אניצ’ה ואטא סנקהארה – שלושת ההקשרים של סנקהארה

מבוסס על מאמר של ביקהו בודהי-עם עריכה ופרשנות שלי. א.פ

א. סנקהארה- הפירוש והקושי לתרגם

“אניצ’ה ואטא סנקהארה” – “ארעיים, אבוי, הינם כל הדברים!” הינו ביטוי שמשתמשים בו בבודהיזם התראוודה, כדי להכריז על מותו של אדם קרוב או יקר. המילה “סנקהארה” היא מילה בעלת כל כך הרבה משמעויות, היא נמצאת בלב הדהמא והבנתה יכולה לשפוך אור על לימודי הבודהא.

המילה סנקהארה מורכבת משני חלקים:
– תחילית (פרפיקס)- “סאם”- שפרושו: “לאסוף” (TO-GATHER)
– בצרוף שם העצם – “קארא” – שפרושו: עשייה, הכנה (DOING, MAKING)

כלומר, המילה סנקהארה הינה “עשיה ביחד” (CO-DOING): דברים שנעשים בצוותא (ביחד, בהרמוניה) עם דברים אחרים או דברים אשר נוצרים על ידי קומבינציה של דברים אחרים.

מתרגמים (מפאלי) תרגמו את המילה בצורות רבות:
תצורות (FORMATIONS), מרקחות, ערבוב (CONFECTIONS), פעילויות (ACTIVITIES), תהליכים (PROCESSES), כוחות (FORCES), תרכובות (COMPOUNDS),יצירות (FABRICATIONS), החלטות (DETERMINATION), שיתופי פעולה (SYNERGIES),  מבנים (CONSTRUCTIONS)

כל אלו הם ניסיונות מסורבלים לתפוס את המשמעות הפילוסופית שעבורה אין לנו ביטוי מקביל מדויק בשפות אחרות. המחבר עצמו (ביקהו בודהי) מתרגם את המילה סנקהארה כ: “תצורות” (FORMATIONS)  או “תצורות מנטליות/רצוניות” (VOLITIONAL FORMATIONS) והוא ער לכך שגם בחירה זו הינה שגויה (או יותר נכון- חלקית) ככל האחרות.

הערה (שלי א.פ)  טהאניסארו בהיקהו משתמש במושג  “יצירות מנטליות” ( mental fabrications )  בגלל המשמעות הכפולה של המילה  fabrications  באנגלית: גם יצירות וגם מדומיינות.

למרות שקשה למצוא מילה מדויקת שהיא שוות ערך לסנקהארה; אנו יכולים להשיג תובנה כיצד אותה מילה מתפקדת ב”עולם המחשבה”  (THOUGHT WORLD) של הדהמא, על ידי כך שנחקור את אופן השימוש בה.

ב. ההקשרים (הדוקטורינליים) שבהם מופיעה סנקהארא

בסוטות, המילה מופיעה בשלושה הקשרים דוקטרינליים עיקריים:

(1) ההקשר הראשון- חוליה שניה בתוך “ההתהוות המותנית”:

ההקשר הראשון – בתוך נוסחא בת שנים עשר השלבים של “ההתהוות המותנית” (פאטיצ’א-סאמופאדא)-  סנקהארה כאן הינה החוליה השנייה. נאמר שהיא: מותנית – ע”י “בורות” (אויג’ה) ומשמשת כתנאי – ל”הכרה” (וינאנה).

כאשר שמים ביחד הצהרות מסוטות שונות, אנו יכולים לראות כי: סנקהארות הינם “פעילויות אקטיביות מבחינה קארמטית”  (  KARMICALLY ACTIVE VOLITIONS), האחראיות ליצירת לידה  מחדש ושהיה בזרם הבלתי פוסק של “סמסארה” – מעגל הלידה והמוות. בהקשר זה, סנקהארה הינה מילה נרדפת ל”קאמא” – מילה שהיא קרובה אליה מבחינה אטימולוגית.

הסוטות מבחינות בין סנקהארות משלושה סוגים-: גופנית, מילולית ומנטלית (MENTAL). ושוב, הסנקהארות מחולקים ל: “חיוביות/ראויות לשבח” (MERITORIOUS), “שליליות” (DEMERITORIOUS) ו”שקטות” (IMPERTUBABLE), כלומר: בחירות/רצון הקיימות ב-4 “המדיטציות ללא גוף” (FORMLESS).

