הדרשה של הבודהה על הגנת הדמוקרטיה

ג’מיינג נורבו (Jamyang Norbu) הוא לוחם חופש טיבטי, סופר וכותב הבלוג Shadow Tibet. כיום הוא חי בטנסי עם אשתו ושתי בנותיו. 

***

לראשונה נתקלתי בהתייחסות לדרשה זו, המהאפאריניבאנה סוטה, בעותק של ספרו של א.ל. באשם, הפלא שהייתה הודו, עותק ישן ומרוט שמצאתי בשוק הספרים דאריאגנג’ בדלהי העתיקה. וכך נכתב בו:

למרות שלבודהה עצמו היו קשרים ידידותיים עם מלכים, מסתבר שהגה חיבה עמוקה לשיטה הרפובליקנית העתיקה, ובמסמך יוצא דופן נאמר שזמן קצר לפני מותו הזהיר את הואריג’ים שביטחונם תלוי בשמירה על המסורות שלהם ובקיום שגרתי של אספות עַם מרובות משתתפים.

הואריג’ים היו קונפדרציה של רפובליקות שבטיות ואחת משש עשרה המדינות המרכזיות והגדולות בצפון הודו בזמנו של הבודהה. אנו יודעים שהבודהה עצמו נולד בשבט רפובליקני, השאקיה, שבו אביו, סודהודנה החזיק בתואר ראג’ה לתקופה של שתיים עשרה שנים, וכפי הנראה נבחר לסוג של נשיא או יושב ראש ולא ירש את התואר כנצר לשושלת מלכותית.

המהפאריניבאנה סוטה, חלק מהדיגהה ניקאיה, אוסף הדרשות הארוכות של הבודהה, הייתה למעשה דרשתו האחרונה לפני מותו. בפתיחה נאמר שמלך מָגָדְהַה אג’אטשטרו תכנן מלחמה נגד הואריג’ים במטרה להשמיד אותם. הוא שלח את השר וֶסַאקָרָה להיפגש עם הבודהה בפסגת הנשרים אשר ברג’יר, שם הבודהה לימד לעיתים קרובות. אג’אטשטרו היה שליט שאפתן וחסר רחמים שרצח את אביו מולידו המלך בימביסרה, אבל למרבה התמיהה היה לו אמון מוחלט בחוכמתו ויושרתו של הבודהה. הוא רצה במשוב כן על תוכניותיו הצבאיות והורה לשר שלו לספר לבודהה על תוכניתו לצאת למלחמה מול הואריג’ים, והוסיף: “זכור היטב כל מה שהבודהה יענה לך ויידע אותי: כי הטַטְהַאגַטָה [זה שהלך כך] אינו מדבר דברי כזב.”

לאחר דברי הוקרה לבודהה, וסקארה מיידע אותו על תוכניותיו של המלך אג’אטשטרו. ישנן שתי גרסאות שונות לגבי תשובתו של הבודהה. באחת, הבודהה לא מגיב ישירות לשר אלא פונה אל בן דודו, תלמידו, ועוזרו הראשי אננדה המכובד ושואל אותו שבע שאלות. אחרי שאננדה משיב בחיוב על כל אחת מהשאלות, הבודהה משיב. “כל עוד אלו פני הדברים, אננדה, יש לצפות לצמיחה של הואריג’ים, לא לשקיעתם.” בגרסה אחרת, הבודהה מציג לוסאקרה “שבעה עקרונות לרווחתה של אומה”. בסוף הדרשה, השר מסכם: “לא תיתכן, אם כך, פגיעה בואריג’ים במלחמה מול מלך מָגָדְהַה אג’אטשטרו, אלא במקרה של בגידה או אי הסכמה.”

בשתי הגרסאות הבודהה פורס שבע איכויות שמובילות לשגשוג של הרפובליקה. לכן שאלותיו של הבודהה הן מעין ערכת בדיקה של בריאותה של האומה, וראוי לשאול אותן שוב היום. הנחתי כאן את שבע השאלות של הבודהה וניסיתי להראות כיצד אפשר ליישם אותן כיום.

1. האם הואג’ירים קיימו אספות עם לעיתים קרובות, והאם באספות הללו נוכח קהל רב? במושגים של היום, האם יש לאומה פרלמנט מתפקד שמקיים ישיבות באופן שוטף ועם נוכחות מספקת? אפשר לומר שהבודהה קורא פה לשיתוף של כל הציבור, כשהיום זה מיתרגם לזכות של כל אזרח להצביע.

