הדרשה על האושר

פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שכן במנזר אנאתאפינדיקא שבחורש ג’אטא, סמוך לשראבאסטי. מאוחר בלילה הופיע מלאך שאורו ויופיו מילאו את כל חורש ג’אטא בזוהר. לאחר שבירך את הבודהא בכבוד ובהוקרה, המלאך שאל שאלה:
“אלים ואנשים רבים משתוקקים לדעת
מה הן הברכות הנפלאות ביותר
אשר מובילות לחיים שלווים ומאושרים.
אנא, טאטהאגאטא, התלמדנו?”
(וזו תשובתו של הבודהא:)
“לא להתרועע עם שוטים,
לחיות בחברתם של חכמים,
ולכבד את אלו הראויים לכבוד –
זהו האושר הנפלא ביותר”.
“לחיות בסביבה טובה,
לזרוע זרעים טובים,
ולהבין שאתה בדרך הנכונה –
זהו האושר הנפלא ביותר”.
“להיות מסוגל להתפתח וללמוד,
להיות מיומן במקצועך או באומנותך,
ולתרגל תשומת-לב ותרבות דיבור באהבה –
זהו האושר הנפלא ביותר”.
“להיות מסוגל לשרת את הוריך ולתמוך בהם,
להוקיר ולאהוב את משפחתך,
ולהיות בעל משלח-יד המביא לשמחה –
זהו האושר הנפלא ביותר”.
“לחיות ביושר, לתת בנדיבות,
לתמוך בקרובים ובחברים,
ולחיות חיים חסרי-דופי –
זהו האושר הנפלא ביותר”.

“להמנע ממעשים שליליים ומזיקים,
לא להתמכר לאלכוהול או לסמים,
ולעשות בחריצות מעשים טובים –
זהו האושר הנפלא ביותר”.
“להיות ענווים ולהתנהג באדיבות,
אסירי-תודה ושבעי-רצון מחיים בפשטות,
ובלי להחמיץ הזדמנות ללמוד את הדהרמא-
זהו האושר הנפלא ביותר”.

“להתמיד ולהיות פתוחים לשינוי,
להיות בקשר סדיר עם נזירים ונזירות,
ולהשתתף בשיחות של דהרמא –
זהו האושר הנפלא ביותר”.
“לחיות בחריצות ובתשומת-לב,
להבין את האמיתות הנעלות,
ולהגשים נירוואנא –
זהו האושר הנפלא ביותר”.
“לחיות בעולם כאשר ליבנו אינו טרוד בעולם,
לשים קץ לסבל,
ולשכון בשלום-
זהו האושר הנפלא ביותר”.
“אלו המגשימים כל זאת,
שלווים ובטוחים בכל מקום,
איתנים וחופשיים בכל עת –
האושר חי בתוכם-עצמם”.
Mahamangala Sutta, Sutta Nipata 1
(the Discourse on Happiness)