עגלת הקניות

0
סה"כ עלות המוצרים

היכולות הרגילות ושבעת מרכיבי ההתעוררות

גיל פרונסדל
02/08/2018
http://www.insightmeditationcenter.org/books-articles/articles/the-ordinary-and-the-seven-factors-of-awakening/
תרגום: דן מנדל

גיל פרונסדל הוא המורה הראשי של Insight Meditation Center ברדווד סיטי, קליפורניה. הוא מתרגל ויפסנא וזן, באסיה ובארה”ב, מאז 1975. הוא היה נזיר במסורת התהרוואדה בבורמה, ומאוחר יותר הוסמך ככומר זן. הוא בעל תואר דוקטור בלימודי דת מאוניברסיטת סטנפורד, ומחברם של ספרים ומאמרים רבים. 

*  *  *

שבעת מרכיבי ההתעוררות (בפאלי: בּוֹגְ’הַנְגָה) הם שבע יכולות נפשיות המוערכות ביותר כחלק מהאימון הבודהיסטי, עד שהן ידועות בכינוי “עושר פנימי”. מרכיבים אלה הם: תשומת לב (סַטִי), חקירת התופעות (דְהַמָהוִיצַ’יָה), חיוניות (וִירִיָה), שמחה (פִּיטִי), רוגע (פַּסַדְהִי), תודעה יציבה (סַמַאדְהִי) ואיזון נפשי (אוּפֶּקְהַא). הכותרת “מרכיבי ההתעוררות” עלולה להישמע מתנשאת, ואולי מנותקת מן החיים הרגילים, אך למעשה הם צורות מפותחות של תכונות נפשיות שאנו משתמשים בהן כרגיל במהלך פעילויות היומיום.

 

כדוגמה הבה נתייחס לנהיגת מכונית. כאשר אנו שמים לב לתנאי הדרך בכל עת נתונה של הנהיגה, אנו משתמשים בצורה יומיומית של תשומת לב. אנו שומרים על תשומת לב זו בכך שאנו נמנעים מהסחת הדעת על ידי הסתכלות במראות מסביבנו או על ידי שיחה עם הנוסע שלצדנו.

 

כמרכיב התעוררות, חקירת התופעות היא היכולת להבחין בפרטים של האובייקט שאליו מופנית תשומת הלב שלנו. כלומר, לקלוט אבחנות מעשיות פשוטות בתוך החוויה המתרחשת ברגע הנוכחי. בעת נהיגה אנחנו כל הזמן עושים אבחנות לגבי תנאי הדרך, כיצד לכוון את ההגה, מתי לבלום ומתי להאיץ. לנהגים מיומנים פעולות אלה עשויות להיראות טבעיות וכמעט נטולות כל מאמץ, אולם ללא הבחנה זהירה בתנאי התנועה שמסביב, הנהיגה לא תהיה בטוחה.

 

המרכיב השלישי – חיוניות או מאמץ אנרגטי – הוא השקעת עצמנו במשימה נתונה. בנהיגה אנחנו צריכים להשקיע אנרגיה מסוימת כדי לסובב את גלגל ההגה, להישאר עירניים, ולשקול את תגובותינו לכל מה שקורה על הכביש. ההרגל לעשות את כל אלה הופך להיות די אוטומטי ולכן איננו חושבים על המאמץ שאנו משקיעים כעל עבודה מודעת-עצמית. כאשר מאמץ אנרגטי מצטרף לחקירת התופעות הוא יכול לייצר תחושה מענגת של עניין, למשל כאשר אנו נוהגים במכונית חדשה בפעם הראשונה.

שמחה ורוגע אינן מתקשרות בדרך כלל עם נהיגה, במיוחד אם אנו נוהגים במסלולים שגרתיים. יחד עם זאת, נהיגה בצורות מסוימות עשויה להיות נעימה ומרגיעה, כמו למשל נהיגה של שוטטות שלווה בדרך כפרית יפה או נהיגה נינוחה, כשהדרך אינה אצה לנו, על כביש מהיר שתנועת כלי הרכב בו מעטה. אנשים רבים מוצאים הנאה בתחושת החופש שמכונית עשויה להעניק. ויש גם אנשים שגילו כיצד להיות שמחים ושלווים אפילו בשעות עומס על ידי סיגול של תחושת התרווחות במנותק מתנאי הדרך.

