עגלת הקניות

0
סה"כ עלות המוצרים

הכוונה העמוקה יותר של תשוקה

טניסארה
06/02/2018
Listening to the Heart מתוך הספר
תרגום: יוסי אדם

טניסארה (Thanissara), ילידת אנגליה, היתה במשך 12 שנים נזירה במסורת נזירי היער הצפון תאילנדי, תלמידה של אג’אהן צ’ה. היתה מהחברים המייסדים של מנזר צ’יטהרסט ומנזר אמרוואטי באנגליה. לאחר שהורידה את הגלימה נישאה לקיטיסארו, יחד הם הקימו את מרכז המדיטציה “דהרמה גירי” בדרום אפריקה, והם שותפים לתכניות של מעורבות חברתית לתמיכה בילדים שהוריהם חלו באיידס. הם מלמדים במרכזים בודהיסטיים מובילים בכל העולם, וביקרו ולימדו מספר רב של פעמים גם בישראל. טניסארה בעלת תואר .M.A בפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, כותבת ומפרסמת ספרי שירה. 
 
* * *
במפת הדרכים הבודהיסטית להתעוררות, קיים מושג שמתאר שימוש חיובי בתשוקה – צ’אנדה (chanda). צ’אנדה שונה ממערבולת התשוקה שמערערת את התחושה הפנימית של רווחה וערך אמיתי, ואת היכולת שלנו ליצור מערכת יחסים אינטימית עם אחרים והסביבה. צ’אנדה היא הראשונה מתוך ארבעת האידהיפאדות (iddhipadas) או השבילים לעוצמה ולהצלחה. היא קשורה לאנרגיה טהורה. יש בה תחושה של התרוממות רוח שמיוצגת בסנסקריט בשורשskandhשמשמעותו “לקפוץ”. לפעמים מתרגמים צ’אנדה כ”להט” או “התלהבות” . זוהי תשוקה חכמה מתואמת עם כוונה טהורה או החלטיות. אנרגיה מהסוג הזה הכרחית להגשמת הדרך הרוחנית, ולפעולה מיומנת בעולמנו. התייחסות מודעת לתשוקה שונה מאוד מהיסחפות במערבולת של תשוקה. האחת מבשרת מהפכה כפי שהבודהה הוביל והשנייה רק ממשיכה לייצר סבל והשפלה.
למרות זאת באנרגיה המעוותת של תשוקה קיים זרע של תבונה. בעזרת תשומת לב וחקירה אנו יכולים להתחיל לזהות אותו. כל אחת מהצורות של שלושת התשוקות מסתירה אנרגיה ומוטיבציה אותנטית. לדוגמא, תשוקה חושית ומינית (kama-tanha) נובעת מהמשאלה שלנו להתאחד ולהתמזג עם השלם. זהו הדחף העמוק למוסס את הייסורים של הנפרדות ולהתרחב לתוך ההרגשה של אהבה וחיבור. כל כך יפה ותמים, דחף זה מהדהד ברמה העמוקה ביותר של קיומנו, ומשרה אמפתיה כמטבע עובר לסוחר בחיי היום יום. הוא תומך גם במארג של יחסי האנוש עם כל מעשה הבריאה. כאשר אנו מגיעים לבגרות רוחנית, פסיכולוגית ורגשית, במקום לסגת למיזוג לא בוגר עם ה”אחר”, אנו הופכים לערוץ של אהבה בשירות החיים.
הצורה השנייה של תשוקה (bhava-tanha) מושרשת ברצון להפוך למשהו טוב יותר. זוהי משאלה כנה לפרוח ולמצות את הפוטנציאל שלנו עד תומו. כולנו נושאים את הזרע של הבודהיצ’יטה, או כוונה נבונה ואוהבת שחותרת לשרת את הזולת. זרע זה הוא אותו דחף שפורח והופך לבודהה, לישו, לגנדהי ולמנדלה. הוא היופי והחסד של מעשים קטנים יומיומיים שנעשים מתוך טוב לב וחמלה. זו השאיפה המופלאה להשיג את מה שלקחנו על עצמנו ולא להרים ידיים. זו גם שאיפה לממש את האמת שלנו בתוך העולם.
ואחרונה, השאיפה לאיון (vibhava-tanha) נובעת מדחף עמוק ובריא לשחרר את עצמנו מכאב. אנו רק נוטים לעשות זאת בדרך שגוייה, לעיתים קרובות בהתנהגות שהיא ממכרת או מסיחה את הדעת. אולם ככל שאנו נהיים יותר מודעים, אנו לומדים לטפח דרכים מיומנות להקלת הסבל. בסופו של דבר, אם נבין היטב את התשוקה לאי-קיום, היא תקח אותנו למסע למעמקיו האפלים של המסתורין. נכיר בחוסר היכולת שלנו להבין באמת את טבעו של היקום המופלא הזה, וגם את עצם היותנו. במעמקי המסתורין, העצמי הקטן והנאבק נכנע ומוותר, ובוויתור זה נגַלֶּה גאולה, יראה ושלמות.
אג’אהן צ’ה נהג לומר שללא תשוקה אין תרגול ואין דרך. ככל שהתשוקה מזדקקת ממטרותיה הגסות, כאשר היא מונחית על-ידי תבונה וחמלה, היא מתדלקת את מסע ההתעוררות שלנו. אולם, כאשר תשוקה אינה מודעת, היא משבשת ומעוותת את האנרגיה הטבעית ואת הרווחה שלנו. אנחנו לא צריכים להיפטר משלושת הצורות האלה של התשוקה אלא לדלות את המשמעות העמוקה שלהן. כל אחת מהן היא זרז להתעוררות. כל אחת מהן יכולה להיות מותמרת ולשרת היענות אותנטית והולמת לעולם.
כאשר תשומת הלב מתחזקת, היכולת לחקור את התשוקה נהיית יותר רציפה. זה שיודע תשוקה איננו תשוקה. כפי שמלמדים המורים של אסכולת היער, חשוב להבחין בין תודעה לבין פעילות של תודעה. תשוקה היא פעילות של תודעה. לתודעה עצמה יש “טבע של ידיעה”. ידיעה זו שהיא ההיפך מבורות נקראת וויג’ה (vijja). וויג’ה היא האינטלגנציה המולדת של המודעות. אג’אהן צ’ה לימד “להיות הידיעה” כדרך מיידית להתחבר אל טבענו היותר עמוק. הגישה אל “להיות הידיעה” היא באמצעות התבוננות והקשבה פנימית. הרבה פעמים אנו מפספסים את זה כי אנחנו מסתכלים רחוק מדי. במקום זאת הירגעו לתוך התחושה המיידית של הנוכחות המולדת והמודעת, כאן ועכשיו. ידיעה טהורה חסינה לחלוטין מפני תשוקה. להיות נטוע בנוכחות משמעו לעבור מן ההיקף המסתובב ללא הפסקה אל המרכז הדומם. הרעיון של מרכז מודע הוא רק אנלוגיה, למודעות אין מרכז. אין לה מיקום או סימון בחלל.
אמנם המודעות היא אינטימית, אבל היא איננה זהות-עצמית. הבודהה נזהר לא לייחס מאפיינים שיהפכו את המודעות הבראשיתית של הלב ל”דבר” מוחשי שאנו “משיגים” אותו. זוהי תובנה, ולא מקום שמגיעים אליו. זוהי הכרה ב”ככות של ההוויה”. הבודהה השתמש בביטויים כמו “האלמוות” או “המקלט”. הכרה זו במצבנו הטבעי היא שמצננת את קדחת התשוקה, ומרווה את צימאון ההשתוקקות. הבודהה רומז על כך כאשר הוא מדבר על להיות “חסין בפני המוות” ו-“ללכת ממקום למקום בשלום”. כשם שבתרגול תשומת לב מבחינים באובייקטים של מודעות, כך מבחינים במודעות עצמה. זו הסיבה שמכנים את התרגול אקאיאנה (ekayana), שמשמעותו “הדרך האחת” או “הדרך לאחד”. זו דרך השלום שמאפשרת לנו להלך בעולם מבלי שנושפע מהמשיכה של התשוקה.
“זכרו שאיננו מודטים כדי להשיג דבר, אלא כדי להיפטר מדברים. אנו עושים זאת לא באמצעות תשוקה אלא עם שחרור. אם תרצו דבר כלשהו לא תמצאו אותו.”

