השגה מדיטטיבית גבוהה
לפני שנים רבות חיו בסין שני חברים, אחד שניגן במיומנות על נבל, והאחר הקשיב במיומנות.
כאשר האחד ניגן או שר על הר, האחר היה אומר: “אני יכול לראות את ההר לפנינו”.
כאשר האחד ניגן אודות מים, המקשיב היה מכריז: “הנה הנחל הזורם!”
אך המקשיב חלה ומת. החבר הראשון חתך את מיתרי הנבל ולעולם לא ניגן יותר. מאותו זמן חיתך מיתרי נבל תמיד היה סימן לחברות קרובה.
נַן-אִין, מורה זן יפני שחי בתקופת מֵייגִ’י (1868-1912) אירח פרופסור מאוניברסיטה שבא לחקור אודות זן. נן-אין הגיש תה. הוא מילא את ספלו של האורח, ואז המשיך למזוג. הפרופסור התבונן בתה […]
מורה הזן הַקוּאִין היה מפורסם ומהולל בקרב שכניו כאדם שחי חיים צנועים וענווים. בשכנות לו גרה נערה יפנית שלהוריה הייתה חנות מזון. יום אחד, ללא כל אזהרה, גילו הוריה שבתם […]
גוּדוֹ היה המורה של הקיסר. למרות זאת, הוא נהג לנדוד ולהסתובב כפושט יד. פעם אחת, כשהיה בדרכו לאֶדו, המרכז התרבותי והפוליטי של האזור שבשליטת השוגון, הגיע לכפר קטן בשם טקנקה. […]
את דרשותיו של המאסטר בָּאנְקֵיי פקדו לא רק תלמידי זן אלא גם אנשים מכל המעמדות והעדות. הוא מעולם לא ציטט מכתבי הבודהיזם ומעולם לא סיפק תזות חינוכיות. תחת זאת, מילותיו […]
עשרים נזירים ונזירה אחת ששמה היה אֵשוּן תרגלו מדיטציה עם מורה זן כלשהו. אשון הייתה יפה מאד אפילו שראשה היה מגולח ושמלתה פשוטה. אחדים מהנזירים התאהבו בה בסתר. אחד מהם […]