על החשיבות של קביעת קווים מנחים לדיון ברוח הדהרמה

תיק נהאט האן (Thich Nhat Hanh) הוא אחד ממורי הזן היותר מוכרים ומוערכים כיום בעולם. משורר, פעיל שלום וזכויות אדם. נולד במרכז וייטנאם ב- 1926, הצטרף למנזר בגיל 16. ממייסדי תנועת הבודהיזם המעורב. הקים בתחילת שנות השישים את בית הספר לנוער עבור שירות חברתי שהכשיר את תלמידיו לשקם כפרים שהופצצו במלחמת וייטנאם, והיה מועמד לפרס נובל לשלום.

לאחר שנאסרה חזרתו לוייטנאם, תיק נהאט האן מצא מקלט בצרפת, שם הקים את קהילת המדיטציה פלאם וילאג’. במהלך שנות פעילותו הוא לימד, כתב והנחה ריטריטים ברחבי העולם בנושא ‘אומנות החיים בתשומת לב’. הוא פרסם למעלה מ-85 כותרים – ספרים, שירים ותפילות. בשנת 2018, כשבריאותו הדרדרה, הוא ביקש לחזור למנזר הבית שלו בוייטנאם, שם שהה עד יום מותו ב-22.01.2022 בגיל 95.

***

בפגישות הסנגהה השבועיות שלנו, אנו מציגים לפני כל דיון את הקווים המנחים לשיתוף ברוח הדהרמה (“דיון דהרמה”). בכך אנו מזכירים לעצמנו את שאיפתנו להקשיב הקשבה עמוקה ולדבר תוך תשומת לב. הקווים המנחים גם מספקים לנו כלים המאפשרים בניית סביבה בטוחה והרמונית. כאן אנו יכולים ללמוד לדבר על אושרנו ועל קשיינו בתירגול, ובכך לתרום לתובנה וההבנה הקולקטיבית של הסנגהה.

אנו חוששים שהקווים המנחים הללו לא תמיד מוצעים על ידי המנחים, הן חובבים והן נזירים, בריטריטים גדולים יותר. לעיתים זה הוביל לכך שהמשתתפים נתנו עצות, הפריעו או ניהלו שיחות מקבילות (cross talk), דבר שגרם לפגיעה ודיסהרמוניה. לעתים משתתפים מדברים בתיאוריה במקום לשתף בחוויה שלהם בתירגול. היינו גם בקבוצות שבהן מעט אנשים מדברים פעמים רבות במהלך מפגש, דבר שלא משאיר זמן לאחרים לדבר.  סוגי אינטראקציות אלה מביאים לאובדן ביטחון, תמיכה, אמון, מיקוד והשתתפות מלאה בתוך הקבוצה.

אנו מזמינים כל אחד לשקול לעומק את היתרונות הנגזרים משימוש בקווים המנחים המוצעים כאן, ולהסתכל עליהם “בעין המתחיל”. הדבר אולי יעודד אותנו לקחת אחריות לבקש מהמנחים שלנו להציג אותם בתחילת כל מפגש בו אנו משתתפים, וכן להיות נכונים ומעוניינים לעשות זאת בעצמנו.

בבקשה תשקלו איך להציג את הקוים המנחים הבאים באופן אוהב ומתחשב (mindful). זה נפלא לשמוע אותם דרך הקולות הרבים של הסנגהה כאשר כל משתתף מוסיף את הרעננות המיוחדת שלו.

קווים מנחים לתירגול של שיתוף דהרמה

1. תירגול של הקשבה עמוקה ושל דיבור אוהב ומתחשב (mindful)

נושאי השיתוף עולים מתוך החיים ומתוך התירגול שלנו. הטוב ביותר הוא להימנע מדיונים שהם תיאורטיים במקום חווייתיים. שאיפותינו העמוקות ביותר הן “ללמוד את הדרך (של אוולוקיטה) להקשבה, במטרה להקל על הסבל בעולם”. אנו יכולים להזכיר את שמו של אוולוקיטה לפני שמתחיל שיתוף הדהרמה.

למרות שאנו מתכוונים להקשיב הקשבה עמוקה, תודעתנו עשויה לנדוד. אולי אנו מסכימים, לא מסכימים, נסערים, רוצים להגיב, או נסחפים. אם אנו מצויים בתשומת לב למחשבותינו ולדיאלוג הפנימי שלנו, אנו יכולים לבחור לחזור להיות נוכחים עם האדם המדבר. רבים בסנגהה שלנו משתמשים בזאת כאימון לקראת היותנו מאזינים יותר קשובים לבני משפחתנו ולחברינו.

הדיבור שלנו, כמו ההקשבה שלנו, הוא פרי האימון שלנו, תגובה שבאה מתוך  תוכנו. אחד הדברים שתורמים מאד לאווירה בזמן שיתוף הדהרמה הוא כאשר המשתתפים לוקחים שלוש נשימות לפני שהם מתחילים לדבר, כדי לפנות זמן לדברים שנאמרו על ידי המשתתף הקודם להתקבל. דיבור מתוך הלב על נושאים שעלו מתוך חיינו ומתוך התירגול שלנו כוללים דיבור תוך מודעות כך שדברינו יתרמו לאחרים כמו גם לנו; דיבור עם טוב לב וחיבה, בקול שהוא ברור ורם מספיק כדי שכולם יוכלו לשמוע, כולל אלה בינינו שהם מעט כבדי שמיעה; יוצרים מגע עם אחרים על ידי יצירת קשר עין; אולי מחייכים מדי פעם. כולנו מפיקים תועלת משמיעת התובנות והחוויות הישירות של התירגול של כל אחד מאיתנו.