1. האם הואריג’ים מתכנסים ומתפזרים מהאספות בנחת, והאם הם מנהלים את הדיונים בהרמוניה? בשפת הפוליטיקה המודרנית, האם אנו “לא מפלגתיים” בצורה סבירה בפוליטיקה שלנו? האם אנו מאפשרים חופש שיתוף, דיבור, וביקורת מבלי לדכא את המתנגדים?

1. האם הואריג’ים פועלים בהתאם לחוקה הקדומה שלהם ולא מחוקקים חוקים חדשים או מבטלים חוקים קיימים? אני חושב שהבודהה לא התכוון לשאול אם ככלל לא חוקקו חוקים חדשים או ביטלו קיימים, אלא אם היו זהירים ולא תקנו את חוקתם לעיתים קרובות או מתוך גחמה.

1. האם הואריג’ים מעריכים ומכבדים את זקניהם ומאמינים שכדאי לשמוע את עצתם? בימינו אנו יכולים לשאול אם אנו מקשיבים למדינאים מבוגרים ובעלי ניסיון, למומחים, למלומדים, להיסטוריונים – ובהקשר למשבר הבריאותי הנוכחי – גם למומחים בתחום הרפואה.

1. האם הואריג’ים נמנעים מחטיפה של נשים ועלמות ממשפחות טובות ומדיכוי שלהן? בבירור הבודהה אומר שאין להתעלל בנשים ויש לכבד אותן. הגינוי שלו של אלימות נגד נשים ראוי לתזכורת בעידן ה-MeToo הנוכחי. בדרשה אחרת, סִיגַאלוֹוַאדַה סוטה (DN 31), הבודהה אומר לבעל בית לא לדכא את אשתו אלא לכבד אותה, ו”לתת לה סמכות…” במילים אחרות, להתייחס אליה כשווה.

1. האם הואריג’ים מתנהגים בכבוד ובהערכה לפולחנים והמקדשים שלהם? במושגים של מדינה מודרנית חילונית, המקביל למקדשים יכולים להיות מוסדות ציבוריים כמו מוזיאונים, ספריות, אוניברסיטאות, ומוסדות מדעיים שממחישים את הביטחון שיש לנו בחברה שלנו ובעמידות של האומה שלנו.

1. האם הואריג’ים נוקטים את הצעדים הנדרשים כדי להגן על ביטחונם ורווחתם של ארהטים, כך שאלה מרגישים אורחים רצויים במרחבי המדינה הואריג’ית? ארהט הוא אדם מואר, אפילו רק מישהו מתקדם בדרך, אפשר שזה כולל לא רק בודהיסטים. לג’אינים גם היו ארהטים. אם הבודהה היה מדבר היום, קרוב לוודאי שהיה אומר שעלינו לקבל בברכה מלומדים, מדענים ומנהיגים דתיים ממדינות אחרות, אולי בדומה לדרך שבה ארה”ב קיבלה בברכה את תומס מאן ואת אלברט איינשטיין לפני מלחמת העולם השנייה.

יש לציין שבשום מקום בדרשה הבודהה לא מציע לואריג’ים ללכת בדרך אי האלימות ולא להתנגד לתוכניות הפלישה של אג’אטשטרו. הבודהה הבין שעל הואריג’ים להילחם כדי לשמור על חירותם. הוא גם האמין שקו ההגנה היעיל הראשון לרפובליקה הוא שמירה עירנית ודקדקנית של מנהגיהם ומוסדותיהם הדמוקרטיים.

שבע עשרה שנים אחרי מותו של הבודהה, הקונפדרציה של הואריג’ים נפלה טרף ל”בגידה ולפילוג” כתוצאה מהסתה של סוכנים שנשתלו על ידי וסאקרה (כולל זונה ואסטרולוג מתחזה שהפיצו דיסאינפורמציה).

בסביבות 468 לפנה”ס, השבט המרכזי של הקונפדרציה הואריג’ית הובס על ידי צבאו החזק של אג’אטשטרו. ברשומות הבודהיסטיות אג’אטשטרו בעצמו נרצח באכזריות על ידי בנו, אודיאבהדרה, כשמונה שנים אחר כך.

בעוד שהעצה של הבודהה לפוליטיקה בריאה משכנעת ובמקומה, נראה ששיעור נוסף מהמהפאריניבאנה סוטה – בעצם מילותיו האחרונות – מחליפות אותה. “ביקהוס, אני מפציר בכם: כל הדברים המורכבים חייבים להגיע לסופם. המשיכו לשאוף ללא לאות למען שחרורכם.”