אסווה (“שטפים” או “זיהומים”) הם ארבעת הנטיות…
חלק א’ – הקהילה הנעלה
פעם שמעתי מילים אלו של הבודהא כאשר הוא שהה בשראבאסטי, בגן המזרחי, יחד עם תלמידים ידועים רבים, נבונים ומוכשרים – ביניהם שאריפוטרא, מאהאמודגאליאיאנא, מאהאקאשיאפא, מאהאקאצ’איאנא, מאהאקותהיטא, מאהאקאפינא, מאהאקונדא, אנורודהא, ראוואטא ואנאנדא. הנזירים הבכירים בקהילה לימדו והדריכו בחריצות נזירים חדשים לתרגול – יש המדריכים עשרה נזירים, ויש המדריכים עשרים, שלושים או ארבעים נזירים. בדרך זו הנזירים החדשים לתרגול התקדמו בהדרגה אל עבר מעלה נעלה.
באותו הזמן התקיים טקס ההזמנה, לציין את סופו של מושב העונה הגשומה. ליל הירח המלא הגיע, והבודהא ישב תחת כיפת השמיים ותלמידיו אסופים סביבו. לאחר שסקר את קהל הנאספים בשתיקה, הוא החל לדבר: “נזירים, כאשר אני מתבונן בפירות התרגול אותם כבר השגתם אני מסופק ומרוצה, אבל אני יודע שאם תמשיכו לתרגל בחריצות אתם תגיעו לפירות נוספים. את שעדיין לא השגתם, אתם יכולים להשיג. את שעדיין לא הגשמתם, אתם יכולים להגשים. לפיכך, אני אשאר כאן עד ליל הירח המלא הבא”.
כאשר הם שמעו שהבודהא, המכובד בעולם, יישאר בשראבאסטי לחודש נוסף, נזירים מכל רחבי הארץ החלו נוהרים לשם כדי ללמוד את תורתו. הנזירים הבכירים בקהילה המשיכו ללמד ולהדריך את הנזירים החדשים לתרגול, בחריצות ובהתלהבות מרובה – יש המדריכים עשרה נזירים, ויש המדריכים עשרים, שלושים או ארבעים נזירים. בעזרתם, הנזירים החדשים לתרגול היו מסוגלים להמשיך ולהתקדם בהדרגה אל עבר הבנה ומעלה נעלה.
כאשר הגיע ליל הירח המלא הבא, הבודהא ישב תחת כיפת השמיים, סקר את קהל הנזירים הנאספים בשתיקה, והחל לדבר: “נזירים, קהילתנו טובה וטהורה. בליבה, אין בה כל התרברבות או דיבורי סרק, ולפיכך מגיע לה לקבל מנחות ולהיחשב שדה של מעלות. קהילה כזו היא נדירה, וכל עולה לרגל המבקשה ימצא אותה ראויה, גם לאחר מסע רב בדרך ארוכה”.
“נזירים, ישנם בינינו אלו שכבר הגשימו מעלת ארהאט, עקרו כל שורש של חסרון וחולשה, הסירו כל נטל, הניחו כל מעמסה, והגיעו להבנה נכונה ואל החופש המושלם. ישנם נזירים שהתירו את חמשת הסבכים הפנימיים הראשונים, והגשימו מעלת ‘אין חזרה’ לעולם הלידה והמוות. ישנם אלו שהתירו את שלושת הסבכים הפנימיים הראשונים והגשימו מעלת ‘חזרה אחת’. הם עקרו את שורשי התשוקה, השנאה והאשליה, והם יחזרו לעולם הלידה והמוות רק פעם אחת נוספת. ישנם אלו שהתירו את שלושת הסבכים הפנימיים והגשימו מעלת ‘הנכנסים לזרם הנהר’, והם נעים עם הזרם
בהתמדה אל עבר שחרור לחופשי והארה”.