כאשר “בורות” ו”השתוקקות” מנחים את “זרם ההכרה”, הבחירות שלנו בגוף, דבור ותודעה (MIND) הופכות לכוחות בעלי יכולת ליצור תוצאות ומתוך התוצאות שהם מייצרות – המשמעותית ביותר הינה- חידוש/חזרה בלתי פוסקת של “זרם ההכרה” המלווה במוות.

אלו הן הסנקהארות, מונעות על ידי “בורות” ומתודלקות על ידי “השתוקקות”, אשר דוחפות את “זרם הכרה” לקראת תהליך מתמשך של “לידה מחדש” (REBIRTH). ובדיוק היכן שההכרה הופכת למבוססת, היא מכוונת על ידי ההיבט הקארמאטי של  הסנקהארה:

– אם מישהו עוסק בפעילויות חיוביות- הסנקהארהס או “התבניות המנטליות” יניעו וידחפו (PROPEL) את ההכרה לכיוון של ספירת (SPHERE) “לידה מחדש שמחה”.

– אם מישהו עוסק בפעילויות שליליות,- הסנקהארהס יכוונו/ידחפו את ההכרה לקראת “לידה מחדש אומללה”.

– ואם מישהו מתמחה “במדיטציות ללא גוף” (FORMLESS MEDITATIONS) סנקהארהס “שקטות” אלו יניעו את ההכרה ללידה מחדש ב”עולמות ללא צורה”  (FORMLESS REALMS)

הערה (שלי א.פ):ההתייחסות  ל”ההתהוות המותנית” ככזו שמתחוללת פעם אחת  בכל תקופת חיים- מהלידה  מרחם ועד למוות הפיזי: היא גישה שיש לה ערך (מוגבל) ביכולתה להציע  הסבר לתהליך של מעבר  בין שלוש תקופות חיים (הקודמת+ הנוכחית+ העתידית)-כפי שנהוג ללמד במסורת התראוואדה (שביקהו בודהי קשור אליה) אבל מתעלמת מהאפשרות להבין את “ההתהוות המותנית” כתהליך בלתי פוסק, כזה שמתחולל ללא הרף בחיינו- ובכך משפיע עלינו באופן תמידימתוך הבנה שאנו נולדים, משתנים ומתים- שוב ושוב-  בכל רגע ורגעוראה הרחבה לכך בספרו של המכובד פ.א. פאיוטו-“ההתהוות המותנית” (בהוצאת “בודהיזם בישראל”)

(2) ההקשר השני – המיצרף הרביעי  בתוך “חמשת המיצרפים”:

ההקשר השני- שבו מופיע סנקהארה, הינו בתוך “חמשת המצרפים”. המיצרף הרביעי הינו “סנקהארה-קנדהא”, המיצרף של “תצורות מנטליות” (VOLITIONAL FORMATIONS). הטקסטים מגדירים את סנקהארהס-קנדהא – כשישה סוגים של רצון (צ’ה-צ’אטאנאקאיה, CHA CHETANAKAYA): רצון שקשור ל: צורות, קולות, ריחות,  טעמים, מישוש-תחושות גופניות, ורעיונות.

למרות שסנקהארות אלו מתאימות בקירוב לנוסחא של “ההתהוות המותנית”, השניים אינם זהים לחלוטין, היות ולסנקהארהס-קנדהא ישנו טווח רחב יותר.

המיצרף של “תצורות מנטליות”- כולל סוגים רבים של רצון. לא רק כאלו שיש להם פוטנציאל קארמטי, אלא גם כאלו שהם תוצאה קארמטית  וכאלה שהם  חסרי השפעה קארמטית. בספרות הפאלית המאוחרת- סנקהארה-קנדהא  הופכת למעין “מטריה” עבור כל התכונות המנטליות, למעט “רגשות” (FEELINGS) ו”תפיסות”  (DERCEPTION)- שזוכות למיצרף משלהם.

כך הסנקהארה-קנדהא מכילה :

– תכונות ניתנות לשינוי/לא יציבות מבחינה מוסרית -כמו: מגע, תשומת לב, מחשבה ואנרגיה

– תכונות מועילות– כמו : נדיבות, טוב לב וחכמה

– ותכונות לא מועילות – כמו: תאווה שנאה ואשליה.

