מוּדִיטָה הוא השלישי מארבעת “המשכנים השמימיים״ או…
מורים טובים ורעים
הברהמין לוהיצ’ה
1. כך שמעתי. פעם אחת הבודהה נדד בקוֹסַלַה עם קבוצה גדולה של כחמש-מאות נזירים וכאשר הגיע לסָאלַבַטִיקָא, הוא נשאר שם. באותה עת, הברהמין לוֹהִיצַּ’ה התגורר בסאלבטיקא, מקום מאוכלס בצפיפות, עשיר בדשאים, עצים, מים ותירס, אשר הוענק לו על ידי פַּסֵנַדִי, מלך קוסלה, כמתנה מלכותית מתוקף המלכות.
2. והלך המחשבה המרושע הבא ארע ללוהיצ’ה: ‘נניח שפרוש או ברהמין מסויים מגלה תורת לימוד מועילה, משהצליח בכך, אל לו לספר על כך לאיש, שכן מה יכול אדם לעשות עבור זולתו? יהיה זה כאילו אדם שחתך את כבליו הישנים, כבל את עצמו בחדשים. אני מכריז שזה מעשה רע ששורשיו בהיאחזות, שכן מה יכול לעשות אדם עבור זולתו?’
3. לאחר מכן לוהיצ’ה שמע שהפרוש גוטמה הגיע לסאלבטיקא ובנוגע לאדון המכובד הזה נפוצו דיווחים טובים: ‘האדון המכובד הזה הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין. ואכן, טוב לראות כאלה ארהנטים.
4. ולוהיצ’ה אמר לבְּהֵסִיקַה הסַפַּר: “בהסיקה ידידי, גש אל הפרוש גוטמה, דרוש לבריאותו בשמי ואמור לו כך: ‘אנא מהמכובד גוטמה שיסעד מחר יחד עם נזיריו בשולחנו של הברהמין לוהיצ’ה'”
5. “בסדר גמור, אדוני”, אמר בהסיקה, ומילא את השליחות. והבודהה הסכים בשתיקה.
6. לאחר שבהסיקה הבין את הסכמת המכובד בשתיקה, קם ממושבו וחלף על פני הבודהה תוך שהוא שומר את ימינו כלפיו. ולאחר מכן חזר אל לוהיצ’ה וסיפר לו על הסכמת המכובד.
7. ומשהתקרב הלילה לקיצו, לוהיצ’ה דאג שיוכנו בביתו מזונות קשים ורכים. ואז שלח את בהסיקה להודיע למכובד שהארוחה מוכנה. והבודהה, לאחר שהשכים מוקדם בבוקר, לקח את גלימתו וקערתו, והלך יחד עם נזיריו לסאלבטיקא.
8. ובהסיקה הספר הלך בקרבת הבודהה ואמר: “אדוני, הלך המחשבה המרושע הבא ארע ללוהיצ’ה… אכן אדוני, אלו המחשבות של הברהמין לוהיצ’ה.”
“יתכן שכך הדבר, בהסיקה, יתכן שכך הדבר.”
הפגישה עם הברהמין לוהיצ’ה
9. לאחר שהבודהה הגיע למעונו של לוהיצ’ה והתיישב על הכסא שהוכן לכבודו, לוהיצ’ה שירת את הבודהה ומסדר הנזירים במו ידיו, והציע להם מבחר של מזונות קשים ורכים עד ששבעו. משהסיר המכובד את ידו מן הקערה, לקח לוהיצ’ה מושב נמוך והתיישב בצד אחד. והבודהה פנה אליו ואמר: “לוהיצ’ה, האם נכון שהלך המחשבה המרושע הבא ארע לך… (כמו בפסוק 2)?”
“אכן כן, המכובד גוטמה.”
10. “אמור לי, לוהיצ’ה, האין אתה מתגורר בסאלבטיקא?”
“אכן כן, המכובד גוטמה.”
“ובכן, אם אדם מסויים יאמר: ‘הברהמין לוהיצ’ה שוכן בסאלבטיקא והוא בלבד צריך ליהנות מכל הפירות וההכנסות של סאלבטיקא, מבלי לחלוק דבר עם איש’ – האם אדם שכזה לא יהווה סכנה לאריסיך?”
“אכן כן, המכובד גוטמה, איש כזה יהווה סכנה.”
“וככזה, האם יחפוץ ברווחתם או לא?”
“לא יחפוץ, המכובד גוטמה.”
“האם ליבו של אותו אדם, שלא חפץ ברווחתם, יהיה מלא באהבה כלפיהם, או שמה בשנאה?”
“בשנאה, המכובד גוטמה.”
“ובלב מלא שנאה, האם יש הבנה נכונה או הבנה שגויה?”
“הבנה שגויה, המכובד גוטמה.”
“אך לוהיצ’ה, אני מכריז שהבנה שגויה מובילה לאחת משתי התוצאות – גיהינום או לידה מחדש בממלכת החיות.”