“נזירים, ישנם אלו המתרגלים את ארבעת הבסיסים של תשומת-הלב. ישנם אלו המתרגלים את ארבעת המאמצים הנכונים, ואלו המתרגלים את ארבעת הבסיסים להצלחה. ישנם אלו המתרגלים את חמש היכולות, אלו המתרגלים את חמשת הכוחות, אלו המתרגלים את שבעת גורמי ההארה, ואלו המתרגלים את שמונה הפנים של הדרך הנעלה. ישנם אלו המתרגלים טוב-לב, אלו המתרגלים חמלה, אלו המתרגלים שמחה, ואלו המתרגלים שוויון-לב. ישנם אלו המתרגלים התבוננות בתשעת השלבים של רקבון הגופה, ואלו המתרגלים התבוננות בארעיות. וישנם גם נזירים שכבר מתרגלים תשומת-לב לנשימה”.
חלק ב’ – תשומת-לב לנשימה
“נזירים, תשומת-לב לנשימה, אם תפותח ותתורגל בהתמדה, תוביל לגמול רב ולתועלת גדולה. היא תוביל להצלחה בתרגול ארבעת הבסיסים של תשומת-הלב. אם ארבעת הבסיסים של תשומת-הלב יפותחו ויתורגלו בהתמדה, הם יובילו להצלחה בתרגול שבעת גורמי ההארה. אם שבעת גורמי ההארה יפותחו ויתורגלו בהתמדה, הם יובילו להבנה נכונה ואל החופש המושלם”.
“נזירים, מהי הדרך לפתח ולתרגל בהתמדה תשומת-לב לנשימה כך שהתרגול יוביל לגמול רב ולתועלת גדולה?”
“המתרגל הולך אל היער ויושב לרגלי עץ או בבקתה ריקה. הוא יושב ביציבות בתנוחת הלוטוס, שומר את גופו זקוף, מבסס תשומת-לב לפניו, ומתרגל:
(1) בשאיפה, הוא מודע שהוא נושם פנימה.
בנשיפה, הוא מודע שהוא נושם החוצה.
(2) בשאיפה הוא מודע, “אני שואף שאיפה ארוכה או קצרה”.
בנשיפה הוא מודע, “אני נושף נשיפה ארוכה או קצרה”.
(3) “בשאיפה, אני ער לכל גופי.
בנשיפה, אני ער לכל גופי”. כך הוא מתרגל.
(4) “בשאיפה, אני מרגיע את כל גופי.
בנשיפה, אני מרגיע את כל גופי”. כך הוא מתרגל.
(5) “בשאיפה, אני חש בשמחה.
בנשיפה, אני חש בשמחה”. כך הוא מתרגל.
(6) “בשאיפה, אני חש באושר.
בנשיפה, אני חש באושר”. כך הוא מתרגל.
(7) “בשאיפה, אני ער לתחושה.
בנשיפה, אני ער לתחושה”. כך הוא מתרגל.
(8) “בשאיפה, אני מרגיע את התחושה.
בנשיפה, אני מרגיע את התחושה”. כך הוא מתרגל.
(9) “בשאיפה, אני ער לנפשי.
בנשיפה, אני ער לנפשי”. כך הוא מתרגל.
(10) “בשאיפה, אני משמח את נפשי.
בנשיפה, אני משמח את נפשי”. כך הוא מתרגל.
(11) “בשאיפה, אני אוסף ומבסס את נפשי.
בנשיפה, אני אוסף ומבסס את נפשי”. כך הוא מתרגל.
(12) “בשאיפה, אני משחרר את נפשי לחופשי.
בנשיפה, אני משחרר את נפשי לחופשי”. כך הוא מתרגל.
(13) “בשאיפה, אני מתבונן בארעיות הדברים.
בנשיפה, אני מתבונן בארעיות הדברים”. כך הוא מתרגל.
(14) “בשאיפה, אני מתבונן בהעלמות התשוקה.
בנשיפה, אני מתבונן בהעלמות התשוקה”. כך הוא מתרגל.
(15) “בשאיפה, אני מתבונן בהכחדת האשליה.
בנשיפה, אני מתבונן בהכחדת האשליה”. כך הוא מתרגל.
(16) “בשאיפה, אני מתבונן בשמיטת ההשקפה.
בנשיפה, אני מתבונן בשמיטת ההשקפה”. כך הוא מתרגל.
“בדרך זו, נזירים, אם תשומת-לב לנשימה תפותח ותתורגל בהתמדה, היא תוביל לגמול רב ולתועלת גדולה”.
