סמיוג’נה

מתורגם כ״כבלים״. עשרה מאפיינים של האישיות, אשר כובלים את האדם לקיום רווי סבל במעגל הסמסארה (מעגל הלידות והמיתות). עשרת הכבלים הם:
1. סַקַאיָה-דִיטְהִי – ההשקפה או האמונה בקיומו של עצמי / אני
2. וִיצִ’יקִיצְ’הַא – ספקות עמוקים
3. סִילָה-בַּטָה-אוּפַּאדַאנָה – היאחזות בחוקים וטקסים, כמו גם בדעות, אמונות, מוסכמות
4. קַאמָה-רַאגָה – השתוקקות חושית לכל מה שנקלט בחושינו ומסווג כנעים
5. בְּיַאפַּאדָה – זדון. רצון להרע, גם אם במחשבה ולא בדיבור או במעשה
6. רוּפָּה-רַאגָה – השתוקקות למצבי קיום (עולמות) הגוף המעודן
7. אַרוּפָּה-רַאגָה – השתוקקות למצבי קיום (עולמות) שבהן קיימת רק תודעה ללא גוף חומרי
8. מַאנָה – הנטייה להשוואה, מתורגמת לעיתים כיהירות
9. אוּדְהַצָ’ה – חוסר שקט
10. אַוִיגַ’א – בורות
חמשת “הכבלים” הראשונים (1-5) נקראים “הכבלים הנמוכים” היות והם כובלים את האדם ל”עולמות החושים”.

חמשת “הכבלים” הבאים (6-10) נקראים “הכבלים הגבוהים” היות והם קושרים את האדם לעולמות גבוהים יותר – ״עולמות הצורה״ (המוזכרים בכבל השישי) ו״עולמות האין-צורה״ (המוזכרים בכבל השביעי).
השחרור מן הכבלים מתרחש בהגיע האדם לאחד מארבעת שלבי ההארה:
בשלב הראשון – סוֹטַאפַּנָה או “הנכנס לזרם” הוא זה המשוחרר משלושת הראשונים.
בשלב השני – סַקַדַאגַאמי או “זה ששב פעם נוספת” (לעולמות החושים) הוא זה המשוחרר גם מכבלים 4 ו 5 בצורתם הגסה (היבטיהם הגסים יותר).
בשלב השלישי – אַנַאגַאמִי או “זה שאינו שב” (לעולמות החושים), הוא זה המשוחרר לחלוטין מכבלים 1 – 5 (הכבלים הנמוכים).
בשלב הרביעי – אַרַהַנְט ״הראוי״, אדם משוחרר, הוא זה שמשוחרר מכל עשרת הכבלים ולכן אינו כבול יותר לקיום מותנה.

כבלים

כבלים (saṃyojanā) הם שורה של מצבים אמוניים ופסיכולוגיים שקושרים את האדם למעגל הלידות בסבל. אחת הרשימות הנפוצות כוללת: אמונה באינדיווידואליות, ספק, היאחזות בטקסים דתיים, תשוקה לרשמי החושים, רצון להרע, תשוקה לעולם המוחשי, תשוקה לעולם הלא מוחשי, התרגשות יתר ובורות.