היות וכל התכונות האלו עולות “בצירוף לרצון” ומשתתפות ב”פעילות רצוניות”– מורים בבודהיזם המוקדם החליטו  שהמקום המתאים ביותר עבורם הינו המיצרף של “תבניות מנטליות” .

(3) ההקשר השלישי- “כל הדברים המותנים”

ההקשר השלישי – סנקהארה מופיעה כסימן “לכל הדברים המותגים”. בהקשר זה למילה יש משמעות פסיבית, המצביעה על כל מה שנוצר/קיים בגללו קומבינציה של תנאים- כל מה שמותנה, בנוי או מורכב.

כלומר,  בהקשר זה ניתן לכנות את סנקהארה פשוט בתור “תצורות” (FORMATIONS) , ללא “תואר הפועל” המציין את ההגבלה/התכונה שיש להם בהקשר הקודם (כלומר- תצורות של “בחירה/רצון”).

כתצורות “חשופות”, סנקהארות כוללות את כל חמשת המיצרפים ולא רק את המיצרף הרביעי. מונח זה כולל גם אובייקטיבים חיצוניים וסיטואציות כמו הרים, שדות, יערות, ערים, מזון ומשקאות, תכשיטים, מכוניות ומחשבים.

ג. כל העולם כולו (כולל “אני”/SELF/ישות)- אינו אלא סנקהארות

העובדה שסנקהארות יכולות לכלול גם “כוחות אקטיביים” וגם “דברים שנוצרו על ידם” הינה משמעותית מאוד ומבטיחה למונח תפקיד של אבן הפינה בחזון הפילוסופי הבודהיסטי. זאת  מאחר ומה שהבודהה מדגיש הוא: שסנקהארות בשתי “המשמעויות האקטיביות” שלהן: כלומר “התצורות הרצוניות” (VOLITIONAL FORMATIONS)-אשר הפועלות ב”התהוות המותנית”ו”הבחירות הקארמטיות”  (KAMMIC VOLITIONS)- במיצרף הרביעי (הן אלו-אותן “התצורות הרצוניות” בהתהוות המותנית+ “הבחירות הקארמטיות”- במיצרף הרביעי) שמרכיבים את הסנקהארות במובן הפסיבי
(או במילותיו של הבודהא עצמו):”הן מרכיבות את המותנה, לכן הן קרויות תצורות רצוניות. ומה הם הדברים המותנים אשר הן מרכיבות? הן מרכיבות את הגוף, הרגשות, התפישות, התצורות הרצוניות וההכרה (הערה: כלומר את חמשת המיצרפים)  ולכן הן קרויות תצורות רצוניות” (22:79 SN)

למרות שדברים דוממים וחיצוניים יכולים לעלות מתוך סיבות פיזיות טהורות: הסנקהארות שיוצרות את הישות שלנו- (כלומר את חמשת המצרפים)- הן כולן: “תוצאה של סנקהארות פעילות מבחינה קארמטית, שאנו הולדנו בחיינו הקודמים”.

גם בחיים הנוכחיים, חמשת המצרפים נשמרים, מלוטשים ונמתחים על ידי פעילות רצונית שמתרחשת כרגע ושגם היא הופכת להיות תנאי (התניה) לחיים עתידיים.

לכן, הבודהא מלמד כי היו אלו סנקהארות פעילות מבחינה קארמטית- אשר בנו (בעבר) את הבניין של הישות הנוכחית שלנו  ואלו הסנקהארות הרצוניות שלנו אשר בונות עכשיו את המבנה הייחודי של הישות שלנו- אשר יאכלס את החיים העתידיים שלנו.

ומבנים אלו (שאנו מכנים “אני/ יישות/ אינדיבידואל) :מורכבים מלא יותר  (NOTHING BUT) מאשר סנקהארות כדברים מותנים, התצורות המותנות אשר נכללות בחמשת המצרפים. כלומר- אין בהם שום דבר בנוסף ל”תצורות המותנות”.

ד. כל הסנקהארות- הן ארעיות

הדבר החשוב ביותר שיש להבין על סנקהארות כתצורות מותנות, הוא- שהם כולן ארעיות: “ארעיות, אבוי, הן התצורות”: הן ארעיות לא רק בגלל שבהתגשמותם הגסה הם יבואו לסיום- בסופו של דבר (המוות/השינוי הנראה לעין) אך גם (בצורה מחודדת יותר) בגלל שברמה הסמויה, הלא מודעת שלהן- הן עוברות כל הזמן עלייה ונפילה: תמיד באות לידי קיום ולאחר מכן, בשבריר שניה נשברות ומתות: “טבען היסודי הוא להופיע ולהעלם”.

