לפרסם את הסוטרות

טֶטְסוּגֶן, חסיד זן מיפן, החליט לפרסם את הסוטרות, אשר באותו הזמן אפשר היה להשיגן בסינית בלבד. הספרים היו אמורים להיות מודפסים עם לוחות עץ במהדורה של שבעת אלפים עותקים. משימה עצומה.

טטסוגן התחיל לנסוע ממקום למקום כדי לאסוף תרומות למטרה זו. קומץ תומכים נתנו לו מאה חתיכות זהב, אך רוב הזמן הוא קיבל רק מטבעות קטנים. הוא הודה לכל תורם באותה מידה של הוקרה. אחרי עשר שנים היה לטטסוגן את הסכום הדרוש להתחיל במשימה.

רצה המקרה  ונהר אוּגִ’י עלה על גדותיו, ובעקבות ההצפה פקד רעב את האזור. טטסוגן לקח את הכסף שאסף למען הספרים וחילק אותו כדי להציל אחרים מרעב. אחר כך החל שוב בעבודת האיסוף.

כמה שנים לאחר מכן נפוצה מגפה בארץ. טטסוגן שוב נתן את מה שאסף כדי לעזור לבני עמו.

בפעם השלישית הוא החל בעבודתו, ואחרי עשרים שנה משאלתו התמלאה. כיום אפשר לראות את לוחות הדפוס שבעזרתם הדפיסו את המהדורה הראשונה במנזר אוֹבָּקוּ בקיוטו.

היפנים מספרים לילדיהם שטטסוגן עשה שלוש סדרות של סוטרות, וששתי הסדרות הבלתי נראות הראשונות היו עוד יותר טובות  מהמהדורה השלישית.