הצוואה האחרונה

אִיקְּיוּ, מורה זן מפורסם מתקופת אָשִיקָגָה, היה בנו של הקיסר. כאשר היה צעיר מאד אִמו עזבה את הארמון והלכה ללמוד זן במקדש. באופן דומה גם הנסיך איקיו נעשה תלמיד. כאשר האם נפטרה, היא השאירה לו מכתב. וכך נאמר במכתב:

לאיקיו

השלמתי את מלאכתי בחיים האלה ועתה אני חוזרת אל הנצח. אני מאחלת לך שתהיה תלמיד טוב ושתגלה ותבין את טבע הבודהה שלך. אתה תדע אם אני בגיהינום והאם אני תמיד אתך או לא.

אם תהיה אדם שהבין שהבודהה וממשיכו בּוֹדְהִידְהָרְמָה  הם משרתיך, תוכל להניח ללימוד ולעבודה למען האנושות. הבודהה הטיף במשך ארבעים ותשע שנים ובכל הזמן הזה הוא מצא שלא הכרחי לומר ולו מילה אחת. עליך לדעת מדוע. אך אם לא תדע ועדיין תרצה לדעת, הימנע מחשיבה שאין לה פירות.

אמך

לא נולדה, לא מתה.

האחד בספטמבר.

נ.ב. הלימוד של הבודהה נועד בעיקר למטרת הארת אחרים. אם הינך תלוי באחת מהשיטות האלה, אינך אלא חרק בור. ישנם 80,000 ספרים על בודהיזם ואם תקרא את כולם ועדיין לא תראה את טבעך, לא תבין אפילו את המכתב הזה. זוהי צוואתי.