מילולית – צמא. הכוונה היא להשתוקקות שהיא…
היום התבקשתי לדבר על המושג מריט.
ברצוני לעשות זאת על ידי שימת דגש על השוני והמשותף בין שני המושגים: מריט ומטא, שלעתים נדמה לנו שהמשמעות של שניהם זהה.
המושג מריט הוא מן השפה האנגלית (MERIT) ומשמעותו בעברית: זכות, מעלה, סגולה, צדקה, זיכיון, מצווה או מעשה טוב. ובשפת פאליPUNNA . והכוונה היא לפעולות שדרכן התודעה שלנו נעשית שקטה, רגועה, שלווה ושמחה.
הפוך למריט זה דימריט, שאלו הן פעולות הפוגעות בעצמנו ובאחרים ותפישה מוטעית שפעולות רעות לא מובילות לתוצאות רעות. בעקיבותן התודעה נעשית חסרת מנוחה עם האשמות וחרטות. המריט והדימריט הינן פעולות (קארמה) שאנו מבצעים. וישנן עשר פעולות שנחשבות כמריט:
1. דאנה – נתינת דברים, אוכל, תרופות, ביגוד, לינה.
2. לקיחת מצוות או התכוונות לשמירה על כללי המוסר.
3. תרגול מדיטציה ופיתוח התודעה.
4. כיבוד המבוגר ואת מי שראוי לכבדו.
5. לשרת ולעזור לאחרים.
6. לשתף ולחלוק את המריט שלנו עם אחרים.
7. להשתתף ולשמוח במריט שאחרים עשו.
8. להקשיב לדארמה.
9. ללמד אחרים.
10. להחזיק בהבנה נכונה כלפי קארמה וארבע האמיתות הנאצלות.
מטא (METTA) לעומת זאת היא מילה בפאלי שמשמעותה באנגלית LOVING KINDNESS ובעברית: אהבה חומלת, אהבה חסרת גבולות או אהבה ללא תנאים.
מטא היא אחת מארבעת “משכני האלים” (ברהמה ויארה עליהם דיברנו בעבר), היא אחד מחמישים ושניים המצבים המנטאליים או התבניות המנטאליות (SANKHARA), והיא גם רצון או כוח רצון שמניע אותנו לפעול (כמו: כעס, פחד, תאווה, תבונה, חמלה, נדיבות ועוד…)
המטא היא הכוונה או המניע של האופן בו אנו פועלים עם הסביבה בגוף, בדיבור ובמחשבה והביטוי שלה יהיה במילה טובה שנאמר, בחיוך עם שמחה ובאהבה שנפגין כלפי הזולת.
כשאנו שולחים מטא אנו משתמשים באנרגיה הטובה שצברנו בעזרת פעולות המריט השונות שהקנו לנו שקט נפשי, רוגע ושלווה, ואנו מפנים אותה אלינו ואל אחרים לצורך העצמת הבריאות, השמחה, החיים הארוכים וההצלחה.
באנלוגיה, מריט זה כמו האנרגיה והחשמל בו אנו טוענים את מצבר המכונית, והמטא היא נסיעתה ופעולתה של המכונית.
כפי שאתם יכולים להבחין, בין המריט והמטא קיים קשר ישיר למרות שאלו הם שני מושגים שונים.
אני מאחל לכל אחד ואחת מכם שגם המריט וגם המטא שבכם יגדלו ויהוו עבורכם תנאי לאושר האמיתי- קרי נירוונה.
פרה (נזיר) אג’אהן (מורה) עופר מתרגל מדיטציית ויפאסנה במנזר וואט למפנג ווט צ’ום טונג בתאילנד תחת הדרכתו של אג’אן טונג סיראמנגלו ותאנת צ’ינדפורן.
מאז שנת 2005 פרה אג’אהן עופר מלמד בארץ. בנוסף הוא משמש כנזיר ומורה במקדש בודהיסטי ליד פרנקפורט ובמרכז הויפאסנה דהמהצ’ירי ליד מינכן גרמניה ומלמד במקומות שונים בעולם.
פריטים נוספים
מה עומד בליבו של סיפור זן – עבור מה הוא נועד?
הקדמה כדי להבין מה עומד בליבו של סיפור זן, צריך להשתחרר תחילה מן הציפייה הטבעית שאנו מביאים אל סיפור. כאשר אנו קוראים סיפור, אנו מניחים בדרך כלל שיש בו דבר […]
מעבר לתיקון הנפש: הדהרמה כהתפכחות אונטולוגית והשיבה אל ההוויה הכוללת
מעבר לתיקון הנפש: הדהרמה כהתפכחות אונטולוגית והשיבה אל ההוויה הכוללת מבוא מאמר זה מציע קריאה רדיקלית בדהרמה הבודהיסטית, השוללת את התפיסה המודרנית המצמצמת של הדהרמה כפרגמטיזם של “שחרור מסבל” או […]
הכלוב והשפיות המולדת: עמדתו של צ’וגאם טרונגפה על הפסיכולוגיה המערבית והדרך הבודהיסטית
הכלוב והשפיות המולדת: עמדתו של צ’וגאם טרונגפה על הפסיכולוגיה המערבית והדרך הבודהיסטית ניתוח מבוסס מורשת הדהרמה והפסיכולוגיה הקונטמפלטיבית מבוא: דיאלוג מורכב מול פער אונטולוגי יחסו של מורה הבודהיזם והדזוגצ’ן הטיבטי, […]
העימות הגדול בדהרמה המודרנית: הגישה הפסיכולוגית-הדרגתית, תנועת המיינדפולנס והראייה הלא-דואלית
העימות הגדול בדהרמה המודרנית: הגישה הפסיכולוגית-הדרגתית, תנועת המיינדפולנס והראייה הלא-דואלית מבוא: שני אופקים (והסטה אחת) בתורת השחרור המפגש בין הבודהיזם למערב הוליד מחלוקת פילוסופית, פדגוגית ואתית עמוקה. בלב המחלוקת עומדת […]
העונג שבדאנה
בריטריט ניתן בדרך כלל דגש רב לפרקטיקות התבוננות שונות, על התכלית ועל הפילוסופיה של מדיטציה. אנו לא מרבים לחשוב על הבסיס שמייצב את התודעה ואת הלב באופן שפותח אותם לדרך […]
