אנאפאנה סטי – תשומת לב לשאיפה ולנשיפה…
א. חשיבות 4 האמיתות הנאצלות
הבודהא מעיד על עצמו: “כל תורתי הוא אודות סבל/ דוקהא וביטול הסבל/ דוקהא” (“דוקהא” – סבל, תסכול, אי-נחת, קושי לשהות עם מה שיש) ואותן ארבעת האמיתות הנאצלות (או “ארבעת אמיתות הנאצלים”) שאותן הציג בדרשה הראשונה שלו הן תמצית הבודהיזם, התמצית של מה שהבודהא הבין באשמורת השלישית של הלילה בו הגשים התעוררות (הארה) והבודהא חזר אליהם שוב ושוב, ברמות עומק שונות- לפי רמתו של התלמיד או התלמידים ששמעו אותם
הבודהא ניגש לתיאור תורתו (4 האמיתות הנאצלות)- כפי שרופא הודי מסורתי, שמטפל בשיטת ה”איור- וודה” היה ניגש לחולה שהזמינו אותו אליו:
1. יש “מחלה” = האמת הראשונה- “יש דוקהא”
2. מהי ה”סיבה” למחלה הזו = האמת השנייה- “יש מקור לדוקהא”
3.יש “אפשרות לרפא” את המחלה (היא לא חשוכת מרפא) ולהגיע למצב של “בריאות מושלמת” =האמת השלישית- “יש הפסקה של דוקהא”
4. מהי “התרופה” למחלה (או: הדרך לרפא אותה)= האמת הרביעית- “יש דרך המביאה להפסקת דוקהא”
יש לשים לב כי בגישה זו (ובמיוחד- באמת הנאצלת השלישית) טמונה הבנה מאד משמעותית של הבודהיזם: “המחלה ניתנת לריפוי”- כלומר: היא לא “עונש” מהבורא/מהאל/ ישות
טרנצנדנטלית כלשהיא (על “חטא קדמון” כלשהוא, למשל, שקיים בדתות מסוימות).
לכן, בבודהיזם אין בכלל התייחסות (כלשהיא- לחיוב או לשלילה) למושג האל/ אטמן.
האפשרות לרפא היא אישית- וקשורה לאחריות אישית, של כל אחד- על עצמו
ב. כיצד להתייחס אל “ארבעת האמיתות הנאצלות”
לפני שניגש אל לימוד ארבעת האמיתות הנאצלות- יש להבין משהו חשוב ביותר: ארבעת האמיתות אינן רק “תחילת הדרך”, משהו למתחילים. הן עבודה לכל החיים, שיש לחזור אליהן שוב ושוב, הן התמצית של לימודי הבודהא.
הן מיועדות ל”כאן ועכשיו” והן כלים מעשיים -בכל רגע ורגע של חיינו- כאשר אנחנו מאושרים או כאשר אנו אומללים. כאשר הכל נראה ברור לנו או כאשר אנו מבולבלים: אנו יכולים לחזור
לאותן ארבע אמיתות- להרהר בהן ולמצוא בהן כיוון חדש שיסייע לנו
הבודהא אמר: מי שמבין את “הסבל” “DUKKHA”- (האמת הנאצלת הראשונה)- מבין גם את “ביטול הסבל”- “ניבאנה” (האמת הנאצלת השלישית)
בהזדמנות אחרת, הבודהא מגדיר את תורתו-כך: “אני מלמד אודות סבל וביטול הסבל”. זו נקודה מאוד חשובה, שיש לה מספר משמעויות עיקריות: הבודהא הוא מורה מעשי עם מטרה מוגדרת וכל תורתו מיועדת להשגת מטרה זו. כל מה שלא תורם להשגת מטרה זו – מיותר (וראוי לקרוא את הדרשה על משל החץ)
מכאן, יש לגזור את האופן שבו עלינו להתייחס ללימודים אלו. זה אינו “לימוד תאורטי לשמו” (תוספת ידע אינטלקטואלי) זהו חלק אינטגרלי מתהליך ההפנמה של לימודי הבודהא , כאשר מדובר על תהליך משולב: “מעגלי” (לימוד- הרהור- הפנמה) אשר מביא להתקדמות (במובן הקווי).
ג. מהן ארבעת האמיתות הנאצלות
ארבעת האמיתות הנאצלות- הן:
1. האמת הנאצלת הראשונה- דוקהא = יש סבל (#)
2. האמת הנאצלת השניה- סמודייה= מקור הסבל
3. האמת הנאצלת השלישית- נירודהא= הפסקת הסבל
4. האמת הנאצלת הרביעית- מאגה= הדרך להפסקת הסבל
(#) אנו נשתמש במילה “דוקהא” (ולא “סבל”)- כי “סבל” במשמעותו היום יומית- הוא רק חלק מהמושג הרחב הזה, בפאלי/ בסנסקריט.
