השקיית זרע האהבה שבתוככם מדי יום, הזרע יצמח, ואז מספיק שתגעו בו נגיעה קלה, והוא יהפוך לשדה של אנרגיה המכונה אהבה, אשר יעלה ויופיע במפלס העליון של ההכרה שלכם.

זרע האהבה, זרע הפחד, זרע המחילה, זרע השנאה, בכל פעם שנוגעים בהם, הם יבואו לידי ביטוי באותו מפלס עליון בצורה של אנרגיה. אם תהיו בתשומת לב, תוכלו לזהות אותו זרע ולכנות אותו תצורה מנטלית. תוכלו לזהות אותו ולכנות אותו בשמו האמיתי. כך שאם למשל עולה בכם כעס, אם תדעו כיצד לשאוף ולנשוף ולהיות מודעים לעובדה שזרע הכעס הופיע בכם, הרי זוהי תשומת לב לכעס. “כשאני שואף, אני יודע שיש בי כעס. כשאני נושף, אני מכיל את הכעס שלי.” בעשותכם כך, אתם למעשה נוגעים בזרע תשומת הלב שלכם, ומזמינים אותו להפוך לשדה נוסף של אנרגיה, אשר עוטף ומחבק את שדה האנרגיה של הכעס.

כמתרגלים, אף פעם אינכם מניחים לאנרגיה שלילית להשתלט על הסלון שלכם. עליכם לעשות משהו – עליכם לתרגל. והתרגול הוא להשתמש במודעות לשאיפה ולנשיפה, או להליכה, בכדי להזמין את זרע תשומת הלב להופיע, ואז יש לכם אנרגיה מספר שתיים. בעזרת אנרגיה מספר שתיים, תוכלו להכיל את אנרגיה מספר אחת. תשומת לב לכעס היא מה שאתם מתרגלים כאשר עולה בכם כעס. התרגול הוא רק להכיל, לזהות, ולא להילחם, כיוון שאתם יודעים שכעס הוא אתם, תשומת לב היא אתם, ואינכם צריכים להפוך את עצמכם לשדה קרב. להילחם אינו תרגול חכם. זה לא תרגול בודהיסטי, שהרי תרגול בודהיסטי מבוסס על עיקרון אי-השניות (non-duality). זה וגם זה – שניהם חולקים אותה המציאות. אם יש בכוונתכם להילחם, לדכא, להרוס, הרי שאתם הופכים את עצמכם לשדה קרב, ודבר זה אינו מומלץ.

הרעיון שכעס הוא דבר רע ושתשומת לב היא דבר טוב, ושאתם צריכים להשתמש בטוב כדי להילחם ברע, אינו בודהיסטי. עליכם להשתמש בתשומת לב כדי להכיל את כעסכם בצורה העדינה והרכה ביותר האפשרית, כמו אם המחבקת את תינוקה הסובל: “יקירי, אני כאן בשבילך. אל תדאג, אני אטפל בך היטב”. כך לא רק לגבי כעס, אלא גם לגבי פחד, קנאה ויתר סוגי הסבל – אל כולם עליכם להתייחס באופן הזה. עליכם להקשיב לכאב שלכם, עליכם לתת לאנרגיית תשומת הלב שלכם לטפל בגושי הכאב שבכם כאשר הם מופיעים. אם אתם יודעים כיצד לעשות זאת, תבוא לכם הקלה כבר לאחר עשר או חמש עשרה דקות… לפעמים זה יקח יותר זמן, אבל המשיכו לתרגל נשימה מודעת, הליכה מודעת, ותרגולים אחרים.

המשיכו לזהות ולהכיל את כל מה שיש, ותחושו הקלה. אם תמשיכו כך, ייתכן שתבינו טוב יותר את טבע הדבר שהופיע בתודעתכם, ותובנה זו תוכל להתמיר אותו. אחרי חמש או עשר דקות של הכלתו, הוא עשוי לחזור להיות זרע, ותרגישו הרבה יותר טוב. אבל זה לא אומר שמעתה לא תדעו עוד כעס. כרגע הכעס הפסיק להיות שדה של אנרגיה כאן למעלה, וחזר לצורתו המקורית – זרע. בפעם הבאה שאתם או מישהו אחר יבוא וישקה אותו, הוא יחזור. אבל דבר אחד בטוח: אחרי שתכילו אותו בתשומת לב למשך מספר דקות, נניח עשר או חמש עשרה דקות, הוא ירד קצת יותר חלש. זה תמיד יהיה כך. אחרי שתרחצו בתשומת לב, הכאב והצער שלכם ייחלשו קצת בעודם הופכים חזרה לזרע. אם תדעו כיצד לעשות זאת, אז בפעם הבאה שהם יופיעו תמשיכו באותו תרגול: “כעס קטן יקר שלי, אני יודע שאתה כאן, אני אדאג לך ואטפל בך”. אתם תמיד מוכנים לכך. אל תנסו לדכא את הכעס, הניחו לו לעלות ללא פחד, כיוון שכבר יש לכם אנרגיה של תשומת לב שטיפחתם במהלך התרגול.
