הדרשה על ארבע ההנחות

פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שהה בבית הגמלוני שביער הגדול ליד העיר וואסאלי. באותו הזמן הנזיר הנכבד אנוראדהא שהה בבקתה מבודדת ביער, לא רחוק ממקום משכנו של הבודהא. יום אחד חבורה של מתבודדים באה לבקר את הנזיר הנכבד אנוראדהא, ולאחר חילופי ברכות הם שאלו אותו, “הנזיר הנכבד אנוראדהא, הטאטהאגאטא לעיתים קרובות מקבל שבחים על שהגיע להתעוררות במעלה נעלה. הוא בודאי הסביר לך את הבנתו ביחס לארבע הנחות אלו:
“לאחר המוות, הטאטהאגאטא ימשיך להתקיים.
לאחר המוות, הטאטהאגאטא יפסיק להתקיים.
לאחר המוות, הטאטהאגאטא גם ימשיך וגם יפסיק להתקיים.
לאחר המוות, הטאטהאגאטא לא ימשיך ולא יפסיק להתקיים”.
הנזיר הנכבד אנוראדהא ענה, “חברים, הטאטהאגאטא, המכובד בעולם, מי שהגשים התעוררות במעלה נעלה, מעולם לא הניח דבר או דיבר ביחס לארבע הנחות אלו”.
כאשר הם שמעו את תשובתו של הנזיר הנכבד אנוראדהא, המתבודדים אמרו, “יכול להיות שזהו נזיר שרק עכשיו הוסמך לנזירות, או אם הוא הוסמך לנזירות כבר לפני זמן מה, הוא בודאי קשה-תפיסה”. ללא שביעות רצון מתשובתו של הנזיר הנכבד אנורדהא הם עזבו אותו, חושבים שהוא זה עתה הוסמך לנזירות או שהוא בעל תבונה מעטה.
כאשר המתבודדים עזבו, הנזיר הנכבד אנוראדהא חשב, “אם מתבודדים ימשיכו לשאול אותי שאלות שכאלו, איך אענה כך שאומר את האמת ולא אסלף את תורתו של הבודהא? איך אענה כך שתשובתי תהיה בהתאמה ובהסכמה עם הדהרמא הנכונה? איך אענה כך שהמתרגלים את דרכו של הבודהא לא יבקרו את דברי?” אזי אנוראדהא הלך אל מקום משכנו של הבודהא, השתחווה אפיים ארצה, ולאחר שבירך את הבודהא בכבוד ובהוקרה הוא סיפר לו את מה שקרה.
הבודהא שאל אותו, “מה אתה חושב, אנוראדהא? האם אתה יכול למצוא את הטאטהאגאטא בצורה?”
“לא, המכובד בעולם”.
“האם אתה יכול למצוא את הטאטהאגאטא מחוץ לצורה?”
“לא, המכובד בעולם”.
“האם אתה יכול למצוא את הטאטהאגאטא בתחושות, תפיסות, תצורות והכרה?”
“לא, המכובד בעולם”.
“האם אתה יכול למצוא את הטאטהאגאטא מחוץ לתחושות, תפיסות, תצורות והכרה?”
“לא, המכובד בעולם”.
“ובכן, אנוראדהא, האם אתה חושב שהטאטהאגאטא נמצא מעבר לצורה, תחושות, תפיסות, תצורות והכרה?”
“לא, המכובד בעולם”.
“אנוראדהא, אתה אינך יכול למצוא את הטאטהאגאטא אפילו כאשר הוא עדיין בחיים. האם אתה יכול למצוא את הטאטהאגאטא בתוך ארבע הנחות אלו:
“לאחר המוות, הטאטהאגאטא ימשיך להתקיים.
לאחר המוות, הטאטהאגאטא יפסיק להתקיים.
לאחר המוות, הטאטהאגאטא גם ימשיך וגם יפסיק להתקיים.
לאחר המוות, הטאטהאגאטא לא ימשיך ולא יפסיק להתקיים”.
“לא, המכובד בעולם”.
“אכן כך, אנוראדהא, הטאטהאגאטא דיבר ולימד רק ביחס לדבר אחד: הסבל והסוף לסבל”.
Samyutta Nikaya 22, 6
 (the Anuradha Discourse)