2. קידה

לפני שנתחיל לדבר אולי נרצה לעשות בידינו צורת ניצן של פרח ולקוד. כאשר אנו קדים, או שמים את ידנו על ליבנו, או משתמשים בכל אות אחר שאנו מרגישים איתו נוח, אנו מסמנים שאנו מעוניינים לשתף.  הסנגהה קדה בחזרה, ובכך מאשרת שהיא מוכנה להקשיב הקשבה עמוקה. כשאנו מסיימים, אנו מסמנים זאת לסנגהה שוב על ידי קידה או איתות. הידיעה שלא ייכנסו לדברינו בזמן שנשתף יוצרת סביבה בטוחה והרמונית.

במקום  לקוד, אנו יכולים להשתמש בחפץ, המכונה לעתים קרובות “מקל דיבור”, אותו אנו מעבירים במעגל. המנחה יכול להציע שיטה זו אם הקבוצה מאד גדולה או אם המנחה מרגיש שיש משתתפים שרוצים לשתף אך מתביישים לעשות זאת. החפץ עובר מיד ליד במעגל. מי שמקבל את החפץ ומעוניין לדבר עושה זאת, ומי שלא מעביר את החפץ לאדם הבא. אם הזמן מאפשר זאת, רצוי לעשות סיבוב שני כך שלאלה שלא היו מוכנים לדבר בפעם הראשונה תינתן ההזדמנות לדבר עכשיו.

3. אמירת השם, בכל פעם לפני שמדברים

מנהג זה מעודד תחושת השתייכות אצל מצטרפים חדשים בקבוצה, וכן עוזר לאלה בינינו שעשויים לחוש קושי לזכור שמות. אנו עושים זאת בסנגהה שלנו גם כאשר נראה שנמצאים רק המשתתפים ה”קבועים”.

4. הימנעות ממתן עצות, גם כאשר מתבקשים לכך

באופן כללי, כדאי תמיד להשתמש במילה “אני” במקום “את/ה”. דיבור מתוך החוויה שלנו לא מותיר הזדמנות לתת עצות.  אם מישהו מבקש עצה, ותירגול שאנו עבדנו איתו עולה בדעתנו, זה בסדר לשתף בחוויה שלנו.

5. כל מה שעולה הוא סודי.

“כל מה שנאמר כאן, נשאר כאן”. סודיות שומרת על הביטחון של הקבוצה ועוזרת להימנע מרכילות. כמו כן, אחרי שנגמר פרק זמן השיתוף, אם אנו רוצים לדבר עם מישהו אודות מה שאמר בקבוצה, נשאל קודם אם זה בסדר מצידו. לפעמים האדם אינו רוצה לדבר עוד על מה שאמר בקבוצה, וראוי שנכבד זאת.

6. המנע מדיבור פעם שניה

איננו מדברים פעם שניה עד שנראה שכל מי שרצה לדבר דיבר. זה מבטיח שכל אחד יכול לדבר, ומספק מרחב בו אנו יכולים להיתרם מכל חוכמת הסנגהה שלנו. אנו מתבקשים לדבר תוך תשומת לב ובצורה מתחשבת, “לא יותר מדי ולא מעט מדי” בהתייחס לכמות המשתתפים. לקראת סוף זמן השיתוף, המנחה עשוי להציע הזדמנות לאלה שלא דיברו לעשות זאת אם רצונם בכך, וכן הוא עשוי להתייחס לכל שאלה שהועלתה ונותרה ללא מענה.

7. שתף את המעגל כולו

יהיה אשר יהיה הדבר בו אנו משתפים, הוא עבור כל הנוכחים. אנו לא משוחחים עליו עם משתתף אחד בנפרד. אם אנו שואלים שאלה, אנו שואלים את הקבוצה כולה, ואם אנו עונים על שאלה, אנו מדברים אל כל הקבוצה ולא רק לאדם ששאל. אם אנו שואלים שאלה אין עלינו לצפות לתשובה מיד. לעתים תהיה קודם התייחסות לנושא אחר, ורק בהמשך, כשמישהו ירגיש מוכן, השאלה שלנו תיענה. אולם, אם לקראת סוף זמן השיתוף השאלה נותרה ללא התייחסות, המנחה עשוי להתייחס אליה כמיטב יכולתו.

כיצד להשתמש בקווים המנחים

הצגת  הקווים המנחים בתחילת כל פגישת שיתוף מאפשרת למנחה להזכיר אותם בכל פעם שעולה סיטואציה שיכולה להפר את ביטחון הקבוצה. לדוגמא, בכך שאמרנו בפתיחה שאנו מתכוונים להימנע ממתן עצות או להפריע זה לזה, ייקל על המנחה לתקן בעדינות סיטואציה זו על ידי כך שיזכיר לקבוצה את הקווים המנחים. בכך הוא מגן על הקבוצה בצורה מיומנת.

בסנגהה שלנו אנו ממשיכים להתאמן תוך שימוש במיומנויות המוצעות בקווים המנחים. אם דבר זה הוא חדש עבור הסנגהה שלכם, או אם אתם רק מתחילים סנגהה, אנו מזמינים אתכם ליהנות מלערוך ניסויים איתה! אם הסנגהה שלכם השתמשה בקווים מנחים דומים לכל אורך הדרך, אולי תרצו לשקף אותם מחדש, גם באופן  אינדיווידואלי וגם במהלך פגישת שיתוף הדהרמה.

אם חושבים על הקווים המנחים הנפלאים הללו כעל אימון, ואם לומדים ליישם  אותם בצורה מיומנת בכל האינטראקציות שלנו, הדבר יעזור לנו לטפח תקשורת חומלת בכל מקום בו נימצא.

Respecfully submitted by The Riverside Sangha of the Community of Mindfulness NY/Metro.