 

תודעה יציבה ואסופה היא היכולת להיות ממוקדים ומרוכזים במכוון ובאופן מלא. בתנאי תחבורה קשים או מאתגרים אנו משקיעים את מלוא תשומת הלב בנהיגה ושומטים את כל המחשבות והעניינים שאינם קשורים לנהיגה. ברגע שהאתגר הסתיים, רמת הריכוז יכולה לרדת ומחשבותינו יחזרו לעסוק בעניינים אחרים בנוסף לנהיגה.

 

לבסוף, למרות שאיזון נפשי מתקשר לנהיגה רק לעתים רחוקות, הוא מצוי בכל זאת לעתים כאשר אנו נשארים רגועים ונינוחים בזמן שאנו מתמודדים עם מכשולי תנועה צפויים ורגילים, כמו אור אדום ברמזור או תנועה נגדית שמתקרבת לעברנו. באותם זמנים שאיננו נחפזים,  ייתכן שלא יפריעו לנו אתגרי נהיגה כמו פקקים, עבודות בכביש, דרכים סגורות או תקר בצמיג.

 

אם נכיר בשבעת המרכיבים הללו כמצבים נפשיים הפעילים בחיי היומיום, נוכל להבין שמדיטציה נסמכת על יכולות רגילות שכבר נמצאות אצלנו ולא על צורך לסגל יכולות חדשות שהן זרות לניסיון שלנו. בהכירנו בכך, שבעת המצבים הנפשיים הופכים לנגישים כי הם כבר חיים בתוכנו. לאחר שניגשנו אליהם, נוכל להמשיך ולפתח אותם עוד.

 

כפי ששבעת המרכיבים מועילים בחיי יומיום, כך הם עוזרים בתרגול מדיטציה. בחיי היומיום הם תומכים במעורבות מלאה שלנו בכל דבר שאנו עושים. במדיטציה הם תומכים בהתמסרות מלאה לתרגול. ככל שהם נוכחים יותר, כך קל יותר להתמסר לתרגול. הם עוזרים למדיטציה להיות יותר מספקת ומיטיבה.

 

שבעת המרכיבים הללו תומכים הדדית זה בזה. למשל, אנו יכולים להבינם כמתפתחים באופן ספיראלי. ככל שתשומת לב הולכת ומתבססת אפשר להתחיל בחקירה, דהיינו, לראות את המתרחש ברגע הנוכחי בבהירות רבה יותר. חקירה מעוררת מאמץ ועניין. מאמץ ספוג עניין מביא שמחה. תחושת הרווחה של השמחה משככת התרגשות שכלית או רגשית, ומביאה רוגע. הרוגע תומך בתודעה יציבה ואסופה. וכל ששת המרכיבים הללו הם תנאים התומכים באיזון נפשי. ככל שגובר האיזון הנפשי גוברת תשומת הלב וממשיכה ההתפתחות הספיראלית.

 

בנוסף לכך, שבעת המרכיבים פועלים יחד למציאת איזון בין ההיבטים הממריצים לבין ההיבטים המרגיעים של מדיטציה. חקירה, מאמץ ושמחה הם ממריצים וניתן לזמנם כאשר האנרגיה שלנו ירודה מדי. רוגע, תודעה יציבה ואסופה ואיזון נפשי הם מרגיעים וניתן לזמנם כאשר האנרגיה שלנו גבוהה מדי. תשומת לב עצמה מכונה “המאזנת הגדולה”, משום שהכרה בהירה של  חוסר איזון באמצעות תשומת לב, מסייעת להביא את המרכיבים האחרים לידי איזון.

 

הואיל ושבעת מרכיבי ההתעוררות מהווים חלק כה מועיל בתרגול הבודהיסטי כדאי להשקיע זמן על מנת להכירם יותר מקרוב. הדבר פשוט, ודי להכיר בהם כאשר הם נוכחים אפילו במידה מועטה. ייתכן שנוכל גם לזמן אותם ולתמוך בצמיחתם, למשל, בכך שנשקוד על תרגול תשומת לב ונוקיר את נוכחותם כאשר הם יופיעו. ככל שנכיר אותם, נוכל לזמנם ולטפחם והם יוסיפו עניין וטעם לתרגול הרוחני שלנו.