אנו יודעים שישנן חמישים ואחת קטגוריות של תצורות מנטליות, ואחת הקטגוריות הללו היא תחושה. תחושה היא תצורה מנטלית, וכך גם תפישה (perception). אבל מכיוון שתחושות ותפישות הן מאד חשובות כמושאי תרגול, הבודהה הגדיר אותן כקטגוריות העומדות בפני עצמן. לכן, בקטגוריה של התודעה, אנו נשארים עם ארבעים ותשע תצורות מנטליות. כשהייתי נזיר מתחיל, היה עלי ללמוד בעל פה את כל חמישים ואחת התצורות המנטליות. יכולתי לדקלם אותן גם עכשיו – בווייטנאמית.
אם כן, בכל פעם שתצורה מנטלית מופיעה במפלס העליון של ההכרה שלכם, עליכם להיות מסוגלים לקרוא לה בשמה האמיתי. תאמרו: “תצורה מנטלית יקרה, אני יודע שאת כאן, ואני אטפל בך היטב”. נוכל לעשות זאת רק אם יש לנו מידה מספקת של אנרגיית תשומת לב. תשומת לב היא אחת מחמישים ואחת הקטגוריות.
שיחת הדהרמה הזאת נועדה לחנוך אתכם בתרגול של טיפול בתצורות המנטליות ובתפישות שלכם.
בקטגוריה זאת התרגול הראשון מוקדש לתשומת הלב לתודעה והינו: “אני חווה את התצורה המנטלית, ושואף; אני חווה את התצורה המנטלית, ונושף.” או במילים אחרות: “אני מזהה את התצורה המנטלית, מכיל את התצורה המנטלית, ושואף. אני מזהה את התצורה המנטלית, מכיל את התצורה המנטלית, ונושף.” עליכם לזהות אותה בשמה האמיתי, בין אם היא שמחה, או מחילה, או תקווה, או פחד. עליכם לזהות אותה כפי שהיא. אל תנסו להילחם בה, אל תנסו להיקשר אליה, אלא רק תזהו אותה ותכילו אותה והיו לאחד איתה. תתאחדו איתה, אך מבלי שתאבדו את עצמכם בתוכה, שכן תמיד יש שם תשומת הלב. תשומת הלב היא המגן. ללא תשומת לב, אתם עשויים ללכת לאיבוד בתוך הפחד או הכעס שלכם. אבל אם תשומת הלב ממשיכה להיווצר, אף פעם לא תלכו לאיבוד, ותשומת הלב תמשיך לחלחל לעומק אותו אזור של אנרגיה הנקרא פחד או כעס, והיא תביא איתה הקלה והתמרה.
אם כך, התרגיל התשיעי (כלומר התרגיל השני מתוך ארבעת התרגולים של תשומת הלב לתודעה) הוא לחוות את התצורה המנטלית: “אני שואף, אני נושף”. התרגיל העשירי הוא לְשָׂמֵחַ: “בעודי משמח את התצורה המנטלית, אני שואף, אני נושף”. כפי שאני מבין את הסוטרה, לאור התרגול שלי, שני התרגילים האלה עוסקים בתצורות המנטליות החיוביות שקיימות בנו. לפעמים אנו מתעלמים מקיום התצורות המנטליות החיוביות הנהדרות הללו בתוכנו, וכך אנו מאבדים את הביטחון בעצמנו. דבר זה הוא מורכב. אנחנו חושבים שאיננו שווים כלום, שעלינו לחפש את הטוב, האמיתי והיפה מחוץ לעצמנו, שאין שום דבר אמיתי ויפה וטוב בנו. התרגיל התשיעי נועד לשנות מצב זה, כיוון שאם אתם מאמינים שאתם לא שווים כלום, אתם סובלים; אין לכם אמון בעצמכם, ואתם מנסים כל הזמן למצוא משהו הנמצא מחוצה לכם. אם יש לכם ביטחון בעצמכם, לא תצטרכו דברים כמו העמדת פנים או קוסמטיקה. השימוש בקוסמטיקה מוכיח שאין לכם ביטחון בעצמכם, ביופי שלכם, באמת שלכם, בטוּב שבכם. אתם רוצים להונות את השני לחשוב שאתם יפים, שאתם טובים, שאתם אמיתיים, ולכן אתם משתמשים בקוסמטיקה או בהעמדת פנים. דבר זה קורה גם בעולם הגשמי וגם בעולם הרוחני. אבל הבודהה אמר שאינכם צריכים להשתמש בקוסמטיקה, אינכם צריכים להעמיד פנים, כיוון שיש בכם הטוב, האמיתי והיפה. עליכם ללכת הביתה אל עצמכם ולגלות מחדש את הדברים הללו. זה טבע הבודהה שבנו, הבודהה התינוק שקיים בתוכנו. וזהו המסר הנפלא של הבודהה. אתם בודהה בהתהוות. אל תבוזו לעצמכם.