ל “דוקהא” בפאלי- יש מספר פרושים:
– כ”רגש” – “דוקהא” הוא: “זה קשה לעמוד (או לשהות) בו” (“דו-” קשה/ “קהא”- לשהות עם)
– כ”אמת מופשטת”- השימוש ב”דוקהא” הוא כקונצפט של: “ריקות שיש לבוז לה” (“דו” ראוי לבוז”/ “קהא”-ריקות, אי- מהות)
או במילים אחרות:
– היקום מורכב/ בנוי/ “נח על” סבל- לכן “הוא ראוי לבוז” (במובן של: אין להזדהות איתו/ להפוך את המציאות הסובייקטיבית לאידיאל)
– היקום חסר כל אמיתות/ אמת / מהות- לכן הוא “ריק”
כפי שאמרנו מקודם הבודהא מציג את עיקרי תורתו כפי שרופא הודי מסורתי מטפל בחולה:
– “יש מחלה” – האמת הנאצלת הראשונה (דוקהא)
– “סיבת המחלה” – האמת הנאצלת השניה (סאמודייה)
– “יש אפשרות להירפא”–האמת הנאצלת השלישית (נירודהא)
– “מהי התרופה” – האמת הנאצלת הרביעית (מאגה)
יש כאן משהו “לא הגיוני” – סדר האמיתות “אינו נכון” לכאורה:
“האמת הנאצלת השלישית”: מסבירה שעם הכחדת מקור הסבל אנו מגיעים לסוף הדרך- למצב של “התעוררות/ הארה” (ניבאנה). כלומר, היא מצביעה על המצב של “בריאות מושלמת” (אם נמשיך עם הדוגמא של הרופא)
לעומתה, “האמת הנאצלת הרביעית”: מסבירה את “התרופה”, את הדרך שמובילה לאותה “התעוררות/ הארה” (ניבאנה)-אם כן, מדוע “האמת הנאצלת הרביעית”- לא ממוקמת לפני “האמת הנאצלת השלישית”?
הסיבה היא שישנן “שתי דרכים”:
1. הדרך הקצרה/ המידית- מי שבאמת הבין לעומק את “האמת הנאצלת הראשונה” (שהמציאות שלנו היא “דוקהא), מגשים מיד ל”התעוררות/ הארה”- כלומר, הוא מגיע בבת אחת לסוף הדרך (ואינו זקוק “להליכה” בה)
2. הדרך הארוכה/ ההדרגתית- מי שלא יכול להבין באופן שלם וכולל את “האמת הנאצלת
הראשונה”, יכול להבין (גם כן) רק באופן חלקי את האמיתות האחרות- ולכן, נאלץ ללכת בדרך (באותו סדר שהאמיתות מופיעות)
מייסד אתר בודהיזם בישראל | יליד 1951, לומד ומתרגל החל מ-1995.
מלמד בודהיזם בריטריטים, קורסים וקבוצות לימוד ותרגול שבועיות (סנגהא), ממייסדי אתר “בודהיזם בישראל“, מפגשי “שבילים רבים דהרמה אחת”, “פעם בשבוע- המאמר הבודהיסטי השבועי” ו”כתב העת הבודהיסטי“.
כותב ומתרגם בנושאים בודהיסטיים. ממתרגמי הספרים “מה שלימד הבודהא” ,”סמה סטי- תשומת לב נכונה“, “ההתהוות המותנית“, “טוב, רוע ומעבר להם-הקארמה בלימוד הבודהיסטי” , “חשיבה בהירה”, “ניבאנה” ומחבר “שירי דהרמה- שירים להולכים בדרך“, “מעמקים לא אישיים” ו-“שמעתי את הבודהה שר“.
מורה בקורסים הדיגיטליים בבית הספר של “בודהיזם בישראל”: “קורס מבוא מעמיק לבודהיזם “, ו”קורס בודהיזם ורגשות“
מלמד בודהיזם כגישה רכה ואנושית לחיים, תוך מתן דגש על ההיבטים המעשיים. מציע כלים לבדיקה אישית והרהור ואינו רואה בבודהיזם דוקטרינה קשיחה “כזה ראה וקדש”.
פריטים נוספים
העונג שבדאנה
בריטריט ניתן בדרך כלל דגש רב לפרקטיקות התבוננות שונות, על התכלית ועל הפילוסופיה של מדיטציה. אנו לא מרבים לחשוב על הבסיס שמייצב את התודעה ואת הלב באופן שפותח אותם לדרך […]
להיטיב את הלב
בימינו אנשים יוצאים מגדרם כדי לחפש ‘חסד’ (merit באנגלית, puñña בפאלי). ונדמה שהם תמיד עוברים דרך וואט פה פונג (Wat Pah Pong). אם הם לא עוצרים כאן בדרך למקום כלשהו, […]
לעבוד עם בורות בחיי היום יום
קטע מתוך מפגש של שאלות ותשובות שנערך עם אג’אהן סוקהיטו במרכז דהאמהראמה בניו דלהי, בחודש יוני 2019: תלמידה: נאמר שהדרך החוצה ממעגל הלידה המחודשת היא באמצעות ראייה דרך בורות, אשלייה. אם […]
מוסכמות דתיות ותרגול הסילה
ברצוני לומר כמה מילים בנוגע לדת הקונבנציונלית. כמובן שאני מדבר רק מניסיוני כנזיר בודהיסטי, אך נדמה לי שבהקשר זה ניתן להכיר בערכן של מוסכמות דתיות בצורות שונות. כיום יש נטייה […]
מתנת הדהאמה
אתם מבקרים כאן מזה כמה ימים ועדיין לא הייתה לנו הזדמנות לדבר, לשאול שאלות, כי בכל הזמן הזה היו כאן מבקרים רבים, יומם וליל. אבל בעוד יומיים אתם נוסעים מכאן. […]

