סדהא

אמון. אחת מ״חמשת היכולות״ (אינדריה) – איכויות מנטליות המתפתחות באמצעות התרגול. חמש היכולות הן:
1. אמון (סַדְּהָא) – בטחון או שכנוע בדרך המבוסס על הבנה נכונה.
2. מאמץ (וִירִיַה) – מאמץ נחוש והחלטי לתרגל בעקביות ובהתמדה.
3. תשומת לב (סַטִי – (קשב ומודעות רצופים ומדוייקים.
4. ריכוז (סַמָאדְהִי– ( ריכוז ושלווה עמוקים.
5. חוכמה/אבחנה (פַּנְּיָא– ( חוכמה ותבונה חודרת אל טבע הדברים.

“חמשת היכולות” מציגות תהליך הדרגתי שבו פיתוח של איכות מסויימת מסייע ומוביל לפיתוח של איכויות נוספות.

כאשר שלושת האיכויות הראשונות (מאמץ, ריכוז וחוכמה) נובעות ממצב של “אמון” הן מביאות בסופו של התהליך לפיתוח של “אבחנה” או “חוכמה”.

יש כאן תהליך מעבר של התודעה – מהרמה ההתחלתית שיסודה בבניית אמון בדרך, התודעה עוברת תהליך של שינוי, בכל הקשור ליכולותיה ולאופן שבו נתפסת המציאות (הן זו הנחווית כ”מציאות פנימית” והן זו הנחווית כ”מציאות חיצונית”).

זהו תהליך שסופו במצב של התמרת התודעה והגעה לרמה של “השקפה נכונה” (האיבר הראשון ב”דרך הנאצלת כפולת השמונה” ששייכת לקבוצה של ה”חוכמה”).

האיכות של “אמון” באה לידי ביטוי בארבע התכונות המובילות אדם לדרגה של “זה שנכנס אל הזרם” (סוֹטַאפַּנָה):

1. התרועעות עם אנשים טובים (ההולכים בדרך).
2. שמיעה של הדהרמה האמיתית (הנכונה/זו שמובילה להתעוררות מלאה).
3. תשומת לב והקשבה נכונה.
4. תרגול בהתאם לדהרמה.

“אמון” בא לידי ביטוי גם בארבע האיכויות הקיימות אצל מי שכבר הגשים את דרגת “זה שנכנס אל הזרם” (סוֹטַאפַּנָה):

1. אמון מלא בבודהה (כמורה, כזה שהגיע להתעוררות מלאה בכוחות עצמו).
2. אמון מלא בדהרמה (כדרך שהבודהה לימד ואשר ניתן להגשים אותה כבר כאן ועכשיו).
3. אמון מלא בסנגהה (אלו שהלכו בדרך שלימד הבודהה והגיעו להתעוררות מלאה).
4. אמון המגלם בתוכו את אותן מעלות אשר זוכות לשבחים מהחכמים (אלו שהגיעו להתעוררות).

אמון, אמונה.

ֵאמוּן: השעיית הספק במישהו מתוך הנחה שהוא פועל לטובת נותן האמון או לפחות לא לרעתו. התייחסות הכרחית לרוצה לקבל עזרה ובפרט ללמוד מן הזולת.
בפרט: אמּון בבודהה, בדהרמה ובסנגהה.

אמון; האמון – בעיקר בדרך הבודהה, כתנאי תודעתי מקדים להליכה בה –מאוזן עם הספק ועם הצורך בחקירה נחושה של הדרך; לעיתים מתורגם כאמונה;

אמון. בטחון ושכנוע בדרך המבוסס על הבנה נכונה. בכלל זה אמון בבּוּדְּהַה, בדְהַמַּה ובסַנְגְהַה; אמון במורה ובשיטת הלימוד והפרקטיקה וכן ואמון בשחרור. האמון הוא גורם מכריע בכוח ההתמדה והרצון לאזירת כוחות ועשיית מאמצים.