הנחיות לתרגול אופקהא

הרגישו את גופכם ואת הנשימה שלכם. הרגישו את המודעות. אם יש מחשבות שעולות לתודעה או שהתודעה קהה, שימו לב לרווח שמסביב למחשבות, מסביב לקהות. היו עם המודעות עצמה, והשתמשו בגוף ובנשימה כאמצעי להישאר בתוך המודעות עצמה. השלב הראשון הוא לתרגל עם המילים – “בלתי ניתן להפרדה” – פשוט הפילו מלים אלה לתוך המודעות. ונשמו עם המלים האלה: “בלתי ניתן להפרדה”. ואז הרפו מהמילים ופשוט תנשמו עם ההרגשה הזאת.

עכשיו, הבה ננשום בעודנו מהרהרים במחשבה הזאת: “כל מה שמתעורר – כל מחשבה, כל מילה, כל מעשה, כל מופע – מתעורר מסיבות ומתנאים. יש רק סיבות ותנאים”. “כל מה שמתעורר – כל מחשבה, כל מילה, כל מעשה, כל מופע – מתעורר מסיבות ומתנאים. יש רק סיבות ותנאים”.

עכשיו נמשיך לשבת, ונהרהר במחשבה הזאת: “כל היצורים הם כמוני. הם רוצים להיות מאושרים. הם אינם רוצים לסבול”. “כל היצורים הם כמוני. הם רוצים להיות מאושרים. הם אינם רוצים לסבול”.

השלבים הבאים הם סוג של מדיטציה אנליטית, דיסקורסיבית. אני אדבר אליכם ואבקש מכם לעקוב אחר המחשבות האלה כמיטב יכולתכם. בשלב זה אנו מתחילים בהעלאה לתודעה שלנו מישהו שאנו באמת אוהבים – אהבה שאינה מורכבת ושיש בה התייחסות חיובית. הבה ניתן לעצמנו להרגיש את החמימות של האהבה הזאת ושל הקשר שאנו מרגישים אל אדם זה.

מהיכן באה הרגשה חיובית ונפלאה זו? היא באה מהאינטראקציות שלכם עם אדם זה, שברובן היו חיוביות בעבורכם ומיטיבות עמכם. היא באה מההרגשות שיש בתוככם, המבוססות על התגובות והחוויות האלה.

אבל מהיכן בא כל זה? זה בא מסיבות ומתנאים. אילולא הסיבות והתנאים היו מביאים אתכם ואת האדם הזה, ביחד, לאותו זמן ולאותו מקום, אם סיבות ותנאים אלה לא היו מתרחשים, לא הייתם מרגישים כך. היו יכולים להיות סיבות ותנאים אחרים, והאדם שאליו אתם מרגישים חיבה כה גדולה היה יכול להיות אדם אחר.

זה לא אמור להבריח את ההרגשה החיובית. רק תהגו בשורש האמתי של הרגשות חיוביות אלה. אין זה האדם, זו האהבה עצמה – המשחק האינסופי של סיבות ושל תנאים שמרכיבים את העולם. זוהי למעשה הסיבה להרגשה החיובית שלכם, לא האדם. הסיבה היא האהבה שהיא העולם, שנמצאת בתוככם, שהיא המציאות עצמה. זה איזון נפש.

כעת נבחר אדם ניטרלי שיכול להיות חבר בסנגהה, מישהו שאתם מכירים ומעריכים, אך אינכם מאד קרובים אליו. זה יכול להיות הפקיד בדואר, או המוכר במכולת. מישהו שאתם עובדים אתו. במלים אחרות, מישהו שאתם חשים כלפיו הרגשה כללית חיובית, ללא חיבה מיוחדת או יתירה.

אז למה אין חיבה מיוחדת או יתירה לאדם זה? בגלל הסיבות והתנאים. אולי בעוד מספר שנים הסיבות והתנאים ישתנו, ואדם זה יהפוך לאחד החברים יקרים ביותר שלכם. זה קורה. אבל אם היה קורה משהו קיצוני באמת, כפי שעשוי לקרות בתכנית טלוויזיה, והייתם מוצאים עצמכם לכודים במקום כלשהו עם האדם הזה, רק שניכם, כשרק שניכם מארחים חברה זה לזה, ואתם יכולים לסמוך רק זה על זה, והייתם יכולים להינצל ולהגיע למקום מבטחים רק באמצעות שיתוף פעולה בין שניכם, אז יכולתם להפוך לקרובים מאוד לאדם זה.

