נאמה-רופה

גוף ותודעה: נָאמָה (שם או תודעה): תחושות, תפיסות, כוונות, מגע, קשיבות, או, על פי האבידהרמה: הקהנדהה – המיצרפים של התחושות, התפיסות והתבניות המנטאליות; רוּפָּה (צורה או חומריות): ארבעת היסודות – אדמה, מים, אוויר ואש וכל הצורות התלויות בהם. רוּפָּה מתארת סוג של יסוד חומרי.
נַאמָה, מתארת את התחושות, התפיסות, הכוונות, המגע, סוג תשומת הלב אשר אנו מפנים למה שמופיע בשדה המודעות שלנו. נאמה מתארת את כל התנועה המתרחשת בתודעה על כל מרכיביה ביחס לחומריות. האופן בו התהליך מתרחש הוא שיש הופעה של רוּפה ולאחר מכן נַאמָה יוצרת תפיסה או דעה בנוגע לכך. סוג היחסים שיש לנו עם כל רוּפה, כולל גופנו שלנו, מעוצב על ידי מה שמתרחש בתודעה, בין אם אנו ערים לכך או לא.
הצורה של התודעה והגוף שלנו, אותו נַאמָה-רוּפָּה, משתנה תמידית, כל הזמן בתנועה, לעולם אינה נשארת אותו הדבר. הכרה, גוף, ותודעה מצויים תמיד בתלות-גומלין. הכרה מובילה את הגוף ואת התודעה לפעול באופן מסוים. אם עלתה הכרה שתובלה בכעס או תאוותנות, על ידי דיכאון או חרדה או כל דבר אחר, היא למעשה סיפקה את התנאים לגוף ולתודעה להתארגן באופן מסוים. אנו יכולים להיות בעלי גוף עצוב, או גוף כועס. אנו יכולים להיות בעלי תודעה קשובה, גוף מפוחד, ואותה תחושה של הגוף אינה רק מה שקורה בגוף מבחינה פיזית, אלא גם מה שקורה בתודעה.

המבנה הגופני-מנטלי (מילולית: שם וצורה, שם וגוף).

מנטאליות-חומריות. (1) הכינוי לתופעות המנטאליות והחומריות הנצפות. (2) כינוי לכל יצור-חי המורכב מגורמים מנטאליים וגורמים חומריים בשם מֶנְטָאלִיוּת-חוֹמְרִיוּת. מתורגם גם כגוף-ותודעה.