חלק ג’ – ארבעת הבסיסים של תשומת-הלב
“ואיך, נזירים, התרגול של תשומת-לב לנשימה, אם יפותח ויתורגל בהתמדה, יוביל להצלחה מלאה ושלמה בתרגול ארבעת הבסיסים של תשומת-הלב?”
“כאשר המתרגל שואף או נושף נשימה ארוכה או קצרה, ער לנשימתו או לכל גופו, או שהוא מרגיע את כל גופו, הוא שוכן מבוסס בהתבוננות בגוף שבגוף, בחריצות ובהתמדה, בתשומת-לב מלאה, בהבנה בהירה, לאחר ששמט כל תשוקה ושנאה. תרגולים אלו של תשומת-לב לנשימה שייכים לבסיס הראשון של תשומת-הלב, הגוף”.
“כאשר המתרגל שואף או נושף וחש בשמחה או באושר, ער לתחושה, או שהוא מרגיע את התחושה, הוא שוכן מבוסס בהתבוננות בתחושות שבתחושות, בחריצות ובהתמדה, בתשומת-לב מלאה, בהבנה בהירה, לאחר ששמט כל תשוקה ושנאה. תרגולים אלו של תשומת-לב לנשימה שייכים לבסיס השני של תשומת-הלב, התחושות”.
“כאשר המתרגל שואף או נושף והוא ער לנפשו, משמח את נפשו, אוסף ומבסס את נפשו, או שהוא משחרר את נפשו לחופשי, הוא שוכן מבוסס בהתבוננות בנפש שבנפש, בחריצות ובהתמדה, בתשומת-לב מלאה, בהבנה בהירה, לאחר ששמט כל תשוקה ושנאה. תרגולים אלו של תשומת-לב לנשימה שייכים לבסיס השלישי של תשומת-הלב, הנפש. ללא תשומת-לב לנשימה לא ניתן לפתח התבוננות יציבה והבנה”.
“כאשר המתרגל שואף או נושף ומתבונן בארעיות הדברים, בהעלמות התשוקה, בהכחדת האשליה, או בשמיטת ההשקפה, הוא שוכן מבוסס בהתבוננות במושאי הנפש שבמושאי הנפש, בחריצות ובהתמדה, בתשומת-לב מלאה, בהבנה בהירה, לאחר ששמט כל תשוקה ושנאה. תרגולים אלה של תשומת-לב לנשימה שייכים לבסיס הרביעי של תשומת-הלב, מושאי הנפש”.
“בדרך זו, נזירים, אם התרגול של תשומת-לב לנשימה יפותח ויתורגל בהתמדה, הוא יוביל להצלחה מלאה ושלמה בתרגול ארבעת הבסיסים של תשומת-הלב”.
חלק ד’ – שבעת גורמי ההארה
“ואיך, נזירים, התרגול של ארבעת הבסיסים של תשומת-הלב, אם יפותח ויתורגל בהתמדה, יוביל להצלחה מלאה ושלמה בתרגול שבעת גורמי ההארה?”
“כאשר הוא יכול להמשיך לתרגל, ללא הפרעה, התבוננות בגוף שבגוף, התבוננות בתחושות שבתחושות, התבוננות בנפש שבנפש, והתבוננות במושאי הנפש שבמושאי הנפש – בחריצות ובהתמדה, בתשומת-לב מלאה, בהבנה בהירה, לאחר ששמט כל תשוקה ושנאה – התבוננות יציבה, איתנה ושלווה, המתרגל ישיג את הגורם הראשון להארה, ‘תשומת-לב’. כך, הוא יפתח אותו בצורה מלאה ושלמה”.
“כאשר המתרגל יכול לשכון בהתבוננות יציבה, ללא הפרעה, ויכול לחקור כל דבר, כל מושא נפש שמתגלה, הוא ישיג את הגורם השני להארה, ‘חקר הדברים’. כך, הוא יפתח אותו בצורה מלאה ושלמה”.
“כאשר המתרגל יכול לשכון מבוסס בהתבוננות ולחקור כל דבר בהחלטיות, בהתמדה, ללא הפרעה, הוא ישיג את הגורם השלישי להארה, ‘חריצות’. כך, הוא יפתח אותו בצורה מלאה ושלמה”.
