״חשיבה״ בתמונות

יכולת טבעית זו לחשוב בתמונות יכולה לשמש אותנו להעמקת החוויות המדיטטיביות שלנו. במסורת הטיבטית להתפתחות רוחנית משתמשים בהחזייה במספר אופנים. היא מוסיפה מימד נוסף למדיטציה האנליטית – למשל, אנו מדמיינים את מותנו כדי לחדד את העירות שלנו להיותנו בני תמותה. תמונה מנטלית של הבודהה מומלצת כמוקד תשומת הלב בפיתוח ריכוז חד-נקודתי, והחזייה של ישויות מוארות עוזרת להעצים את אמוננו ואת אמונתנו.
האלים המדיטטיביים אותם מדמיינים בתרגול הוג׳ריאנה, כגון טארה ואוולוקיטשוורה, הם סמלים של מצב מואר. כל אחד מייצג איכות מסויימת. אוולוקיטשוורה, למשל, הוא הבודהה של החמלה, אך כל אחד מהם מייצג גם את סך כל החוויה של ההארה. פרטי ההחזייה, כגון צבעים, מרכיבים, תנועות יד, תנוחות וכדומה, מייצגים צדדים שונים של הדרך להגשמה רוחנית.
בטכניקת ההחזייה נעזרים בשני סוגי המדיטציה – האנליטית והמייצבת. אנו זקוקים למחשבה אנליטית כדי לבנות את התמונה בתחילת המדיטציה, ולהחזיר אותה בכל פעם שהיא אובדת בזמן הישיבה. האנליזה משמשת גם ככלי בטיפול בבעיות אחרות שעלולות להתעורר, כגון הסחת הדעת או מחשבות שליליות.
נפוץ לחשוב שהחזייה היא קשה. אם אתם נתקלים בבעיות, אולי זה מפני שאתם משתדלים יותר מדי, או מצפים ליותר מדי. על התודעה להיות במצב הנכון – רגועה, בהירה ופתוחה. מאמץ יתר יוצר מתח, ואז התמונה היחידה שעולה היא חושך. אם הריכוז קטן מדי אז התודעה מאוכלסת בהסחות דעת, ואין מקום בה לתמונה נחזית. עלינו ללמוד לכוונן את הריכוז שלנו כפי שהיינו מכוונים כלי נגינה – ברגישות ובסבלנות – עד שנמצא את המצב המנטלי הנכון בו כל האובייקטים נחזים בבהירות.
 יותר מכך, עלינו לשמוח בכל מה שמופיע, אפילו אם זה צבע מעורפל או פרט שולי. חשוב יותר שתהיה לנו תחושה או הרגשה של הנוכחות של הישות המוארת מאשר לדאוג יתר על המידה לראות תמונה מנטלית. לכן חשוב מאד להיות רגועים ונטולי ציפיות. אנו מכשילים עצמנו אם מצפים להחזייה מלאה ומושלמת לאחר נסיון אחד או שניים; לפעמים דרושות שנים רבות של תרגול עד שבאמת מצליחים לראות תמונה. ושוב, זה קשור בכיוון מאוזן ונכון של התודעה; בלמידה לייצר חוויה מדיטטיבית חיובית ושמחה.
נסו גם עם אובייקטים אחרים: הבית שלכם, המראה מהחלון שלכם, אפילו הפנים של עצמכם.
אפשר להקל על החזייה של אלים על ידי התבוננות בתמונה או בפסל שלהם, ואז עצימת עיניים ונסיון להיזכר בפרטי התמונה. אולם, זה עוזר רק בקשר לפרטים; אל תחשבו שהדמות הנחזית צריכה להיות שטוחה כציור או קרה וחסרת חיים כפסל. עליה להיות חמה, מלאת חיים ותחושה, תלת מימדית ומורכבת מאור טהור וזוהר. תרגישו שאתם נמצאים באמת בנוכחות ישות נפלאה, חומלת ומוארת.