אציל, ובהקשר הבודהיסטי כינוי לאדם משוחרר.
אירועים המפורסמים באתר זה (למעט אירועים של בודהיזם בישראל) מועברים על ידי מורים ומורות שונים שאינם קשורים לארגון. בודהיזם בישראל אינה נושאת באחריות בנוגע לנכונות ולטיב הפרסומים ולא תהיה אחראית לאספקת השירות ולכל נזק שעלול להיגרם כתוצאה מצפייה במידע או רישום לאירוע. השימוש באתר הינו בהתאם לתנאי השירות ולהסכם הפרטיות.
ישנם שערים רבים דרכם אפשר להיכנס למחוזות החכמה הבודהיסטית. אחד המעניינים והאפקטיביים שבהם הוא שער האימון והמדיטציה. עוצרים לרגע. נושמים עמוק. בודקים מה שלומנו. מתקינים את הגוף ואת הנפש, לא מתוח מידי לא רפוי מידי, מתאמנים בתשומת לב בהירה ואכפתית, ובחיבור כל פעם מחדש לכוונת לבנו העמוקה. מזכירים לעצמנו שוב ושוב את הכוונה שכל מה שנבחין בו, בתוכנו ומחוצה לנו, ישמש להעמקה של הבנה וחמלה ביחס לטבע האנושי, ושאין בכוונתנו להשתמש בו נגד עצמנו או נגד אחרים. מסיימים את התרגול…
אנחנו חיים בימים מוזרים. איומים פנימיים וחיצוניים, רחוקים וקרובים, בידיוניים ואמיתיים נוכחים בחיינו נוכחות יומיומית. הפחד הפך לחלק בלתי נפרד מחיי רובנו. בקורס ׳האומץ לפחד׳ נבקש לבוא במגע עם הפחדים שלנו - לא כאויבים מרים אלא כבני לוויה שצועדים לצדנו ושאותם נבקש להכיר טוב יותר ומקרוב יותר. האם פחד הוא רגש שלילי? חיובי? מנגנון הגנה הכרחי? חולשה אנושית? האם הוא חוזקה? האם יש בו חוכמה? האם יכול להיות שהוא בכלל תיבת אוצר? בראייה הבודהיסטית הפחד הוא חץ…
קוֹרֵא שִׁיר שֶׁל בָּאשׁוֹ בְּצַד הַדֶּרֶךְ מְקַמֵּט וְזוֹרֵק (אלכס בן-ארי) הסדנה מזמינה כותבים, כמו גם מתאמנים, להתנסות בכתיבת המתרחש (כמעט) בעת התרחשותו, בעצם רגעי ההתבוננות, תשומת הלב והקשב. מפגשי הסדנה יכללו, בין השאר, ישיבה במדיטציה, תרגילי כתיבה, שוטטות, קריאת שירי הייקו והייבון מתורגמים ומקוריים ואימון בכתיבתם.ליאת
בריטריט זה נתחיל בטיפוח העדין של איכויות הכוונה האוהבת (מטא) והסמאדהי, אשר מרווים את הלב והגוף בתחושת ידידות, קבלה ורווחה פנימית.
מתוך קרקע פוריה זו, נפתח שער להתבוננות סקרנית ועמוקה, המאפשרת לנו לגלות את טבעה של החוויה בצלילות ובהירות.
התבוננות זו מובילה לגילוי תפיסה משחררת של עצמנו, של העולם ושל כל הסובבים אותנו, פותחת חלון אל חופש פנימי אמיתי ובר-קיימא, עבור עצמנו ועבור העולם סביבנו.
מתרגלת לומדת וחיה את הדרך הבודהיסטית משנת 1997, אז פגשה לראשונה את מדיטציית הויפסנא בהודו. מאז למדה ותרגלה עם מורים רבים במסורת הבודהיסטית בארץ ובעולם. משנת 2010 קרן מקדישה חודשיים בשנה לריטריטים ארוכים של התבודדות ותרגול.
קרן מלמדת דהרמה, מיינדפולנס ומדיטציית ויפסנא בעמותת תובנה, ב”נלנדה״: מרחב ללימוד ותרגול הדרך הבודהיסטית, ובמסגרות נוספות. היא בעלת תואר דוקטור בלימודי בודהיזם.
ספרה ״דברי הבודהה״ יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב.
ספרה השני עוסק בקשר בין מדיטציית ויפסנא (תובנה) וארבע הג’האנות יצא לאור בהוצאת רטלדג׳ – Early Buddhist Meditation: The Four Jhanas as the Actualization of Insight
תורגם לעברית ועתיד לצאת לאור בקרוב – “ארבע הג’האנות – מרחבי חוכמה וחופש”
ישנם שערים רבים דרכם אפשר להיכנס למחוזות החכמה הבודהיסטית. אחד המעניינים והאפקטיביים שבהם הוא שער האימון והמדיטציה. עוצרים לרגע. נושמים עמוק. בודקים מה שלומנו. מתקינים את הגוף ואת הנפש, לא מתוח מידי לא רפוי מידי, מתאמנים בתשומת לב בהירה ואכפתית, ובחיבור כל פעם מחדש לכוונת לבנו העמוקה. מזכירים לעצמנו שוב ושוב את הכוונה שכל מה שנבחין בו, בתוכנו ומחוצה לנו, ישמש להעמקה של הבנה וחמלה ביחס לטבע האנושי, ושאין בכוונתנו להשתמש בו נגד עצמנו או נגד אחרים. מסיימים את התרגול…
אנחנו חיים בימים מוזרים. איומים פנימיים וחיצוניים, רחוקים וקרובים, בידיוניים ואמיתיים נוכחים בחיינו נוכחות יומיומית. הפחד הפך לחלק בלתי נפרד מחיי רובנו. בקורס ׳האומץ לפחד׳ נבקש לבוא במגע עם הפחדים שלנו - לא כאויבים מרים אלא כבני לוויה שצועדים לצדנו ושאותם נבקש להכיר טוב יותר ומקרוב יותר. האם פחד הוא רגש שלילי? חיובי? מנגנון הגנה הכרחי? חולשה אנושית? האם הוא חוזקה? האם יש בו חוכמה? האם יכול להיות שהוא בכלל תיבת אוצר? בראייה הבודהיסטית הפחד הוא חץ…
קוֹרֵא שִׁיר שֶׁל בָּאשׁוֹ בְּצַד הַדֶּרֶךְ מְקַמֵּט וְזוֹרֵק (אלכס בן-ארי) הסדנה מזמינה כותבים, כמו גם מתאמנים, להתנסות בכתיבת המתרחש (כמעט) בעת התרחשותו, בעצם רגעי ההתבוננות, תשומת הלב והקשב. מפגשי הסדנה יכללו, בין השאר, ישיבה במדיטציה, תרגילי כתיבה, שוטטות, קריאת שירי הייקו והייבון מתורגמים ומקוריים ואימון בכתיבתם.ליאת