הדרשה על ארבע האמיתות הנעלות

 
פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שהה בגן הצבאים שבאיסיפאטאנא, ליד וואראנאסי. באותו הזמן המכובד בעולם פנה אל חמשת הנזירים ואמר, “נזירים, ישנן שתי קיצוניות מהן נזיר צריך להמנע. מה הן השתיים? הקיצוניות הראשונה היא הסגידה לתשוקות-החושים ולתענוגות הנובעים מתשוקות-החושים. סגידה שכזו היא ירודה, רדודה, גסה, שפלה, שלילית ומזיקה. הקיצוניות השניה היא הסגידה לסגפנות נוקשה. סגידה שכזו היא כואבת, שפלה, שלילית ומזיקה. הטאטהאגאטא נמנע מהקיצוניות האחת ומהקיצוניות האחרת, וכך הוא מגשים את דרך הביניים המביאה לראיה ולהבנה בהירה, והמובילה לשלום, חכמה, הארה ונירוואנא”.
“נזירים, מה היא דרך הביניים שהטאטהאגאטא הגשים, הדרך המביאה לראיה ולהבנה בהירה, הדרך המובילה לשלום, חכמה, הארה ונירוואנא?”
“זוהי הדרך הנעלה בת שמונה הפנים הכוללת השקפה נכונה, מחשבה נכונה, מילה נכונה, עשייה נכונה, מחיה נכונה, חריצות נכונה, תשומת-לב נכונה, והתרכזות נכונה”.
“זוהי, נזירים, דרך הביניים שהטאטהאגאטא הגשים, הדרך המביאה לראיה ולהבנה בהירה, הדרך המובילה לשלום, חכמה, הארה ונירוואנא”.
“הנה, נזירים, האמת הנעלה של הסבל: לידה היא סבל, זקנה היא סבל, מחלה היא סבל, ומוות הוא סבל. קירבה לשנואים עלינו היא סבל, פרידה מהאהובים עלינו היא סבל, ותשוקה שאינה באה על סיפוקה היא סבל. בקצרה, לתפוס את חמש הסקנדהות כאילו יש בהן עצמיות, זהו סבל”.
“הנה, נזירים, האמת הנעלה של הסיבה לסבל: זוהי התשוקה המובילה ללידה חדשה, התענוגות הנובעים מלידה חדשה, וההצמדות לתענוגות השונים. זוהי התשוקה לתענוגות החושים, התשוקה להתהוות ולקיום, והתשוקה להעלמות ולחוסר קיום”.
“הנה נזירים, האמת הנעלה של הסוף לסבל: זוהי הדעיכה, ההכחדה והעלמות התשוקה ללא כל שריד וזכר. זהו ויתור על התשוקה, שמיטה של התשוקה, השתחררות לחופשי מהתשוקה, והתעלות אל מעבר לתשוקה”.
“הנה, נזירים, האמת הנעלה של הדרך השמה קץ לסבל: זוהי הדרך הנעלה בת שמונה הפנים הכוללת השקפה נכונה, מחשבה נכונה, מילה נכונה, עשייה נכונה, מחיה נכונה, חריצות נכונה, תשומת-לב נכונה, והתרכזות נכונה”.
“זוהי האמת הנעלה של הסבל.
יש להבין את הסבל.
הנה ההבנה של הסבל”.
“כך, נזירים, התגלו בי ראיה, הבנה בהירה, התעוררות נכונה, חכמה ואור בנוגע לדברים אותם קודם לא שמעתי”.
“זוהי האמת הנעלה של הסיבה לסבל.
יש לשמוט את הסיבה לסבל.
הנה השמיטה של הסיבה לסבל”.
“כך, נזירים, התגלו בי ראיה, הבנה בהירה, התעוררות נכונה, חכמה ואור בנוגע לדברים אותם קודם לא שמעתי”.
“זוהי האמת הנעלה של הסוף לסבל.
יש להגשים את הסוף לסבל.
הנה ההגשמה של הסוף לסבל”. 
“כך, נזירים, התגלו בי ראיה, הבנה בהירה, התעוררות נכונה, חכמה ואור בנוגע לדברים אותם קודם לא שמעתי”.
“זוהי האמת הנעלה של הדרך השמה קץ לסבל.
יש לתרגל את הדרך השמה קץ לסבל.
הנה התרגול של הדרך השמה קץ לסבל”.
“כך, נזירים, התגלו בי ראיה, הבנה בהירה, התעוררות נכונה, חכמה ואור בנוגע לדברים אותם קודם לא שמעתי”.
“נזירים, כל עוד לא הבנתי את ארבע האמיתות הנעלות כפי שהן בשלמותן, לא יכולתי לומר שבעולם הזה יש מישהו שהגשים התעוררות במעלה נעלה. אבל כאשר הבנתי את ארבע האמיתות הנעלות כפי שהן בשלמותן, יכולתי לומר שבעולם הזה יש מישהו שהגשים התעוררות במעלה נעלה, שהתגלו בי ראיה והבנה, שנפשי חופשיה ואיתנה, שזוהי לידתי האחרונה, שאין עוד התהוות ולידה חדשה”.
כך לימד הבודהא. חמשת הנזירים שמחו לשמע תורתו, והנזיר הנכבד קונדאנא הגשים ראיה טהורה של הדהרמא: הוא הבין שכל הדברים שבדרך הטבע מתגלים, בדרך הטבע הם גם נעלמים. מלא השראה, המכובד בעולם אמר, “אכן, קונדאנא הבין. אכן, קונדאנא הבין”.
כך גלגל הדהרמא יצא לדרכו והאלים כולם השמיעו קולם, “בגן הצבאים שבאיסיפאטאנא, ליד וואראנאסי, גלגל הדהרמא הנעלה ביותר יצא לדרכו ולא ניתן להשיבו לאחור”. ממש באותו הזמן, באותו הרגע עצמו, הקול נישא והגיע עד לעולמות העליונים ורטט אדיר הרעיד את כל העולמות. זוהר נפלא התגלה ביקום כולו, זוהר נעלה שעולה על זוהרם של האלים כולם.
Dhamma Cakka Pavattana Sutta, Samyutta Nikaya 5, 420
(the Discourse on Turning the Wheel of the Dharma)