אופדהה סוטה: מחצית (מחיי הקדושה)

סמיוטה ניקאיה (אוסף הדרשות המקובצות)

SN 45.2

“בעודו יושב שם, אמר הנכבד אננדה למבורך, אדוני, זו היא מחצית מחיי הקדושה: חברות ראויה, רעות ראויה, אחווה ראויה.”

“אל תאמר כך אננדה, אל תאמר כך. חברות ראויה, רעות ראויה, אחווה ראויה הם למעשה כל חיי הקדושה. כאשר לנזיר חברים, בני-לוויה ועמיתים ראויים,  ניתן לצפות שיפתח את חיי הקדושה ויחיה בהם.”

“וכיצד נזיר אשר לו חברים, בני-לוויה ועמיתים ראויים, יפתח ויצעד בדרך כפולת השמונה? כאשר הנזיר מפתח השקפה נכונה, התלויה בהתבודדות, התלויה באי-חמדנות, התלויה בחדילה ותוצאתה היא וויתור.  כך הוא יפתח כוונה נכונה… דיבור נכון… מעשה נכון… מחיה נכונה… מאמץ נכון… תשומת לב נכונה.. ריכוז נכון התלוי  בהתבודדות, התלויה באי-חמדנות, התלויה בחדילה, ותוצאתה וויתור. כך נזיר שיש לו חברים, בני-לוויה ועמיתים ראויים, מפתח וצועד בדרך כפולת השמונה.

“ובדרך מחשבה הגיונית זו ידע האדם כיצד חברות ראויה, רעות ראויה, אחווה ראויה הן למעשה כל חיי הפרישות: בהסתמך עלי כחבר ראוי יצורים שצפויים להיוולד ישוחררו מלידה, יצורים שמטבעם להזדקן ישוחררו מזקנה, יצורים שמטבעם למות ישוחררו ממוות, יצורים שנתונים לצער, יגון, כאב, סבל וייאוש יזכו לשחרור מצער, יגון, כאב, סבל וייאוש. ולפי קו מחשבה הגיוני זה  על כל אדם לדעת כיצד חברות ראויה, רעות ראויה ואחווה ראויה הן למעשה כל חיי הקדושה.