ישנו בודהיסטווה ששמו טוּאוֹנג בָּאת קין (Thuong Bat Khinh), שפירושו “אף פעם אל תמעיט בערכך”. תפקידו היחיד של טואונג באת קין הוא ללכת לאנשים ולומר להם “אני לא ממעיט בערכך, אדוני; אני לא ממעיט בערכך, גברתי, כיוון שאתם בודהה בהתהוות”. זוהי כל עבודתו – להביא את מסר התקווה והכבוד העצמי לאנשים כדי שהם לא יהיו קורבנות של חוסר הביטחון העצמי שלהם, קורבנות של דימוי עצמי נמוך. היו אנשים שזרקו סלעים או תפוחי אדמה על הבודהיסטווה טואונג באת קין, כי הם חשבו שהוא צוחק עליהם; אבל הוא רק ניסה להביא להם את האמת שהיפה, הטוב והאמיתי אכן קיימים, בתוך כל אחד מאיתנו.
במאמצינו להתבונן לעומק, בעזרת אח או אחות לדהרמה, עלינו להיות מסוגלים לזהות את התצורות המנטליות החיוביות אשר נמצאות בנו בצורה של זרעים. זהו תרגול בהקשר של סנגהה. אם אתם אחים או אחיות לדהרמה של מישהו, תנסו לעזור לו או לה לראות את הטוב שבה, לראות את היכולות שלה, כדי שהיא לא תהיה קורבן של דימוי עצמי נמוך. כאח או אחות לדהרמה, יש בכם היכולת לסייע לה.
כך יש תועלת לזהות את התצורות המנטליות החיוביות, להכיר בקיומן, להכיל אותן ולעזור להן לצמוח. הדבר דומה לכך שאתם יוצאים לגינה שלכם, ואתם יודעים שיש בה עצים שמתים, ואתם נשטפים בצער ממראה העצים המתים; אך באותו הזמן אתם מתעלמים לגמרי מכך שיש בגינה שלכם הרבה עצים יפים שעדיין חיים. אתם זקוקים לתרגול הזה כדי לדעת שיש שם הרבה עצים יפים. אתם זקוקים לאח או אחות (לדהרמה) שיזכירו לכם שהעצים היפים הללו עדיין קיימים. זהו תרגול של חיבוק מה שחיובי, והזנת מה שחיובי, והבאת שמחה ותקווה כאלמנטים של הזנה. הבודהה תמיד חומל. הוא רוצה שנהיה מוזנים בדברים חיוביים שכבר קיימים, ולכן בחלק זה של התרגול הוא רוצה שנכיר את הזרעים החיוביים, נחבק אותם, ונצמיח אותם. בעזרת התרגול של תשומת לב וריכוז, אתם מביאים שמחה ואושר כהזנה לעצמכם. דבר זה חשוב מאד, כי הוא מקדם אתכם לקראת הבא.
התרגיל הבא הוא לזהות ולהכיל תצורה מנטלית שלילית: “אני מתרכז בתצורה המנטלית, ושואף”. הדיכאון שלכם, הפחד, הקונפליקט שבתוככם, המתח בין שתי נטיות, שתי תצורות מנטליות בתוככם, הקנאה שלכם, הייאוש שלכם– כול אלה שייכים לקטגוריה של תצורות מנטליות שליליות. אל תפחדו מהן. אם הן רוצות להופיע, הרשו להן לעלות, ופשוט תכילו אותן. הביאו את כל האנרגיה שלכם כדי לחזק את תשומת הלב, ופשוט תכילו אותן. אני עושה זאת הרבה.
