תודעת המחסן. המונח ״תודעת המחסן״ מתייחס לרמה…
אנדרו אולנדצקי (Andrew Olendzki), Ph.D., מלומד בודהיסטי, מורה וסופר. התמחה בלימודים בודהיסטיים באוניברסיטת לנקסטר באנגליה, כמו גם באוניברסיטת הרווארד ובסרי לאנקה. מנהל בפועל של Barre Center ללימודים בודהיסטיים, במסצ׳וסטס. הוא העורך של Insight Journal.
* * *
המילה פאראמיparami) ) אשר בדרך כלל מתורגמת כ”שלמות”, מתייחסת לאידיאלים בודהיסטים כגון נדיבות, סבלנות וחכמה. אך הפירוש המילולי שלה מגלה לנו עוד על האופן בו הבודהיסטים תפסו את המעלות הללו.
פירוש המילה פארהpara) ) בסנסקריט ובפאלי הינו “רחוק, רחוק יותר והרחוק ביותר”, במונחי זמן ומקום גם יחד, וכולל בתוכו גם משמעויות כמו “מעבר”, “אחרון” ו”סופי”. על הבסיס הזה נבנה שם התואר פאראמה (parama) שפירושו “מצוין” או “נעלה”.
במילה פארה (עם צליל ארוך של a), משתמשים כשמתכוונים לחצייה של נהר לגדה השנייה וגם כשמתכוונים לגדה השנייה עצמה. על פי דימוי נפוץ במסורת הבודהיסטית (יש נהרות רבים לחצות כשנוסעים בצפון הודו) האדם חוצה את השיטפון של הסבל ושל הלידה מחדש על מנת להגיע בבטחה לגדה השנייה, לנירוואנה.
המילה פאראמי נגזרת מהמילה פאראמה ופירושה שלמות או השלב הגבוה ביותר האפשרי, כלומר “מושלמות”. מושלמות מתייחסת לתכונות הנדרשות על מנת להגיע להתעוררות. עם התפתחותה של המסורת הבודהיסטית, התחזקה התפיסה שצריך לפתח עד לשלמות מקבץ מסוים של תכונות – לעיתים במשך כמה וכמה גלגולי חיים. אלה הן עשר הפאראמיטות: נדיבות, מוסריות, ויתור, חכמה, אנרגיה, סבלנות, כנות, נחישות, התכוונות אוהבת ואיזון נפשי.
רשימת הפאראמיטות הללו לא מופיעה בספרים המוקדמים של הקאנון הפאלי, אך היא תופסת מקום נכבד בטקסטים מאוחרים יותר שנאספו בקהודקה ניקאיה
(Khuddaka Nikaya), לקט מגוון של שיחות הכלולות בסוטה פיטקה (Sutta Pitaka).
הבודהה ואמסה Buddhavamsa)) (“דברי הימים”) וצ’אריאפיטקה (Cariyapitaka)
(“סל ההתנהלויות”), שניהם מתארים כיצד הבודהה, בגלגולים המוקדמים שלו כבודהיסטווה, פיתח בהדרגה את כל אחת מעשר הפאראמיטות בטרם הגשים התעוררות. 574 סיפורי הג’אטאקה (Jataka), אשר עובדו מסיפורי עם קדומים, מהווים גם הם חלק מהקהודקה ניקאיה ומתארים הרפתקאות אילו בפירוט נוקב ומשעשע לעיתים קרובות.
בספרות הכתובה בסנסקריט, יש העדפה לשימוש בשם העצם המופשט פאראמיטה (paramita) אשר מהווה חלק מהכותרת של סדרת הטקסטים הבסיסיים של זרם המהאיאנה, פראג’נהפאראמיטה (Prajnaparamita) – סוטרות שלמות החכמה. שש שלמויות מוזכרות בכתבים הללו, בהן חמש מהרשימה שהוזכרה קודם (נדיבות, מוסריות, סבלנות, אנרגיה וחוכמה), בתוספת של ריכוז. בחלק מהטקסטים חוכמה מורחבת בעוד ארבעה תחומים (אמצעים מיומנים, שאיפה, כוח רוחני וידע) מה שמחזיר אותנו לעשר פאראמיטות. אך רוב כתבי המהאיאנה שמים דגש על שש פאראמיטות.
הדרך הבודהיסטית הינה אמצעי לפיתוח שלמות הטבע האנושי, הן באמצעות הכחדה של הפגמים הרעילים שבו, ובה בעת על-ידי טיפוח הדרגתי של איכויות פנימיות של הלב והתודעה, אשר יכולות לסייע לנו להתגבר על הקשיים המרובים שלפנינו ולהגיע בבטחה לגדה השנייה.
פריטים נוספים
הקלטת מפגש שבילים רבים דהרמה אחת: שמחה בבודהיזם זה ענין רציני
שהתקיים ב- 2 באוגוסט 2024 בהשתתפות: סנדיה בר-קמה, ד״ר אסף סטי אל-בר, ד״ר אסף פדרמן, שלמה בזם מנחים: אילן לוטנברג ואבי פאר ״כל שמחה שקיימת בעולם זה מקורה בשאיפה שאחרים […]
“דילמת הרועה” – על הגנה העצמית ושימוש בכוח במסורות הבודהיסטיות
לומד, מלמד ומתרגל בודהיזם טיבטי, מאהמודרה ודזוגצ’ן, תלמידו של קרמה צ’גמה רינפוצ’ה וסנגטרול רינפוצ’ה – שושלת הקגיו. מייסד MEDITATION FACTORY, מרכז בודהיסטי לתרגול ולימוד בהרצליה. *** הגנה עצמית היא […]
תקווה פחד ותרגול הדהרמה
פגש את הבודהיזם בשנת 1983, ומאז מחויבותו כלומד ומתרגל הלכה והעמיקה במסורת התהרוואדה ובמסורת הטיבטית בשנת 2003 היה שותף בהקמת תוכנית הכשרה תלת-שנתית ליועצים ברוח הדהרמה .(www.mindproject.com) במסגרת מכון ‘למה […]
לקום מהשבעה
מתרגל, ופוסע על הדרך מאז 1997 במסורת הוויפסנא והבודהיזם הטיבטי. חוקר דהרמה בת-זמננו, דהרמה מעורבת חברתית ואת המפגש בין ההגות הבודהיסטית לפילוסופיה המערבית. עבודת הדוקטורט שלו מציעה תפיסה חינוכית דיאלוגית […]
רוחניות בזמן מלחמה – מהסבל אל החופש
מורה לווִיפַּסַנַא, מיינדפולנס ודהרמה. מלמדת בארץ ובעולם משנת 2004. למדה ותרגלה עם מורים ידועים ברחבי העולם במסורת הוויפאסנא הבודהיסטית ובמסורת האי-שניות ההינדואיסטית. שהתה תקופות ארוכות במזרח ובמערב במנזרים ובמרכזי מדיטציה, […]