 אג’אהן צ’ה

פריטים נוספים

הקלטת מפגש שבילים רבים דהרמה אחת: שמחה בבודהיזם זה ענין רציני

08/12/2024
אנחנו זקוקים לעזרתכם בתרומה לבודהיזם בישראל »

שהתקיים ב- 2 באוגוסט 2024 בהשתתפות: סנדיה בר-קמה, ד״ר אסף סטי אל-בר, ד״ר אסף פדרמן, שלמה בזם מנחים: אילן לוטנברג ואבי פאר ״כל שמחה שקיימת בעולם זה מקורה בשאיפה שאחרים […]

וידאו
library image

“דילמת הרועה” – על הגנה העצמית ושימוש בכוח במסורות הבודהיסטיות

לומד, מלמד ומתרגל בודהיזם טיבטי, מאהמודרה ודזוגצ’ן, תלמידו של קרמה צ’גמה רינפוצ’ה וסנגטרול רינפוצ’ה – שושלת הקגיו. מייסד MEDITATION FACTORY, מרכז בודהיסטי לתרגול ולימוד בהרצליה.   *** הגנה עצמית היא […]

שלמה בזם
library image

לקום מהשבעה

מתרגל, ופוסע על הדרך מאז 1997 במסורת הוויפסנא והבודהיזם הטיבטי. חוקר דהרמה בת-זמננו, דהרמה מעורבת חברתית ואת המפגש בין ההגות הבודהיסטית לפילוסופיה המערבית. עבודת הדוקטורט שלו מציעה תפיסה חינוכית דיאלוגית […]

אסף סטי אל-בר
library image
Skip to content