מפגש מקוון בסדרת מפגשי שבילים רבים – דהרמה אחת: סבל, סבל, סבל – האם הבודהיזם לא מגזים?

משתתפים: שרון חסיד אדמוני, יובל אידו טל, שלמה בזם, אבי פאר

מנחים: אילן לוטנברג ואבי פאר

“… וזוהי, נזירים, אמת הסבל של הנאצלים:
לידה היא סבל (כואבת), זקנה היא סבל, מחלה היא סבל, מוות הוא סבל, הקשר עם הלא-נעים הוא סבל, הניתוק מהנעים הוא סבל, לא להשיג את הרצוי הוא סבל, ובקיצור – חמשת המצרפים הנגועים בהיאחזות (או “חמשת מצרפי ההיאחזות”) הם סבל…”

(מתוך השיחה אודות הנעת גלגל הדהרמה. תרגום: פרופ’ אביתר שולמן)

למרות שבאלפי סוטרות הבודהה מלמד דברים אחרים מלבד “הסבל והפסקתו”, הבודהיזם עדיין מזוהה ביותר עם מושג הסבל.

במפגש זה נשמע התייחסויות ופרשנויות לנושא הסבל בבודהיזם:

• מהן המשמעויות השונות של “דוקהה” (אי-נחת, חוסר סיפוק, קושי לשהות עם מה שיש, סבל) בזרמים השונים של הבודהיזם?

• האם הבודהה שם דגש מוגזם על “סבל” או שהפרשנים הם אלו שמגזימים?

• האם ישנה בכלל אפשרות ל”בודהיזם ללא סבל”?