חברות ראויה

הגדרה

“ומה זו חברות ראויה? כאשר אדם פשוט, בעיר או בכפר, מבלה את זמנו עם בעל בית או עם בניו של בעל-הבית, צעירים או זקנים, החיים חיי-המוסר. הוא משוחח עמם, מלבן עמם דברים. מחליף דעות של אֵמוּן בעיקרון הקארמה, עם אלו שהולכים בדרך האמון, המוסר, הנדיבות והתבונה.

זה מה שמגדירים כחברות ראויה.״

8.54AN

*

סיבה לפיתוח תכונות מיומנות

“באשר לגורמים חיצוניים, איני רואה ולו גורם אחד מלבד חברות עם אנשים ראויים, החשוב לנזיר המתרגל אשר טרם השיג את שחרור התודעה שאין שני לו ונותר בכוונתו להשתחרר משעבוד.  נזיר החבר עם אנשים ראויים נוטש את שאינו מיומן ומפתח את המיומן.”

 Iti 17

*

בחר את בני-לווייתך בקפידה

“אלו הם ארבעת גורמי החורבן: הוללות מינית; הוללות בשתייה; הוללות בהימורים; התרועעות עם חורשי-רע . כשם שאם היה מאגר עם ארבעה פתחי-כניסה וארבעה פתחי-יציאה, והאדם היה סוגר את פתחי-הכניסה ופותח את פתחי-היציאה, והשמים לא היו מורידים ממטרים, ניתן לצפות לירידת-מים ולא לעליית-מים במאגר.

אלו הם ארבעת פתחי-היציאה של מאגר האושר: הוללות מינית, הוללות בשתייה, הוללות בהימורים, וחברות, ידידות ורעות עם אנשים חורשי-רע.״

AN 8.54

*

“בעל בית צעיר, אלו הארבעה שיש להבין כחברים וידידים: החבר המושיט עזרה, החבר שתגובתו זהה בעת שמחה ובעת מצוקה, החבר הנותן עצה טובה והחבר המביע אהדה..”

החבר הבא לעזרה

החבר בעת שמחה ומצוקה

החבר היועץ-טוב

החבר המביע אהדה –

אלו ארבעת החברים של בעל התבונה

ויש לטפח אותם במסירות

כאם המטפחת את ילדהּ.”

 DN 31

*

תנאי מקדים להתעוררות

“חבר, כאשר ישאלו אותך נוודים מכת אחרת, ‘מהו התנאי המקדים לפיתוח כנפיים להתעוררות?’ תענה, ‘התנאי המקדים לפיתוח כנפיים להתעוררות הוא כאשר חבריו של הנזיר הם חברים, בני-לוויה ורעים ראויים.”

 AN 9.1

*

כל חיי הקדושה

“בעודו יושב שם, אמר הנכבד אננדה למבורך, אדוני, זו היא מחצית מחיי הקדושה: חברות ראויה, רעות ראויה, אחווה ראויה.”

“אל תאמר כך אננדה, אל תאמר כך. חברות ראויה, רעות ראויה, אחווה ראויה הם למעשה כל חיי הקדושה. כאשר לנזיר חברים, בני-לוויה ועמיתים ראויים,  ניתן לצפות שיפתח את חיי הקדושה ויחיה בהם.”

“וכיצד נזיר אשר לו חברים, בני-לוויה ועמיתים ראויים, יפתח ויצעד בדרך כפולת השמונה? כאשר הנזיר מפתח השקפה נכונה, התלויה בהתבודדות, התלויה באי-חמדנות, התלויה בחדילה ותוצאתה היא וויתור.  כך הוא יפתח כוונה נכונה… דיבור נכון… מעשה נכון… מחיה נכונה… מאמץ נכון… תשומת לב נכונה.. ריכוז נכון התלוי  בהתבודדות, התלויה באי-חמדנות, התלויה בחדילה, ותוצאתה וויתור. כך נזיר שיש לו חברים, בני-לוויה ועמיתים ראויים, מפתח וצועד בדרך כפולת השמונה.