“כאשר המתרגל יכול לשכון ביציבות ובשלווה ולהמשיך לתרגל ברציפות, ללא הפסקה, הוא ישיג את הגורם הרביעי להארה, ‘שמחה’. כך, הוא יפתח אותו בצורה מלאה ושלמה”.
“כאשר המתרגל יכול לשכון ללא הפרעה במצב של שמחה, גופו ונפשו בשלום ובשלווה, הוא ישיג את הגורם החמישי להארה, ‘נינוחות’. כך, הוא יפתח אותו בצורה מלאה ושלמה”.
“כאשר המתרגל יכול לשכון בנינוחות, ללא כל מאמץ, גופו ונפשו שרויים ברווחה ובאחדות-שלמה, הוא ישיג את הגורם השישי להארה, ‘ריכוז’. כך, הוא יפתח אותו בצורה מלאה ושלמה”.
“כאשר המתרגל יכול לשכון בהתרכזות נכונה, בשלווה עמוקה, ללא כל אפליה והשוואה, הוא ישיג את הגורם השביעי להארה, ‘שוויון-לב’. כך, הוא יפתח אותו בצורה מלאה ושלמה”.
“בדרך זו, נזירים, אם התרגול של ארבעת הבסיסים של תשומת-הלב יפותח ויתורגל בהתמדה, הוא יוביל להצלחה מלאה ושלמה בתרגול שבעת גורמי ההארה”.
חלק ה’ – הבנה נכונה והחופש המושלם
“ואיך, נזירים, התרגול של שבעת גורמי ההארה, אם יפותח ויתורגל בהתמדה, יוביל להצלחה מלאה ושלמה, להבנה נכונה ואל החופש המושלם?”
“כאשר המתרגל מפתח את שבעת גורמי ההארה הוא מתרגל תשומת-לב, חקר הדברים, חריצות, שמחה, נינוחות, ריכוז, ושוויון-לב. הוא שוכן לבדו, והוא מתבונן בהעלמות התשוקה ובהכחדת האשליה. כך, הוא מפתח יכולת שמיטה”.
“בדרך זו, נזירים, אם התרגול של שבעת גורמי ההארה יפותח ויתורגל בהתמדה, הוא יוביל להצלחה מלאה ושלמה, להבנה נכונה ואל החופש המושלם”.
כך לימד הבודהא, וכל הנאספים בקהל חשו הכרת תודה ושמחה לשמע תורתו.
Anapanasati Sutta, MajjhimaNikaya 118
in consultation with Samyukta Agama 803, 810, 815
(the Discourse on the Full Awareness of Breathing)
פריטים נוספים
מתוך הדרשה על ייצוב תשומת הלב
וכן, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה (bojjhaṅga[1]). וכיצד, נזירים, הנזיר המתבונן בתופעות שוהה בתופעות ביחס לשבעת איברי החוכמה? כאן, נזירים, כאשר יש בו את איבר […]
מתוך הדרשה על ההדרכה הארוכה לראהולה
ראהולה, תַרגֵל מדיטציה בדומה לאדמה. כאשר אתה מתרגל מדיטציה בדומה לאדמה, מגע נעים ומגע לא-נעים אינם משתלטים על התודעה ותופסים בה אחיזה, ואינם נשארים ומתקבעים בה. כשם שאנשים משליכים על […]
בתי הקדשה
לוּ כל בעלי התודעה, כל הסובלים בגופם ובנפשם יזכו באוקיינוס של אושר ושמחה בזכות חסד זה שצברתי. לו לא יסבול איש יחלה או יעשה רע לא יפחד ולא ימעיט […]
הדרשה אודות האהבה (Metta-sutta)
לאחר שהבין את המקום השקט, אותו יש לקיים בראש ובראשונה על-ידי פעילות מיטיבה – עליו להיות מסוגל, ישר, נכון, בעל דיבור טוב, רך וללא יוהרה, שבע רצון, אחד שקל […]
סוטרה סדאקה
שמעתי שפעם המבורך גר בין הסומבהאנים. ישנה עיר סומבהאנית הנקראת סדאקה. שם פנה המבורך אל הנזירים ואמר “נזירים!”. “כן, אדוני” ענו הנזירים. המבורך אמר: “פעם, נזירים, לוליין במבוק העמיד מוט […]