סמטהה

שלווה הינה “מצב תודעה” המאופיין בכך שהיא:
מרוכזת (באובייקט יחיד),
ללא תנועה (ללא “בריחה”/תזוזה – מאותו אובייקט שבו מתרכזים)
ושקטה (ללא מחשבות)

ולכן, באותו מצב של ריכוז (סמאדהי) התודעה “לא מזוהמת” באף אחד מ”חמשת הזיהומים” /”חמשת המכשולים” (נִיוַרַנָה):

השתוקקות להנאות החושים (קַאמָה צְ’הַנְדָה)
סלידה, התנגדות, זדון (בְּיַאפַּאדָה)
חוסר שקט ודאגה (אוּדְהַצָ’ה קוּקוּצָ’ה)
קהות חושים ועייפות (טְהינָה מִידְהָה)
ספקות עמוקים (וִיצִ’יקִיצְ’הַא)

חשוב לציין כי הכחדת “חמשת המכשולים” הללו, בזמן שהתודעה במצב של ריכוז (סמאדהי) היא זמנית בלבד.
עם היציאה ממצב הריכוז אותם “חמשת המכשולים” עולים שוב. הכחדה סופית שלהם מושגת רק עם הגעה להתעוררות.

ריכוז (סמאדהי) הוא הבסיס הבלתי נפרד והתנאי המקדים לתובנה על ידי טיהור התודעה מ”חמשת המכשולים”.

על פי פרשנות האבידהרמה – שלווה או ריכוז של התודעה, מעניקה שלושה סוגי ברכה:
לידה מחדש במקום מועדף/טוב
חיים מאושרים בתקופת החיים הנוכחית
טיהור התודעה שהוא התנאי להשגת תובנה

“מדיטציית שלווה” (אחת משתי שיטות המדיטציה העיקריות בבודהיזם); ראו גם וִיפַּסַנַא.

שלווה

שהייה בשלווה; אחת משתי דרכי המדיטציה העיקריות בבודהיזם התהרוואדה

שהייה בשלווה (calm abiding) – מצב ריכוז רב-עוצמה, שבו שככו כל הסחות הדעת והתודעה שוהה על מושאהּ מאליה, ללא מאמץ, ברציפות, בשמחה, בגמישות, בצלילות וביציבות איתנה. לאימון בפיתוח שהייה בשלווה תשע רמות התקדמות. עם השגת הרמה התשיעית, באמצעות טיפוח נוסף של שימת-לב חד-נקודתית ללא רפיון או התרגשות, מתהווים בזה אחר זה גמישות מנטלית, גמישות פיזית, אושר הגמישות הפיזית, אושר הגמישות המנטלית, וגמישות ללא-ניע. בנקודה זו הושגה שהייה אמיתית בשלווה.