 

שבעת המרכיבים מכונים “מרכיבי ההתעוררות” כאשר הם מעניקים את הבהירות,  הרוגע והחוכמה שמביאים “התעוררות”, כלומר, להיות מודעים מבלי להיקשר. הואיל והתעוררות נדמית לעתים קרובות כאידיאל מרוחק, עוזר להכיר את האופנים המשמעותיים שבהם “ההתעוררות”  מתרחשת בחיים הרגילים שלנו. עבור אנשים מסוימים, החוויה של התעוררות רעננה מנמנום קל היא דוגמה טובה. כשאנו מקיצים צלולים ונינוחים, אפשר שכל אחד משבעת מרכיבי ההתעוררות יהיה נוכח. בעודנו שוכבים במיטה יתכן שדאגות יומנו שוככות ומוחלפות בתשומת לב פשוטה או מודעות פתוחה לנסיבות הרגע הנוכחי. ייתכן ש”חקירה” נינוחה תפעל כשנביט באור שחודר דרך החלון או נראה את תנועת הריקוד של הווילון שנע ברוח. מבלי שנעשה כל מאמץ מודע, אנו עשויים להתמלא בחיוניות מחודשת ונעימה שהופכת את המודעות לקלילה ובהירה. אפשר שנחוש שמחה פשוטה ורוגע כשאנו שוכבים על המיטה בטרם נקום. אפשר שתודעתנו תתייצב ותיאסף כשנמצא עצמנו שקועים בריצוד של אור השמש על הקיר או על התקרה. ואפשר שיהיה איזון נפשי רב כאשר ניזכר בדברים שהטרידו אותנו לפני שנרדמנו ונראים עכשיו מנקודת מבט נינוחה ורחבה.

 

ניתן לראות את כל החוויות הללו שאנו חווים בעת יקיצה משינה קלה כמאפיינים של האידיאל הבודהיסטי של התעוררות. בדרך זו התעוררות איננה משהו זר או מנוכר, אלא היא בבחינת פריחה מלאה של יכולת שכבר יש לנו עמה נסיון כלשהו.

 

התעוררות מלאה בבודהיזם פירושה להיות מודע מבלי להיאחז בשום דבר. כאשר שבעת מרכיבי ההתעוררות מפותחים, אי-היאחזות הופכת יותר ויותר טבעית. המרכיבים מספקים תחושה של אוצר בלום שהוא אלטרנטיבה ברוכה לכל צורות ההיאחזות. הם עוזרים לנו להצמיח את היכולת הרגילה, היומיומית שלא להיאחז, עד שהיא מבשילה לחוויה של התעוררות משחררת.

פריטים נוספים

“דילמת הרועה” – על הגנה העצמית ושימוש בכוח במסורות הבודהיסטיות

לומד, מלמד ומתרגל בודהיזם טיבטי, מאהמודרה ודזוגצ’ן, תלמידו של קרמה צ’גמה רינפוצ’ה וסנגטרול רינפוצ’ה – שושלת הקגיו. מייסד MEDITATION FACTORY, מרכז בודהיסטי לתרגול ולימוד בהרצליה.   *** הגנה עצמית היא […]

שלמה בזם
library image

לקום מהשבעה

מתרגל, ופוסע על הדרך מאז 1997 במסורת הוויפסנא והבודהיזם הטיבטי. חוקר דהרמה בת-זמננו, דהרמה מעורבת חברתית ואת המפגש בין ההגות הבודהיסטית לפילוסופיה המערבית. עבודת הדוקטורט שלו מציעה תפיסה חינוכית דיאלוגית […]

אסף סטי אל-בר
library image

רוחניות בזמן מלחמה – מהסבל אל החופש

מורה לווִיפַּסַנַא, מיינדפולנס ודהרמה. מלמדת בארץ ובעולם משנת 2004. למדה ותרגלה עם מורים ידועים ברחבי העולם במסורת הוויפאסנא הבודהיסטית ובמסורת האי-שניות ההינדואיסטית. שהתה תקופות ארוכות במזרח ובמערב במנזרים ובמרכזי מדיטציה, […]

לילה קמחי
library image

יותר מדי עכשיו

פרופסור אמריטוס ללימודי יפן וזן בודהיזם באוניברסיטת תל אביב ומחברם של ספרים ומאמרים רבים בנושא בודהיזם וזן בודהיזם. הקים במשותף עם הפסיכולוג נחי אלון את ‘פסיכו-דהרמה’ – מרכז לאימון וליישום […]

יעקב רז
library image
Skip to content