זה שהתעורר.
קאסאן התבקש לערוך טקס הלוויה לשליט מקומי.
הוא מעולם לא פגש שליטים ואצילים לפני כן ולכן היה מתוח. כאשר התחיל הטקס, קאסאן הזיע.
לאחר מכן, כאשר חזר, אסף קאסאן את תלמידיו. הוא התוודה בפניהם שהוא עדיין לא מוסמך להיות מורה כי הוא חסר את ההשתוות בהתנהגותו בעולם המפורסמים כפי שהייתה התנהגותו במקדש המבודד. לאחר מכן פרש קאסאן והיה לתלמיד של מורה אחר. שמונה שנים לאחר מכן הוא חזר לתלמידיו הקודמים, מואר.
נַן-אִין, מורה זן יפני שחי בתקופת מֵייגִ’י (1868-1912) אירח פרופסור מאוניברסיטה שבא לחקור אודות זן. נן-אין הגיש תה. הוא מילא את ספלו של האורח, ואז המשיך למזוג. הפרופסור התבונן בתה […]
מורה הזן הַקוּאִין היה מפורסם ומהולל בקרב שכניו כאדם שחי חיים צנועים וענווים. בשכנות לו גרה נערה יפנית שלהוריה הייתה חנות מזון. יום אחד, ללא כל אזהרה, גילו הוריה שבתם […]
גוּדוֹ היה המורה של הקיסר. למרות זאת, הוא נהג לנדוד ולהסתובב כפושט יד. פעם אחת, כשהיה בדרכו לאֶדו, המרכז התרבותי והפוליטי של האזור שבשליטת השוגון, הגיע לכפר קטן בשם טקנקה. […]
את דרשותיו של המאסטר בָּאנְקֵיי פקדו לא רק תלמידי זן אלא גם אנשים מכל המעמדות והעדות. הוא מעולם לא ציטט מכתבי הבודהיזם ומעולם לא סיפק תזות חינוכיות. תחת זאת, מילותיו […]
עשרים נזירים ונזירה אחת ששמה היה אֵשוּן תרגלו מדיטציה עם מורה זן כלשהו. אשון הייתה יפה מאד אפילו שראשה היה מגולח ושמלתה פשוטה. אחדים מהנזירים התאהבו בה בסתר. אחד מהם […]