11. “מה דעתך, לוהיצ’ה, האם מלך קוסאלה פסנדי שוכן בקאסי-קוסלה?”
“אכן כן, המכובד גוטמה.”
“ובכן, אם מישהו יאמר: ‘המלך פסנדי שוכן בקאסי-קוסלה והוא בלבד צריך ליהנות מכל הפירות וההכנסות של קוסלה, מבלי לחלוק דבר עם איש’ – האם לא יהווה אדם שכזה סכנה לאריסיו של המלך?… האם לא יהיה ליבו מלא בשנאה… והאם לא תהיה זו הבנה שגויה?”
“אכן כן, המכובד גוטמה.”
12. “אם כך, לבטח אם מישהו יאמר כך על הברהמין לוהיצ’ה… תהיה זו הבנה שגויה.
13. באותו אופן, לוהיצ’ה, אם מישהו יאמר: ‘נניח שפרוש או ברהמין מגלים תורת לימודמועילה, ומשהצליח בכך, אל לו לספר על כך לאיש, שכן מה יכול אדם לעשות עבור זולתו?’ הוא יהווה סכנה עבור אותם צעירים ממשפחה טובה, אשר הולכים בדרך הדהמה והמשמעת שהורה הטאטהאגטה ומגשימים הישגים נעלים כגון פרי הכניסה-לזרם, פרי החזרה-פעם-אחת, פרי אי-החזרה ואת פרי הארהנט – וכך גם אלו שהבשיל עבורם זרעי הלידה-מחדש בממלכת-הישויות. כיוון שהוא מהווה עבורם סכנה, אין בו חמלה, וליבו כבול בעויינות וזו מהווה הבנה שגויה אשר מובילה לאחת משתי תוצאות – גיהינום או לידה בממלכת-החיות.
14. ואם מישהו ידבר כך על המלך פסנדי, הוא יהווה מקור סכנה לאריסי המלך, לך ולאחרים…
15. (כמו פסוק 13)
שלושה סוגי מורים (Tayocodanaraha)
16. לוהיצ’ה, יש שלושה סוגים של מורים בעולם הראויים לגנאי, ומי שמגנה מורה שכזה, הרי שגינויו יאה, נכון, בהתאם למציאות וללא פגם. אילו שלושה? ובכן לוהיצ’ה, מורה שיצא קדימה אל חיי חסר-בית, אך לא השיג את מטרת החיים הרוחניים. ומבלי להשיג מטרה זו הוא מורה לחסידיו תורת לימוד, באומרו: ‘זה לטובתכם, זה לאושרכם.’ אך חסידיו אינם חפצים לשמוע, הם אינם מעוררים בעצמם את התודעה התרה אחר התעוררות, ומתייחסים בביטול להוראותיו של המורה. הרי שיש לגנות אדם זה ולומר: ‘האיש הנכבד הזה עזב את ביתו… ומתייחסים להוראותיו בביטול. דומה הדבר לגבר המתעקש ליצור קשר עם אישה שדחתה אותו, או לחבק אותה על-אף שסובבה אליו את גבה.’ אני מכריז שזהו לימוד רע ששורשיו בהיאחזות, שכן מה יכול לעשות אדם עבור זולתו? זהו המורה הראשון הראוי לגנאי…
17. ‘ושוב, ישנו מורה שעזב את ביתו והיה לחסר-בית, אך לא השיג את מטרת החיים הרוחניים. ומבלי להשיג מטרה זו הוא מורה לחסידיו תורת לימוד, באומרו: ‘זה לטובתכם, זה לאושרכם.’ חסידיו חפצים לשמוע, הם מקשיבים, הם מעוררים בעצמם את התודעה שתרה אחר ההתעוררות, ואינם מתייחסים להוראותיו בביטול. הרי שיש לגנות אדם זה ולומר: ‘האיש הנכבד הזה עזב את ביתו.. דומה הדבר לאיש שנטש את שדהו וחושב ששדה של אחר זקוק לניכוש.’ אני מכריז שזהו לימוד רע ששורשיו בהיאחזות, שכן מה יכול לעשות אדם עבור זולתו? זהו המורה השני הראוי לגנאי…
18. ושוב, ישנו מורה שעזב את ביתו והיה לחסר-בית, והשיג את מטרת החיים הרוחניים. משהשיג מטרה זו הוא מורה לחסידיו תורת לימוד, באומרו: ‘זה לטובתכם, זה לאושרכם.’ אך חסידיו אינם חפצים לשמוע, הם אינם מעוררים בעצמם את התודעה שתרה אחר ההתעוררות, ומתייחסים בביטול להוראותיו של המורה. גם מורה זה ראוי לגנאי באמירה: ‘האיש הנכבד הזה עזב את ביתו.. יהיה זה כאילו אדם שחתך את כבליו הישנים, כבל עצמו בחדשים.’ אני מכריז שזהו לימוד רע ששורשיו בהיאחזות, שכן מה יכול לעשות אדם עבור זולתו? זהו המורה השלישי הראוי לגנאי… אלו הם שלושת סוגי המורים עליהם אמרתי שהם ראויים לגנאי.”
