אטישה

אטישה (Atiśa, 982-1052) – מורה הודי ופרשן בודהיסטי מבנגל. היה ראש מנזר ויקרמלשילה (Vikramaśīla) הגיע לטיבט על מנת להחיות את התרגול הבודהיסטי. במשך 11 שנים הסתובב במערב טיבט ואסף סביבו תלמידים שנקראו הקדמפה (kadampa). הגעתו לטיבט מסמלת את תחילת התפוצה השניה של הבודהיזם בטיבט. אטישה חיבר את הכתב “מנורה לדרך ההתעוררות” (bodhipathapradīpa) שנחשב ככתב הראשון בז’אנר הספרותי של כתבים המציגים דרך הדרגתית להתעוררות (לאם רים). הגותו של אטישה נלמדת בכל המסורות של הבודהיזם הטיבטי.

אָטִישָׁה דִיפַּמְקָרָה שְׁרִיגְ’נְיָאנָה – מלומד ומורה רוחני הודי דגול בן המאה ה-11 (982 – 1054), בנו של מלך הודי שוויתר על המלוכה והפך לנזיר. למד אצל מורים רוחניים רבים והתפרסם כבעל הבנות עמוקות וכמסביר מעולה. היה נושאן של שתי שושלות הלימוד – שושלת “התובנה העמוקה” שהועברה ממַאנְג’וּשְרִי (ע”ע) דרך נָגַארְג’וּנָה (ע”ע), ושושלת “הפעילות האלטרואיסטית המקיפה” שהועברה ממַיְיטְרֶיָה (ע”ע) דרך אסנגה (ע”ע). הגיע לטיבט ב-1042, לאחר שהוזמן כדי ליישב את חילוקי הדעות בין מתרגלי הסוטרה למתרגלי הטנטרה, והשפיע רבות על מהלך התפתחות הבודהיזם שם. חיבר את “המנורה על הדרך אל ההארה”, הנחשב לטקסט ה”לַאם-רִים” (שלבי הדרך להארה) הראשון. מייסד מסורת הקָאדַאם בבודהיזם הטיבטי.