“ובדרך מחשבה הגיונית זו ידע האדם כיצד חברות ראויה, רעות ראויה, אחווה ראויה היא למעשה כל חיי הפרישות: בהסתמך עלי כחבר ראוי יצורים שצפויים להיוולד ישוחררו מלידה, יצורים שמטבעם להזדקן ישוחררו מזקנה, יצורים שמטבעם למות ישוחררו ממות, יצורים שנתונים לצער, יגון, כאב, סבל וייאוש יזכו לשחרור מצער, יגון, כאב, סבל וייאוש. ולפי קו מחשבה הגיוני זה  על כל אדם לדעת כיצד חברות ראויה, רעות ראויה ואחווה ראויה הן למעשה כל חיי הקדושה.״

 SN 45.2

*

התועלת שבחברות ראויה

״מגהייה, כאשר לנזיר אנשים ראויים כחברים, בני-לוויה, ועמיתים ראויים, יש לצפות שיהיה מוסרי, יתנהל באיפוק בהתאם לכללי הפטימוקה, יהיה מעודן בהתנהגותו ובהתנהלותו, יתרגל ע”י לקיחת כללי התרגול, ויראה סכנה בכל שגיאה ולו הקטנה ביותר.

״כאשר לנזיר אנשים ראויים כחברים, בני לוויה ועמיתים, יש לצפות שיקשיב ברצון וללא כל קושי, לדברים מפוכחים המוליכים  לפיתוח המודעות באמת, למשל, הסתפקות במועט, שביעות-רצון, התבודדות, ניתוק-מגע, הגברת המרץ, המוסר, הריכוז, התבונה, השחרור, ותובנת-ידע השחרור.  

״כאשר לנזיר יש אנשים ראויים כחברים, בני לוויה ועמיתים, יש לצפות שימשיך בהתמדתו הַעֵרָה לנטישת תכונות לא מיומנות, ואימוץ תכונות מיומנות – במאמצים יציבים ומוצקים, ללא התחמקות מחובותיו לטיפוח תכונות מיומנות.

כאשר לנזיר אנשים ראויים כחברים, בני לוויה ועמיתים, יש לצפות שהוא יבחין , יהיה מחונן בתבונה של הבא והחולף – תבונה אצילה וחודרת המובילה לסיומו הנכון של הסבל.״

Ud 4.1

*

תכונותיו של מורה הדהרמה

“אננדה, לא קל ללמד את הדהרמה לאחרים, את הדהרמה יש ללמד רק כאשר חמש תכונות אלו מתקיימות במורה, אלו הן החמש?

1. את הדהרמה יש ללמד במחשבה ‘אדבר, אבהיר צעד אחר צעד.’
2. את הדהרמה יש ללמד במחשבה, ‘אדבר ואסביר את מהלך הדברים. (בעיקרון של סיבות ותוצאות).’
3. את הדהרמה יש ללמד במחשבה, ׳אדבר מתוך חמלה.’
4. את הדהרמה יש ללמד במחשבה, ‘אדבר ללא מטרת-רווח כלכלי.’
5. את הדהרמה יש ללמד במחשבה, ‘אדבר בלא להמעיט בערך עצמי או בערכם של אחרים.’

“אננדה, לא קל ללמד את הדהרמה לאחרים. את הדהרמה יש ללמד רק כאשר חמישה תנאים אלו מתקיימים באדם המלמד.

 AN 5.159

*

חברות עם חכמים

(קטעים מדהמפאדה, תרגום שי שוורץ)

206

טוב לראות את האצילים

להיות בחברתם תמיד משמח.

הרחק ממראה טפשים,

אדם יהיה תמיד מאושר.

207

המתרועע בחברת טפשים

דרכו מתארכת.

מכאיב להיות בחברת טיפשים –

כמו לחיות עם אויב,

אך משמח להיות בחברת החכם,

כמו מפגש עם קרובים.

206

לכן  –

לך בעקבות בעל החוכמה, הנבון והמלומד,

שומר המוסר הממלא את חובותיו האציליים,

הוא אשר לו תכונות כשל צדיק חכם,

כמו בקבוצת כוכבים הסובבים את הירח.

Dhp 206

לעולם לא בחברת רשע

אני עיוור,

עיניי נהרסו.

כשלתי

בדרך שוממת.

     אף

אם אהיה חייב לזחול,

     אמשיך,

אך לא בחברת רשע.

Thag 95