מסיבה זו, הבודהא הצהיר שכל הסנקהארות הנן “דוקהא” (סָבֶה סנקהארה דוקהא). דוקהא, לא בגלל שהן מלאות בפועל בכאב ולחץ-אלא בגלל שהן מוטבעות בחותם של ארעיות. “הן מופיעות ואז הן דועכות”- בגלל שהן כולן דועכות, אינן יכולות לספק אושר קבוע ובטחון.

ה. חופש מוחלט מסבל- שחרור מהסנקהארות

כדי לזכות בחופש מוחלט מסבל- לא רק מהסבל הנחווה אלא גם מחוסר סיפוק המהותי בקיום המותנה- אנו חייבים לזכות בשחרור מהסנקהארות. מה ששוכן מאחורי הסנקהארות הוא מה שאינו מורכב, לא מחובר יחדיו. זוהי “ניבאנה” (NIBBANA): שבהתאמה נקראת הלא מותנית- “א-סנקהאתא” (ASANKHATA) ההפך ממה שהוא “סנקהאתא”- מילה שהיא שם תנאי פסיבי המתייחס לסנקהארא .

“ניבאנה” קרויה “הבלתי מותנית”- בדיוק בגלל שהיא מצב שאינו סנקהארה ואינה מורכבת מסנקהארות: מצב המתואר כ”וי-סנקהארה” (VISANKHARA)- “נעדרת תצורות” וכ”סאבא סנקהארה- סאמאטא” (SABBA SANKHARA-SAMATHA)- “ההשקטה של התצורות”.

כאשר אנו שמים את המילה סנקהארה מתחת למיקרוסקופ שלנו, אנו רואים שמקופלת בתוכה כל תפישת העולם של ה”דהאמא” (שאלו הן)  הסנקהארות הפעילות- מבוססות על “בחירות (רצון) אקטיביות קארמטיות” (פעילות מבחינה קארמטית) שמייצרות  ללא הרף את הסנקהארות של חמשת המיצרפים, אשר מבססות את קיומנו.

ככל שנמשיך להזדהות עם חמשת המצרפים (כתוצאה מ”בורות”) ולחפש תענוג בהן (התוצאה של השתוקקות), נמשיך להקיא החוצה “תצורות רצוניות” (VOLITIONAL FORMATIONS) ולבנות את הקומבינציות העתידיות של המיצרפים.

זהו השפע של סמסארא : “תהלוכה” בלתי פוסקת של “סנקהרות ריקות” אך יעילות, שמייצרות סנקהארות נוספות שנולדות ועולות בגלים חדשים עם כל לידה מחדש. מתנפחות לפסגה ואז מתנפצות למטה- לזקנה, מחלה ומוות. כך הן ממשיכות, מכוסות באשליה- “שאני באמת בשליטה”, נתמכות בתקוות-שווא- שתמיד מתרחקות, (שנגיע) לסיפוק הסופי.

כאשר אנו מתרגלים את ה”דהאמא”, אנו שמים סוף ליצירה האכזרית של הסנקהארות, בחמשת המיצרפים שלנו  עצמנו, כתהליכים מותנים, לא יציבים ומתגלגלים ללא אף  ממונה עליהם. על ידי זה אנו “מכבים את המנוע”- שמתודלק בבורות והשתוקקות התהליך של “בניה קארמטית”, היצור של “סנקהארות אקטיביות” מופסק ביעילות.

על ידי סיום הבניה של המציאות המותנית שלנו, אנו פותחים דלת אל מה שהוא “נוכח- תמיד אבל לא נבנה ולא מותנה”: “אסנקהאטא-דאטו” (ASANKAHATA- DHATU)-האלמנט הלא מותנה.זו היא ניבאנה: האלמוות, ההשקטה של הפעילות הרצוניות, השחרור הסופי מכל התצורות  המותנות ולכן, גם (שחרור) מהארעיות ומהמוות.

לכן, אומר הפתגם: “ההשקטה של הארעיות היא שמחה”