הייתם יכולים לפתח קשר אנושי עמוק מאד עם האדם הזה שהיום הוא פשוט עוד אדם בחייכם. לעולם לא הייתם יכולים לשכוח אותו, כל עוד אתם בחיים. והייתם יכולים לבחור כל אחד מתוך אנשים רבים. זה יכול היה להיות כל אחד. כי הסיבות והתנאים יוצרים קשר של אהבה בינינו. זוהי השתוות הנפש.

עכשיו חישבו על אדם עוין. מישהו שאתם באמת אינכם מעריכים. אולי מישהו שאתם מכירים עכשיו; אולי מישהו מעברכם; אולי מישהו מלפני שנים רבות. הרשו לעצמכם להרגיש את העוינות כלפי אדם זה. את שאט הנפש, את האיבה. אל תתאפקו. פשוט הרגישו מה שאתם מרגישים. אם אתם נמנעים מזה, אנא אל תמנעו. נשמו עמוק וצללו פנימה, למרות שאינכם אוהבים להרגיש קרובים לאדם דוחה זה. אז מה הסיבה להרגשה דוחה זו? אין זה משהו מהותי בתוך האדם הזה. זה משהו שהוא או היא עשו. משהו שהוא או היא אמרו. אלה מעשים, מלים, מחשבות. ומנין הם באו? איך הם הופיעו? הם התוצאה של סיבות ושל תנאים. הם הפירות הטבעיים של סיבות ושל תנאים.

בחיי אותו אדם התרחשו דברים שגרמו לו לומר ולעשות דברים מהסוג שהוא אומר ועושה. תיעוב של האדם בגלל ההתנהגות שלו דומה לכעס על המקל שמכה אתכם, במקום כעס על האדם שמניף את המקל. אין היגיון בכעס שלכם על המקל. עליכם לכעוס על האדם שמניף את המקל. אז במקרה של האדם הזה, שאותו ממש אינכם מחבבים, שאולי פגע בכם, האובייקט האמתי לאיבה או לסלידה שלכם איננה האדם, שבאנלוגיה הזו הוא כמו המקל; אלא הסיבות והתנאים הגרועים שגרמו להופעת התנהגויות אלה. זו הבעיה.

לו היו סיבות ותנאים אחרים, אדם זה יכול היה להיות חברכם הטוב, כמו אותו אדם ראשון שהעליתם בתודעתכם, שכה יקר לכם. ואם לאדם הזה היו הסיבות והתנאים האלה בחייכם ובחייו או בחייה, זה יכול היה להיות טוב בעבורכם. אז העבירו את כל העוינות, האיבה והפחד שיש בכם מן האדם אל הסיבות והתנאים.

נדרו לעצמכם להשתמש באנרגיה של האיבה הזו, של העוינות הזו, של הפחד הזה, כדי להתגבר על סיבות ותנאים כאלה, תחילה בתוך עצמכם, ואחר כך בכל האחרים שתפגשו. השתמשו באנרגיה של הפגיעה שלכם ושל האיבה שלכם כדי להתגבר על סיבות ותנאים גרועים אלה בתוככם ובתוך כל מי שתפגשו.

מי ייתן וכל היצורים יהיו מאושרים. מי ייתן וכל היצורים יהיו משוחררים מסבל ומהסיבות לסבל. מי ייתן וכל היצורים, ללא יוצא מן הכלל, וכל היצורים במידה שווה, ייהנו מהתכוונות אוהבת, משמחה, ומחמלה. מי ייתן ואני עצמי אקדיש את שארית חיי ומעבר להם, כדי להבטיח ששאיפה זו תתממש. שהיא תהפוך למציאות. למרות שאינני יכול לקוות שאשיג זאת עכשיו, השבוע, החודש, בעשור הזה, או אפילו בשארית חיי, אני נחוש. אפילו לאחר שחיי יסתיימו, האנרגיה של חיי תמשיך לתרום לטוב הזה, לנצח. עד שהמשימה תושלם. נדרו זאת לעצמכם, אם אתם יכולים. זוהי בודהיצ’יטה, איזון הנפש האולטימטיבי.

לבסוף, חיזרו לנשימה ולתנוחה. הרפו מהכל. אתם פשוט יכולים להרגיש כיצד בישיבה כאן, בנוכחות הנפלאה של עצמכם, הכול עדיין שם, והיה שם גם קודם לכן. אין באמת צורך במלים כלשהן, ברעיונות כלשהם. זה שם ממילא. פשוט הרגישו זאת. נשמו זאת. תיהנו מזה לרגע או שניים.

תודה רבה לכם. איזון הנפש הוא הטוב ביותר!