אציל, ובהקשר הבודהיסטי כינוי לאדם משוחרר.
לאחר מותו של בָּנְקֵיי, סיפר אדם עיוור שגר בשכנות למקדשו של המורה לחברו: “מאחר שהנני עיוור, אינני יכול לראות את פניו של אדם, ולכן עלי לשפוט את אופיו לפי קולו. בדרך כלל כאשר אני שומע מישהו מברך מישהו אחר על שמחה או הצלחה כלשהי, אני שומע בנוסף קול סמוי של קנאה. כאשר ניחומים נאמרים לנוכח חוסר מזלו של מישהו אחר, אני שומע הנאה וסיפוק, כאילו האדם המנחם בעצם שמח שעוד נשאר לו משהו להשיג בעולם.
עם זאת, למיטב ניסיוני, קולו של בנקיי תמיד היה כן. בכל פעם שהביע שמחה, שמעתי אך ורק שמחה, ובכל פעם שהביע צער, רק צער נשמע”.
נַן-אִין, מורה זן יפני שחי בתקופת מֵייגִ’י (1868-1912) אירח פרופסור מאוניברסיטה שבא לחקור אודות זן. נן-אין הגיש תה. הוא מילא את ספלו של האורח, ואז המשיך למזוג. הפרופסור התבונן בתה […]
מורה הזן הַקוּאִין היה מפורסם ומהולל בקרב שכניו כאדם שחי חיים צנועים וענווים. בשכנות לו גרה נערה יפנית שלהוריה הייתה חנות מזון. יום אחד, ללא כל אזהרה, גילו הוריה שבתם […]
גוּדוֹ היה המורה של הקיסר. למרות זאת, הוא נהג לנדוד ולהסתובב כפושט יד. פעם אחת, כשהיה בדרכו לאֶדו, המרכז התרבותי והפוליטי של האזור שבשליטת השוגון, הגיע לכפר קטן בשם טקנקה. […]
את דרשותיו של המאסטר בָּאנְקֵיי פקדו לא רק תלמידי זן אלא גם אנשים מכל המעמדות והעדות. הוא מעולם לא ציטט מכתבי הבודהיזם ומעולם לא סיפק תזות חינוכיות. תחת זאת, מילותיו […]
עשרים נזירים ונזירה אחת ששמה היה אֵשוּן תרגלו מדיטציה עם מורה זן כלשהו. אשון הייתה יפה מאד אפילו שראשה היה מגולח ושמלתה פשוטה. אחדים מהנזירים התאהבו בה בסתר. אחד מהם […]