מורים שאינם ראויים לגנאי (Nacodanarahasatthu)
19. לאחר מכן אמר לוהיצ’ה: “גוטמה המכובד, האם יש בעולם מורים שאינם ראויים לגנאי?”
20. 55- ‘הנה לוהיצ’ה, טַטְהָאגַטַה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך-מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת, והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.
חניך יוצא קדימה אל חיי חסר-בית ומתרגל מוסריות… (סוטה “פירות הפרישות” פסקאות 41-63) כך הוא מפתח את המוסר במלואו. הוא שומר על דלתות החושים… (סוטה “פירות הפרישות”,פסקאות 64-74). הוא משיג את הג’האנה הראשונה (סוטה “פירות הפרישות”, פסקאות 75-76). וכאשר תלמיד של מורה מגיע להישג מצויין שכזה, הרי שמורה כזה אינו ראוי לגנאי בעולם. ואם מישהו מגנה מורה כזה, הרי שהגינוי אינו יאה, אינו נכון, אינו בהתאם למציאות ושגוי.
21. 62- הוא משיג את שלוש הג’האנות האחרות (בסוטה “פירות הפרישות”, פסקאות 77-82) ותובנות שונות (סוטה “פירות הפרישות”, פסקאות 83-84). וכאשר תלמיד של מורה מגיע להישג מצויין שכזה, הרי שמורה כזה אינו ראוי לגנאי בעולם. ואם מישהו מגנה מורה כזה, הרי שהגינוי אינו יאה, אינו נכון, אינו בהתאם למציאות ושגוי.
22. 77- הוא מגשים את ארבע אמיתות האציליים, את הדרך ואת חידלון התחלואים… (סוטה “פירות הפרישות”פסקאות 85-97 ) וכאשר תלמיד של מורה מגיע להישג מצויין שכזה, הרי שמורה כזה אינו ראוי לגנאי בעולם. ואם מישהו מגנה מורה כזה, הרי שהגינוי אינו יאה, אינו נכון, אינו בהתאם למציאות ושגוי.”
23. לשמע הדברים האלו, אמר הברהמין לוהיצ’ה למכובד: “המכובד גוטמה, הרי זה כאילו אדם תפס בשערותיו של אחר אשר מעד ונפל לתוך בור,משך אותו והעמידו על קרקע מוצקה – כך ממש, אני שנפלתי אל תוך בור ניצלתי בידי המכובד גוטמה!
מצויין, אדוני, מצויין! זה בדיוק כמו ליישר את מה שהפוך, או לחשוף את מה שמוסתר, או להראות את הדרך הנכונה למי שאבד, או להביא מנורה אל מקום חשוך כך שבעלי ראיה יוכלו לראות עצמים, באותו אופן, המכובד הציג את הדהמה בדרכים רבות. אני שם את מבטחי בבודהה, בדהמה, ובסנגהה. יקבל נא אותי גוטמה המכובד כחסיד מעתה ועד סוף חיי!”
Lohicca Sutta
פריטים נוספים
מתוך הדרשה על ייצוב תשומת הלב
וכן, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה (bojjhaṅga[1]). וכיצד, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה? כאן, נזירים, כאשר יש בו את איבר […]
מתוך הדרשה על ההדרכה הארוכה לראהולה
ראהולה, תַרגֵל מדיטציה בדומה לאדמה. כאשר אתה מתרגל מדיטציה בדומה לאדמה, מגע נעים ומגע לא-נעים אינם משתלטים על התודעה ותופסים בה אחיזה, ואינם נשארים ומתקבעים בה. כשם שאנשים משליכים על […]
בתי הקדשה
לוּ כל בעלי התודעה, כל הסובלים בגופם ובנפשם יזכו באוקיינוס של אושר ושמחה בזכות חסד זה שצברתי. לו לא יסבול איש יחלה או יעשה רע לא יפחד ולא ימעיט […]
הדרשה אודות האהבה (Metta-sutta)
לאחר שהבין את המקום השקט, אותו יש לקיים בראש ובראשונה על-ידי פעילות מיטיבה – עליו להיות מסוגל, ישר, נכון, בעל דיבור טוב, רך וללא יוהרה, שבע רצון, אחד שקל […]
סוטרה סדאקה
שמעתי שפעם המבורך גר בין הסומבהאנים. ישנה עיר סומבהאנית הנקראת סדאקה. שם פנה המבורך אל הנזירים ואמר “נזירים!”. “כן, אדוני” ענו הנזירים. המבורך אמר: “פעם, נזירים, לוליין במבוק העמיד מוט […]