פפנצ’ה

המקור המדויק של פפנצ’ה אינו ברור לחלוטין, אך משמעותו נמצאת היכן שהוא בין שלושת הצמתים: 1) להתפשט ולהתרבות; 2) אשליה או אובססיה ו – 3) מכשול או מגבלה.

משתמשים במונח זה כדי לתאר את נטיית התודעה 1) להתפשט החוצה ולפרט כל אובייקט חושי שמתעורר בחוויה, תוך שהיא מטביעה אותו בגל אחרי גל של עיבודים מנטליים, 2) משהו שרובו הוא אשלייתי, חוזר על עצמו ואפילו כפייתי, 3) משהו שחוסם ביעילות כל סוג של רוגע או צלילות מנטלית.

בחוויה שלנו, פפנצ׳ה הן הלולאות הנרטיביות שמתנגנות שוב ושוב בתודעה, רכבות המחשבה שיוצאות מהתחנה בזו אחר זו ונושאות אותנו למסע ארוך עוד לפני שאנו שמים לב בכלל שעלינו עליהן. בהיקהו בודהי, מכנה את הפפנצ’ה – “נטיית הדמיון הארצי להתפרץ בזרם של פרשנות מנטלית שמערפלת את הנתונים העירומים של ההכרה.”

להכביר במחשבות, התרבוּת מחשבות טורדניות, מחשבות כפייתיות.

התרגשות (excitement) – חוסר היכולת של התודעה להישאר ממוקדת במושא המדיטציה, לרוב בשל משיכה למושא תשוקה חיצוני; ההתרגשות יכולה גם להיות פיזור דעת כלשהו, בין שהמושא החדש הוא ראוי, בלתי ראוי או ניטרלי. יש רמות עידון שונות של התרגשות: ברמה הגסה, התודעה שוכחת את מושאהּ ונודדת למחשבות אחרות; ברמה המעודנת אין מאבדים את המושא, אך חלק מהתודעה עוסק במחשבות מהירות.

הִתְּרַבּוּת (אנגלית: conceptual proliferation). הנטייה לריבוי בתחום החשיבה המושגית. התרבות אינטנסיבית של גורמים מנטאליים מושגיים ומחשבות. ריבוי הַמְשַגַה של המציאות, בעיקר בנטייה שלילית של הַמְשַגַה אשלייתית של מה שיש.