דהרמה דהטו

法界 דְהַרְמַדְהַאטוּ – מילולית: תחום הדהרמה – למושג זה משמעויות שונות בהקשרים שונים: 1. העולם, עולם התופעות, ריבוי התופעות, ריבוי הדברים, מגוון התופעות 2. מקור התופעות, המציאות שממנה נובעים ריבוי הדברים, המטריצה הקיומית שמאפשרת את הופעת התופעות בעולם 3. לעיתים (בעיקר בבודהיזם הסיני) משמש מושג זה כמילה נרדפת לטבע הבודהה (בודהטא), גוף האמת (דהרמקאיה), הככות (טטהטא), בהוטטטהטא, רחם/זרע ההתנהלות בככות (טטהגטגארבהה) והריקות (שוניטה) 4. עולם המחשבה, עולם המושגים והרעיונות, ההמשגה שיוצרת את מראית העין של האובייקט כנפרד מן הסובייקט. ככזה, מופיע מושג זה גם כאחד משמונה עשר התחומים (十八界 דְהַאטוּ) – רשימה של יסודות התפיסה האנושית, שמורכבת משלוש קבוצות, שבכל אחת מהן שישה מרכיבים. הקבוצות הן: 1. ששת אברי החישה (六根) (1.עין (צַ’קְשוּ) 2.אוזן (שְרוֹטַה) 3. אף (גְהְרַאנַה) 4. לשון (גִ’יוְהַה) 5. גוף (קַאיַה) ו- 6. תודעה מבחינה (מַנַס), 2. ששת מושאי החישה (7. מושא העין/מראה (רוּפּהַ) 8. מושא האוזן/צליל (סַבְּדַה/שַבְּדַה) 9. מושא האף/ריח (גַנְדְהַה) 10. מושא הלשון/טעם (רַאסַה/רַסַה) 11. מושא הגוף/מוחש (סְפַּרְשְטַוְיַה) 12. מושא התודעה/(דְהַרְמַה) ו- 3. ששת התחומים/הזיקות (13. תחום העין [כלומר הזיקה שבין העין לבין מושא העין] (צַ’קְשוּר-דְהַאטוּ) 14. תחום האוזן (שְרוֹטַה- דְהַאטוּ) 15. תחום האף (גְהְרַאנַה- דְהַאטוּ) 16. תחום הלשון (גִ’יוַוה- דְהַאטוּ) 17. תחום הגוף (קַאיַה-דְהַאטוּ) 18. תחום התודעה (מַנוֹ-וִיגְ’נְיַאנַם- דְהַאטוּ).