עיקרון ההתהוות המותנית הנו מהלימודים החשובים והייחודיים…
מורים רבים מוצאים שהדרך הפשוטה ביותר לחזור למיקוד התודעה היא לחזור לנשימה ולספור את השאיפות. מורה הזן הקואין יסוטאני רושי מתאר ספירה בלי ניסיון לעצור את החשיבה אבל בלי להיצמד לתפיסות ולתחושות שעולות.
יש שיטות טובות רבות להשגת ריכוז שהנחילו לנו קודמינו בזן. השיטה הקלה ביותר למתחילים היא ספירת נשימות נכנסות ויוצאות. ערכו של תרגיל מסוים זה הוא בעובדה שכל חשיבה נמנעת והתודעה המבחינה מושקטת. בדרך זו גלי המחשבות נרגעים ומושג מיקוד הדרגתי של התודעה. קודם כול, ספרו הן שאיפות והן נשיפות. כאשר אתם שואפים, התרכזו ב”אחד”, כאשר אתם נושפים, ב”שתיים”, ועד מהרה, עד עשר. אז אתם חוזרים ל”אחד”, ושוב סופרים עד עשר, ממשיכים כמו קודם. אם איבדתם את הספירה, חזרו ל”אחד”. זה עד כדי כך פשוט.
מחשבות חולפות שעולות ויורדות בטבעיות בתודעה, אין בהן פסול כשלעצמן. למרבה הצער לא הכול מכירים בזה. אפילו בין היפנים שמתרגלים זן כבר חמש שנים או יותר, רבים חושבים בטעות שתרגול זן הוא עצירת החשיבה. אומנם יש סוג של מדיטציית זאזן שזוהי בדיוק תכליתה, אבל היא לא הזאזן המסורתי של זן בודהיזם. עליכם להבין שלא חשוב בכמה תשומת לב תספרו את נשימותיכם, עדיין תתפסו את מה שבשדה הראייה שלכם, שכן עיניכם פקוחות, ותשמעו את הקולות הרגילים שסביבכם, שכן אוזניכם אינן פקוקות. ומכיוון שמוחכם, באותו אופן, אינו ישן, כל מיני צורות מחשבה יתרוצצו בתודעתכם.
עכשיו, אלה לא ימנעו או יחלישו את האפקטיביות של זאזן, אלא אם כן, כיוון שאתם מעריכים אותן כ”טובות” אתם נצמדים אליהן, או כיוון שאתם מחליטים שהן “רעות” אתם מנסים לבלום או לבטל אותן. אל לכם להתייחס לתפיסה או לתחושה כלשהי כאל מכשול לזאזן, אבל גם לא להיצמד אף לאחת מהן. אני מדגיש זאת. “היצמדות” משמעה פשוט שבפעולת הראייה מבטכם מתעכב על אובייקטים; תוך כדי שמיעה תשומת הלב שלכם מתעכבת על קולות; ובתהליך המחשבה, תודעתכם מתמסרת לרעיונות. אם תאפשרו לדעתכם להיות מוסחת בדרכים אלה ההתרכזות שלכם בספירת הנשימות תיכשל.
לסיכום: הניחו למחשבות אקראיות לעלות ולהיעלם כדרכן, אל תתעסקו בהן ואל תנסו לסלקן, אלא רק רכזו את כל האנרגיה שלכם בספירת השאיפות והנשיפות של נשימתכם.
פריטים נוספים
מה עומד בליבו של סיפור זן – עבור מה הוא נועד?
הקדמה כדי להבין מה עומד בליבו של סיפור זן, צריך להשתחרר תחילה מן הציפייה הטבעית שאנו מביאים אל סיפור. כאשר אנו קוראים סיפור, אנו מניחים בדרך כלל שיש בו דבר […]
מעבר לתיקון הנפש: הדהרמה כהתפכחות אונטולוגית והשיבה אל ההוויה הכוללת
מעבר לתיקון הנפש: הדהרמה כהתפכחות אונטולוגית והשיבה אל ההוויה הכוללת מבוא מאמר זה מציע קריאה רדיקלית בדהרמה הבודהיסטית, השוללת את התפיסה המודרנית המצמצמת של הדהרמה כפרגמטיזם של “שחרור מסבל” או […]
הכלוב והשפיות המולדת: עמדתו של צ’וגאם טרונגפה על הפסיכולוגיה המערבית והדרך הבודהיסטית
הכלוב והשפיות המולדת: עמדתו של צ’וגאם טרונגפה על הפסיכולוגיה המערבית והדרך הבודהיסטית ניתוח מבוסס מורשת הדהרמה והפסיכולוגיה הקונטמפלטיבית מבוא: דיאלוג מורכב מול פער אונטולוגי יחסו של מורה הבודהיזם והדזוגצ’ן הטיבטי, […]
העימות הגדול בדהרמה המודרנית: הגישה הפסיכולוגית-הדרגתית, תנועת המיינדפולנס והראייה הלא-דואלית
העימות הגדול בדהרמה המודרנית: הגישה הפסיכולוגית-הדרגתית, תנועת המיינדפולנס והראייה הלא-דואלית מבוא: שני אופקים (והסטה אחת) בתורת השחרור המפגש בין הבודהיזם למערב הוליד מחלוקת פילוסופית, פדגוגית ואתית עמוקה. בלב המחלוקת עומדת […]
העונג שבדאנה
בריטריט ניתן בדרך כלל דגש רב לפרקטיקות התבוננות שונות, על התכלית ועל הפילוסופיה של מדיטציה. אנו לא מרבים לחשוב על הבסיס שמייצב את התודעה ואת הלב באופן שפותח אותם לדרך […]