מושג הקארמה

בדרך כלל כשנכנס אדם כלשהו לבית שלנו ולוקח דבר שלא ברשות, אנחנו נוהגים לומר “הוא גנב לי” ולהאשים את הגנב בכך שאיבדתי את החפץ.

ברצוני לציין שמשפט זה אינו בודהיסטי.

לפי התפיסה הבודהיסטית יותר נכון לומר “נגנב לי”, מאחר שלפי רעיון הקארמה לכל פעולה שלנו יש תגובה שתחזור אלינו עצמינו, והסיבה שנגנב לי החפץ אינה הגנב עצמו, אלא העובדה שבעבר מתי שהוא גם אני גנבתי למישהו אחר, על אף שאיני בהכרח זוכר זאת.

הגנב למעשה עשה לי טובה, הוא עזר לי להתפטר מקארמה (פעולה לא טובה שעשיתי). אם הוא לא היה עושה זאת, אז אותו חפץ היה הולך לי לאיבוד או נשרף או נעלם לי בדרך כלשהי אחרת.

נכון שאמרתי שהגנב עשה לי טובה, אך לא מפני שהוא צדיק, אלה בגלל הבערות שלו, מאחר שהוא בעצמו ביצע מעשה שהוא שלילי שיחזור אליו בעתיד, וגם לו ייגנב. ומאחר שהוא לא מבין את חוק הקארמה אז הוא יגיד “גנבו לי” ויאשים את הגנב שגנב ממנו.

כך כולנו מאשימים אחד את השני מבלי לדעת מה עשינו בעצמינו.

המשפט “הוא גנב לי” מביע כעס שקיים בתוכנו, כמו שהבודהה אמר בדהמפדה פיסקה שלישית, “הוא פגע בי, הוא הכה אותי, הוא הביס אותי, הוא שדד אותי”, מי שמטפח מחשבות כאלו, השנאה לא שוקטת בו.

ובפיסקה הרביעית: “הוא פגע בי, הוא היכה אותי, הוא הביס אותי, הוא שדד אותי”, מי שלא מטפח מחשבות כאלו, השנאה שוקטת בו.

לכן אנו צריכים לפתח בתוכנו סליחה ומחילה כלפי אנשים אחרים וכלפי עצמינו, ולהבין שכל מה שקורה לנו, טוב ורע, זה כתוצאה של מה שעשינו בעבר.

וכך נפסיק לפתח רגשות שנאה, כעס ופחד אחד כלפי השני, ולעומת זאת נפתח בתוכנו אהבה, חמלה, שמחה בשמחת האחר ונלמד לשמור על שוויון נפש כשדבר לא טוב קורה לנו.

מי ייתן ובעזרת דרך זו ימצאו כל היצורים החיים אושר אמיתי.