משל ההר

Samyutta Nikaya III.25

Pabbatopama sutta

בסאוותי. פסנאדי מלך קוסלה הלך אל המבורך בצהרי היום, ובהגיעו, לאחר שחלק לו כבוד, התיישב לצידו. ביושבו שם, המבורך אמר לו: 

“ובכן, מלך גדול, מנין אתה בא בצהרי היום?” 

“זה עתה, אדון, הייתי עסוק בסוג העניינים המלכותיים, האופייניים למלכים אצילים אוחזי-חרב שראשם נמשח בשמן, המסוחררים משכרון הריבונות, השטופים בהשתוקקות לחושניות, אשר השיגו שליטה יציבה בארצם ושולטים בה לאחר שכבשו טריטוריה גדולה על פני האדמה”. 

“מה דעתך, מלך גדול? נניח שאדם, אמין ומהימן, היה בא אליך מן המזרח ובהגיעו היה אומר: ‘אם יש ברצון הוד מלכותו לדעת, אני בא מן המזרח. שם ראיתי הר ענק, נישא עד לעננים, בא בכיוון זה, מוחץ את כל היצורים החיים [בדרכו]. עשה כל מה שאתה חושב שיש לעשותו’. אז, אדם שני היה בא אליך מן המערב…אז, אדם שלישי היה בא אליך מן הצפון… אז, אדם רביעי היה בא אליך מן הדרום, ובהגיעו היה אומר: ‘אם יש ברצון הוד מלכותו לדעת, אני בא מן הדרום. שם ראיתי הר ענק, נישא עד לעננים, בא בכיוון זה, מוחץ את כל היצורים החיים [בדרכו]. עשה כל מה שאתה חושב שיש לעשותו’. אם, הוד מלכותך, סכנה גדולה מעין זו תתעורר, הרס נורא כזה של חיי אדם – בהיות המצב האנושי כה קשה להשגה – מה צריך להיעשות?” 

“אם, אדון, סכנה גדולה מעין זו תתעורר, הרס נורא כזה של חיי אדם – בהיות המצב האנושי כה קשה להשגה – מה עוד צריך להיעשות מלבד התנהגות-דהאמה, התנהגות נכונה, מעשים מיומנים, מעשים ראויים לשבח?” 

“אני מודיע לך, מלך גדול, אני מכריז בפניך, מלך גדול: הזדקנות ומוות נעים לעברך. כאשר הזדקנות ומוות נעים לעברך, מה צריך להיעשות?” 

“מאחר והזדקנות ומוות נעים לעברי, אדון, מה עוד צריך להיעשות מלבד התנהגות-דהאמה, התנהגות נכונה, מעשים מיומנים, מעשים ראויים לשבח? 

ישנם, אדון, קרבות פילים [המנוהלים על-ידי] מלכים אצילים אוחזי-חרב שראשם נמשח בשמן, המסוחררים משכרון הריבונות, השטופים בהשתוקקות לחושניות, אשר השיגו שליטה יציבה בארצם ושולטים בה לאחר שכבשו טריטוריה גדולה על פני האדמה; אך אין תועלת בקרבות פילים אלה, אין להם משמעות כאשר הזדקנות ומוות מגיעים.

ישנם קרבות פרשים… קרבות מרכבות… קרבות חיל-רגלים… אך אין תועלת בקרבות  חיל-רגלים אלה, אין להם משמעות כאשר הזדקנות ומוות מגיעים. בחצר מלוכה זו ישנם יועצים, אשר בהגיע האויבים מסוגלים לפלג ביניהם בעזרת שכלם; אך אין תועלת בקרבות-שכל אלה, אין להם משמעות כאשר הזדקנות ומוות מגיעים.

בחצר מלוכה זו יש שפע של מטילי כסף וזהב המאוחסנים במרתפים ובמחסנים, ובעזרת עושר כזה יש באפשרותנו לשחד את אויבינו בהגיעם; אך אין תועלת בקרבות-עושר אלה, אין להם משמעות כאשר הזדקנות ומוות מגיעים. כאשר הזדקנות ומוות נעים לעברי, אדון, מה עוד צריך להיעשות מלבד התנהגות-דהאמה, התנהגות נכונה, מעשים מיומנים, מעשים ראויים לשבח?” 

“כך הוא הדבר, מלך גדול! כך הוא הדבר, מלך גדול! כאשר הזדקנות ומוות נעים לעברך, מה עוד צריך להיעשות מלבד התנהגות-דהאמה, התנהגות נכונה, מעשים מיומנים, מעשים ראויים לשבח?” 

זה מה שאמר המבורך. באמרו זאת, זה שהלך-אל-מעבר, המורה, המשיך ואמר כך:

“כמו סלעים גדולים, כבדים,

הרים הנוגעים בשחקים,

נעים מכל הצדדים,

מוחצים את ארבעת הכיוונים,

כך הזדקנות ומוות

מתגלגלים על יצורים חיים:

לוחמים אצילים, כוהנים, סוחרים, פועלי-כפיים,

טמאים ואוכלי-נבלות-מחטטי-אשפתות.

אינם חסים על דבר.

רומסים הכל.

לפיכך אדם נבון,

בראותו טובת עצמו,

בהתמדה,

מחזק אמונו  

בבודהה, בדהאמה ובסנגהה.

זה המתרגל את הדהאמה

במחשבה, במלה ובמעשה,

זוכה לשבח בְעטְיָם, כאן על פני האדמה,

ולאחר מותו שמח

במחוזות עילאיים”.