לפני שלושים שנה, בווייטנאם, כל ההרס והמוות זרעו בי זרעים רבים של סבל וכאב. היו לילות שבהם נשארתי ער, לא יכולתי לישון, והתרגול שלי היה לעקוב אחר הנשימה בתשומת לב, ולהכיל את הכאב, לחבק את העם שלי, לחבק את המדינה שלי, לחבק את האדמה. זה התרגול היחיד. בעשותכם זאת, אתם מונעים מהכאב ומהצער להמם אתכם, להרוס אתכם. כשאתם מתרגלים בשכיבה או בישיבה, אתם ממשיכים לייצר את אנרגיית הבודהה, ולחבק אותה, וכך אתם יכולים לשרוד את הרגעים הקשים הללו, ואתם יכולים להתמיר אותם. לימדו את האמנות הזו. טפחו תשומת לב. היו אמיצים בפוגשכם את הסבל שלכם, עם כל הרכות ועם כל הריכוז שתוכלו לגייס לשם כך. ואם תזדקקו לכך, אח או אחות לדהרמה יוכלו לבוא ולעזור לכם לעשות זאת. כמתרגלים, גם לו יש מידה מסוימת של תשומת לב, גם לה יש מידה מסוימת של תשומת לב. היא תוכל לשבת לידכם ולומר “אחות יקרה, היי בטוחה בכך שאני כאן, מביאה לך את תמיכתי. היי אמיצה, חבקי את הכאב שלך, אני כאן בשבילך”. עם תמיכה זו תוכלו לעשות את העבודה.
התרגיל השנים עשר הוא: “אני משחרר את התצורה המנטלית, ושואף ונושף.” כאשר אתם מכילים את הכאב שלכם בעזרת ריכוז, ניתנת לכם הזדמנות להתבונן לעומק אל טבעו של אותו הכאב ואותו הצער. תשומת לב, ריכוז ותובנה יביאו איתם הקלה. תובנה תשחרר אתכם מאותו כאב. תובנה היא הפרח שצומח על אילן ההתבוננות העמוקה, כאשר אתם מביאים תשומת לב אל עולם התפישות. זהו המוקד של הסידרה האחרונה של ארבעת התרגולים שהציע הבודהה, שבעזרתם נוכל לדעת איך להסתכל לעומק אל טבע המציאות ולהשתחרר מהסבל, מהאשליות ומהתפישות השגויות העומדות בבסיס הסבל.
היסוד הרביעי והאחרון מבין ארבעת היסודות של תשומת הלב הוא: הרהור בתפישות כתפישות, או הרהור באובייקטים של התודעה כאובייקטים של התודעה. תשאלו אולי: “איפה היסוד החמישי?” שהרי בפעם הקודמת ראינו שהאישיות שלנו מורכבת מחמישה אלמנטים (חמשת המצרפים – ו.כ.), ובכל זאת מנינו כאן רק ארבעה. חמשת האלמנטים עליהם למדנו בפעם הקודמת הם צורה (גוף), תחושות, תפישות, תצורות מנטליות והכרה. בשיחה היום התייחסנו לצורה כיסוד הראשון של תשומת הלב, לתחושה כיסוד השני של תשומת הלב, לתצורות המנטליות כיסוד השלישי של תשומת הלב, ולתפישה כיסוד הרביעי של תשומת הלב. מה לגבי ההכרה? התשובה היא שההכרה היא הקרקע של כל התצורות המנטליות. הרגשה היא תצורה מנטלית אחת, תפישה היא תצורה מנטלית נוספת, וישנן עוד ארבעים ותשע תצורות מנטליות. וכל התצורות המנטליות הללו הן מופע של ההכרה. כאשר אתם מהרהרים בכל חמישים ואחת התצורות המנטליות, הרי אתם כבר מהרהרים בהכרה, מכיוון שההכרה דומה למים, וכול הדברים האלה הם הגלים. אם תתבוננו עמוקות בגל, אתם כבר נוגעים במים, אתם כבר רואים את המים. משום כך תחושות, תפישות ותצורות מנטליות הן מופעים של הכרה. וזו הסיבה לכך שכל חמשת האלמנטים שמרכיבים את האישיות שלנו, מכוסים במלואם על ידי ארבעת היסודות של תשומת הלב. התהליך הוא מאד מדעי, ונועד לשרת אתכם ככלי להתחלת התרגול.