אי ידיעה או בורות. מוגדרת כאי הבנה…
בימים אלו אנו שומעים הרבה ביקורות ומחאות בארצנו הקטנה.
גם הבודהה התייחס לביקורת ואמר באחת הסוטות:
“כשמבטאים ביקורת, צריך לתת את הדעת לארבעה דברים:
- האם הדבר שאותו אנו אומרים הינו אמת.
- הדרך שבה אנו מוחים ומבקרים צריכה להיעשות ב-loving kindness, בנועם, בעדינות ולא בכעס, שנאה ואלימות.
- צריך לוודא שהדרך ואמירת הדברים שאנו מעבירים תשמש לתועלת, תעזור לנו, לאחרים ולא תפגע באף אחד.
- צריך לבטא את הדברים בזמן הנכון. לדוגמא, אם ברצוננו להעביר ביקורת על ילד, על מעשה שעשה, ובדיוק הוא בדרך לבית הספר לקראת מבחן חשוב, עדיף לחכות עד שיחזור מהלימודים. או אם הוא בנוכחות חברים והביקורת עלולה לפגוע בו, עדיף לחכות שיהיה לבד.”
גם הבודהה השתמש בביקורת, לדוגמא בביקורת שהשמיע כלפי דוואדנטה.
בסוטה “Abhay Sutta” מסביר הבודהה לנסיך אפאיה שישנם שישה תנאים לאופן התגובה שלו:
- במקרה שהבודהה יודע שהנאמר הוא ללא בסיס עובדתי, לא אמתי, לא מועיל, לא תורם, לא נעים לשמיעה ולא מוסכם ע”י אחרים, הבודהה לא יאמר זאת.
- במקרה שהבודהה יודע שהנאמר עובדתי, נכון, לא תורם ולא מוסכם על אחרים, הבודהה לא יאמר זאת.
- במקרה שהבודהה יודע שהנאמר מבוסס על עובדות נכונות, על אמת, בעל תועלת, לא נעים ולא מוסכם על אחרים, הוא בוחר את הזמן המתאים לומר זאת.
- במקרה שהבודהה יודע שהנאמר לא עובדתי, לא נכון ולא תורם, אך נעים ומוסכם על אחרים, הבודהה לא יאמר זאת.
- במקרה שהבודהה יודע שהנאמר עובדתי, אמתי, לא תורם, אך מוסכם ונעים לאוזני אחרים, הבודהה לא יאמר זאת.
- במקרה שהבודהה יודע שהנאמר עובדתי, אמתי, תורם, נעים לשמיעה ומוסכם על אחרים, הוא מוצא את הזמן הנכון לומר זאת.
הבודהה מסביר שהסיבה שהוא פועל באופן הנ”ל נובעת מהסימפטיה שיש לו לכל היצורים החיים.
מי ייתן וכולנו נדע להגיב האחד כלפי השני מתוך סימפטיה ואהבה.
פרה (נזיר) אג’אהן (מורה) עופר מתרגל מדיטציית ויפאסנה במנזר וואט למפנג ווט צ’ום טונג בתאילנד תחת הדרכתו של אג’אן טונג סיראמנגלו ותאנת צ’ינדפורן.
מאז שנת 2005 פרה אג’אהן עופר מלמד בארץ. בנוסף הוא משמש כנזיר ומורה במקדש בודהיסטי ליד פרנקפורט ובמרכז הויפאסנה דהמהצ’ירי ליד מינכן גרמניה ומלמד במקומות שונים בעולם.
פריטים נוספים
מה עומד בליבו של סיפור זן – עבור מה הוא נועד?
הקדמה כדי להבין מה עומד בליבו של סיפור זן, צריך להשתחרר תחילה מן הציפייה הטבעית שאנו מביאים אל סיפור. כאשר אנו קוראים סיפור, אנו מניחים בדרך כלל שיש בו דבר […]
מעבר לתיקון הנפש: הדהרמה כהתפכחות אונטולוגית והשיבה אל ההוויה הכוללת
מעבר לתיקון הנפש: הדהרמה כהתפכחות אונטולוגית והשיבה אל ההוויה הכוללת מבוא מאמר זה מציע קריאה רדיקלית בדהרמה הבודהיסטית, השוללת את התפיסה המודרנית המצמצמת של הדהרמה כפרגמטיזם של “שחרור מסבל” או […]
הכלוב והשפיות המולדת: עמדתו של צ’וגאם טרונגפה על הפסיכולוגיה המערבית והדרך הבודהיסטית
הכלוב והשפיות המולדת: עמדתו של צ’וגאם טרונגפה על הפסיכולוגיה המערבית והדרך הבודהיסטית ניתוח מבוסס מורשת הדהרמה והפסיכולוגיה הקונטמפלטיבית מבוא: דיאלוג מורכב מול פער אונטולוגי יחסו של מורה הבודהיזם והדזוגצ’ן הטיבטי, […]
העימות הגדול בדהרמה המודרנית: הגישה הפסיכולוגית-הדרגתית, תנועת המיינדפולנס והראייה הלא-דואלית
העימות הגדול בדהרמה המודרנית: הגישה הפסיכולוגית-הדרגתית, תנועת המיינדפולנס והראייה הלא-דואלית מבוא: שני אופקים (והסטה אחת) בתורת השחרור המפגש בין הבודהיזם למערב הוליד מחלוקת פילוסופית, פדגוגית ואתית עמוקה. בלב המחלוקת עומדת […]
העונג שבדאנה
בריטריט ניתן בדרך כלל דגש רב לפרקטיקות התבוננות שונות, על התכלית ועל הפילוסופיה של מדיטציה. אנו לא מרבים לחשוב על הבסיס שמייצב את התודעה ואת הלב באופן שפותח אותם לדרך […]
